ברע"א 7008/18 ברוכמן נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 2.1.2019), עמד בית המשפט על התנאים הנדרשים לשם ביטול צו עיכוב היציאה:
"כשעסקינן בבטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, איזון ראוי של האינטרסים שבבסיס הליך פשיטת הרגל מחייב קיומם של מספר תנאים: ראשית, על הבקשה להתבסס על נימוקים משכנעים המצדיקים את יציאת החייב מהארץ, כגון "שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עיסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובילבד שבמשך תקופה ממושכת היתנהל החייב כראוי" (עניין טאהא, פסקה 19).
...
לעניין משך הביקור, אני מקבל את בקשת היחיד הועלתה בדיון, לאפשר פרק זמן גמיש, שיעמוד על 30 ימים לכל היותר ועל מנת לאפשר איתור כרטיס טיסה זול עד כמה שניתן.
לעניין האפשרות שעלתה במהלך ההליך הנוכחי, לתשלום כל יתרת התשלומים ע"פ צו השיקום, היינו הקדמת תשלום, אני מקבל עמדת הנאמן שההליך הנוכחי אינו מתאים לבקשה מעין זו, שיש להגיש בהליך העיקרי ואיני מוצא צורך להכריע בה במסגרת הנוכחית.
תוצאה
על יסוד כל האמור, אני מקבל את הערעור ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל על ידי הממונה, בכפוף למילוי התנאים הבאים:
יציאת היחיד את הארץ, למדינת תאילנד בלבד, תהיה בתוך 60 הימים הקרובים בלבד, ותקופת השהות בחו"ל לא תעלה על 30 ימים.
