בקשה לביטול צו עיקול על זכויות צד ג

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ) מיום 10.3.22 בת.א. 44978-11-21 ולפיה נדחתה בקשת הנתבעים (המבקש והמשיב 2) לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד.

צורף אישור של דוד לוי, סמנכ"ל אפגד ולפיו החברה עיכבה 1.5 מיליון ₪ "בגין התביעה". גריידי טען כי אין היתייחסות באישור זה לשאלה כמה כסף מגיע למשיבים באופן כללי מחברת אפגד ופירוט זכויות צד ג' בכסף זה. בהחלטה מיום 10.3.22 נקבע כאמור כי יש להותיר העיקולים על כנם: א) נקבע כי בשלב הסעד הזמני לצורך בחינת סכויי ההליך, די בכך שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לידון בה. הסיכסוך העובדתי, האם על הנתבעים לשלם לתובע כספים מכוח הסכמים שהם חתומים עליהם, יתברר בהליך סדור ושיגרתי בהליך העקרי.

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים והתערבות ערכאת ערעור בהחלטותיה נעשית רק במקרים חריגים.

לא שוכנעתי על בסיס הפרוטוקול כי בית משפט סרב לחקירות מצהירים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

למען הנוחות, האישה תקרא "המבקשת" שכן היא מבקשת ביטול העיקול, והאיש ייקרא "המשיב". רקע ביום XXX נתן בית משפט זה צו עיקול זמני על זכויות המבקשת במקרקעין הידועים כגוש XXX חלקה XX, המצויים ביישוב א' (להלן – "הנכס ביישוב א'").

באשר ליתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול – מידתיות - אני סבורה שהצו הוא מידתי בנסיבות העניין שעה שמחקירות הצדדים עולה כי עניינו של הסיכסוך בכספים בסכומים משמעותיים (ראה, למשל, עמ' 9, שורות 10-16; עמ' 10, שורה 24; עמ' 17, שורות 23-32; עמ' 19, שורה 32 עד עמ' 20, שורה 4, ועוד), ושעה שלטענת המבקשת, מדובר ב"רכושה הבלבדי" (ראה פרק ג' לסיכומים מטעמה) שזכותה לעשות בו כרצונו, וכאשר לטענתה אחד הנכסים כבר נמכר ותמורתו איננה וכבר לא בידיה.

...

אני סבורה שלשאלה מי פתח את ההליך אין כל רלוונטיות בקבלת החלטה בבקשה למתן צו עיקול זמני, והדברים נטענו ע"י המשיב בשורה אחת בלבד באמצעות באת כוחו כאן, שהגישה את יפוי הכח לתיק יחד עם הגשת הבקשה.

לכן, נחה דעתי שלא היה שיהוי שיש בו כדי להביא לביטול הצווים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ויתר השיקולים הנדרשים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צווי העיקול הזמניים והם יוותרו על כנם.

לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לפי תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- התקנות), על זכויותיו של המשיב במקרקעין, כמפורט בבקשה.

אשר על כן, ניתן בזאת צו לעיקול זמני של זכויות המשיב בנכסים שפורטו בבקשה, ותירשם הערה כדין בפנקסי רישום המקרקעין, לפי תקנה 103(ג) לתקנות.

המשיב רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול על-פי התקנות.

...

תקנה 103 (א) לתקנות מסדירה את הטלת צו העיקול הזמני וקובעת, כי "בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין". לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר המצורף לה, ובתביעה על נספחיה, שוכנעתי בדבר קיומן של ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק-הדין.

משכך, ובשלב זה, שוכנעתי להיעתר לבקשה להטלת צו זמני על נכסי המשיב.

כנגד בקשת המבקש להרחבת צו העיקול כך שיחול גם על זכויות המשיבה באופציות החברה המוחזקות עבורה בנאמנות על ידי צד ג', עתרה המשיבה בבקשה לבטל את צו העיקול, מהטעם שהחברה ממילא הודיעה כי היא איננה מחזיקה במניות או אופציות של המשיבה הרשומות על שם המשיבה עצמה ועל כן צו העיקול נטול משמעות.

...

על אף שיש לדחות את הבקשה מאחר שהיא אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור, אדון בקצרה גם בטענות המבקשת לגופן: בכל הנוגע להחלפת המותב בבית המשפט קמא – ככל שהמבקשת סבורה שיש מקום לפסילת המותב, עליה להגיש בקשה לפסילת שופט לבית המשפט קמא וברור שאין להעלות טענה מסוג זה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה בנושא הרחבת צו עיקול.

גם טענות המבקשת בכל הנוגע לעצם מתן צו העיקול המקורי דינן להידחות על הסף, שעה שלא הוגש על ידי המבקשת ערעור על ההחלטה המקורית.

משהבקשה נדחית, המבקשת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

לעניין זה, ראו הוראת סעיף 40א.(א) לחוק המקרקעין: "החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאימים לצרכיהם, לתקופה שיקבע" (לא הודגש במקור – א.א.ס) והוראת סעיף 6א לחוק יחסי ממון: "ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע." (לא הודגש במקור – א.א.ס) בעיניין פלוני נימנו מספר מבחני עזר (אין המדובר ברשימה סגורה), שיש לבחון בעת הדיון והכרעה בהחלטה בדבר פירוק שתוף מידי בדירת מגורים משותפת של בני זוג: הסיכוי להגיע להסדרה הגונה וכוללת של הסיכסוך בתוך זמן סביר; מורכבות הסיכסוך; החלשת כוח מקוח וסחיטה של בן הזוג האחר; הנזק העלול להגרם מעיכוב פירוק השתוף; השלכות על צדדים שלישיים; העלאת דרישת פירוק השתוף בתם לב. מן הכלל אל הפרט המבקש עותר לפירוק שתוף באחת מן הדירות להשקעה של הצדדים המושכרת לצד ג'.

אשר לטענות הצדדים ביחס לעיקולים שהוטלו על ידי הרשמת – לא מצאתי רלוואנטיות לטענות הצדדים בעיניין זה. הבקשה שלפניי היא בקשה לפירוק שתוף, ולא בקשת ערעור על החלטות שניתנו בהליכי בקשות לעיקולים זמניים.

למעלה מן הצורך יוער, כי החלטת הרשמת מיום 21.1.2022 ניתנה בטרם הגשת חו"ד המומחה והשמאי; והחלטת הרשמת מיום 18.7.2023 שדחתה את הבקשה לביטול העיקולים נומקה בכך ש"משעה שנטען כי ביטול צו העיקול נידרש לצורך מכירת אחת הדירות ולשם כסוי החובות, לא ברור מדוע התבקש ביטול צו העיקול על זכויות המשיבה בשלושת נכסי המקרקעין" (סעיף 9 להחלטה).

...

משכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת, הנמצאת ברחוב YYY, דירה מספר 22 או 23 בתל אביב (להלן: "הדירה"), וזאת בדרך של מכירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.