בקשה לביטול צוי עיקול זמניים שניתנו במעמד צד אחד.
...
בנוסף, הכחישו המבקשים טענות המשיבים בדבר החשש מפני הכבדה בביצוע פסה"ד.
לאחר שקראתי את הבקשה למתן צווי עיקול זמניים, הבקשה לביטולם והתגובה בעניינה, ולאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי יש להורות על ביטול צווי העיקול הזמניים, כפי שאנמק להלן -
המסגרת הנורמטיבית -
הלכה היא כי על המשיבים לשאת בנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, השני, כי מאזן הנוחות באיזון בין האינטרסים של בעלי הדין נוטה לטובתם; כידוע, בין שני תנאים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", בעוד שמאזן הנוחות הינו השיקול העיקרי מבניהם.
איני סבור כי יש בטענה זו לבדה, אשר נותרה עמומה למדי גם לאחר ששמעתי את הצדדים, כדי להצביע על חוסר תום לב מצד המשיבים.
מנגד, לאחר שהתברר כי טענות המשיבים בדבר ניסיון המבקשים להבריח את נכסי המבקשת 1 אינה אלא טענה בעלמא, אשר אין לה אדן ראייתי להישען עליו והיא כל כולה נתמכת בתצהיר המשיבה 2, ולאחר שהמשיבה 2 הבהירה בעדותה כי מלכתחילה לא הייתה לה כל סיבה של ממש לחשוב כי אלו הם פני הדברים, הרי שנדרשת המסקנה כי טענה זו עלתה בתצהירה של המשיבה 2 אך על מנת שינתן בידי משיבים הסעד של צווי עיקול זמניים.
כך שגם לו היה מקום להותיר העיקולים הזמניים על כנם, היה הדבר נכון אך בנוגע לנכסי המבקשת 1, ותו לא.
סיכומו של דבר -
אני מורה על ביטול צווי העיקול הזמניים שהוטלו מכח החלטתי מיום 09.05.2;
משנדחתה הבקשה לסעדים זמניים, יישאו המשיבים בהוצאות המבקשים בסך של 7,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כחוק.
