בקשה לביטול צו מינוי כונס נכסים לפירוק שיתוף

התובע הגיש בקשות שונות שנדחו, ובהחלטה מיום 21.8.16 ניתן צו למינוי הכונסת ככונסת נכסים על הדירה.

בהחלטה מיום 14.9.16 ניתן צו לפירוק השתוף בדירה, כפי שבקשה הכונסת.

במסגרת טענותיו כלפי הכונסת, טוען התובע כי מנעה ממנו את האפשרות לרכוש את הדירה במחיר בו נרכשה ובעיקר באמצעות סרובה לבטל עקולים על נכסיו; כי פעלה למכירת הדירה במחיר שהוא משמעותית נמוך משוויה; כי הציגה עובדות כוזבות בפני בית המשפט; ולבסוף גבתה שכר טירחה מופרז בעליל על פעילותה ככונסת.

...

כפי שציין בית המשפט קמא, מסקנה זו מתבטאת בפסיקה ענפה המחילה חסינות שיפוטית על רשמי הוצאה לפועל.

ברי הדבר שאין לאפשר מצב בו תוגש תביעה עקיפה כלפי החלטות שנתקבלו בתיק ההוצל"פ כשניתן היה להשיג עליהן בערעור.

בהתאם לתקנה 101 (3) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט לדחות על הסף תביעה בנסיבות בהן נמצא שנכון לעשות כן. על יסוד הוראה זו, לאחר שמצאתי שלא נמצאה בכתבי הטענות ולו תשתית ראשונית לבירור תביעה נגד הכונסת על הפעולות שבצעה בהיותה בעלת תפקיד; ולאחר שמצאתי שלכבוד הרשם חסינות מהותית על הפעולות שבצע במסגרת תפקידו – אני מורה על דחיית תביעה זו על הסף.

חרף קיומו של צו המניעה הזמני ולמרות מאמצי התובעת לאוכפו, תוך הגשת בקשות במסגרת התובענה לפי פקודת בזיון בית-משפט, נעשתה בחלקה בניה בהקף ניכר תוך צימצום שטחים פנויים בה, בנגוד לדיני השתוף שבחוק המקרקעין ולעתים גם בידי מי שלכאורה אין לו כל זכות בחלקה.

טענות המבקשת כי פירוק השתוף באמצעות מכר יפגע בקניינה וישים לאל את מבוקשה לבנות לעצמה בית בחלקה אינן מוליכות לקבלת הבקשה, ביטול מינויו של כונס הנכסים וחזרה למתווה פירוק שתוף בעין, שאין לו היתכנות.

...

בנדון דידן, הגיעו בתי המשפט הקודמים למסקנה, והדבר גם עולה מאשר הובא בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לחלוקת הרכוש, ואף לא ביחס לנכסים מסויימים, ומשכך נדרשים כינוס הנכסים ומכירתם.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך 4,500 ₪ (כולל מע"מ) וכן תשלם לכונס הנכסים הוצאות בסכום זה, תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה לידיה.

לבסוף ביקשו לבטל את צו הפינוי לנכסים הקבוע לתאריך 24.2.21.

לטענת העותר, פעולות ההוצל"פ כנגדו הנן בלתי חוקיות באשר אלה ניפתחו בשנת 2003 במסגרת בקשה למימוש משכנתא לבנק הבי"ל הראשון בתיק מס' 01-09235-73-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ") כאשר שלכלל העותרים אין כל חוב כלפי בנק זה. כך גם היתנהל לו תיק ההוצל"פ שלא כדין עת מונה כונס נכסים למימוש הנכס ברח' שערי תשובה 11 בשל חוב לבנק שלא קיים.

לטעמו מלוא ההחלטות למימוש הנכס כעולה מתיק ההוצל"פ לרבות מינוי כונס הנכסים התקבלו שלא כדין מאחר והתיק הוגדר כתיק מימוש משכנתא של הבנק ולא כך הם פני הדברים בפועל כלפי המשיבה.

עוד טען העותר כי ב"כ המשיבה במימוש המישכון, עוה"ד נימצוביץ', ביקש פרוק שתוף במקרקעין שלא כדין למרות שהבקשה הוגשה עת תיק ההוצל"פ היה תיק למימוש משכנתא מה גם שפירוק השתוף אינו חוקי באשר אין ליתר בעלי הנכס כל יריבות עם המשיבה.

...

(1) כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית"; מעבר לעובדה ולפיה שני חשבונות ע"ש העותר פטורים מתשלום ארנונה בשל היותם בית כנסת והחוב בגינם הינו לתקופה אחרת או בגין היטל שמירה, יש לציין כי עפ"י הדין ניתן פטור למבנה המשמש כבית כנסת או לחלקו המשמש לתפילה אלא שנושא זה אינו מצוי בסמכותו העניינית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים כי אם לפתחו של מנהל הארנונה בהשגה ולאחריו, ככל שההשגה נדחית, בערר לוועדת הערר והכל עפ"י סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 הקובע: "3.(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

לאור האמור לעיל, ובהעדר טעם מבורר להתערב בשיעור החוב כנגד העותר שעומד כיום על כ-1.1 מיליון ש"ח, הנני מורה על דחיית העתירה.

לנוכח התנהלות העותר הנני מורה על חיובו, אישית, להבדיל משני אחיו האחרים, בתשלום הוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪.

ביום 27.7.2011 נתן בית המשפט לעינייני מישפחה (כב' השופטת ח' מטלין) צו למינוי כונסי נכסים לפירוק שתוף ומכירת הדירות שבבעלותם המשותפת של בני הזוג.

המבקשת, שכאמור היא היורשת היחידה על-פי הצוואה, ביקשה לבוא בנעליו של המנוח לעניין התביעה לדמי שימוש ראויים ולעניין התביעה הרכושית; כמו כן ביקשה, כי יתרת הכספים שנותרה בקופת הכנוס תחולק בחלקים שוים בינה לבין המשיבה, וכי ימונה אקטואר לצורך הערכת הזכויות הסוציאליות של המנוח, לרבות הכספים שפדתה המשיבה לאחר פטירתו.

בבקשה[שלפנַי] עותרת המבקשת לבטל את החלטת בית משפט המחוזי לסגירת תיק העירעור ולהשבת הדיון לבית המשפט לעינייני מישפחה, ומבקשת להורות לבית המשפט המחוזי לידון ולהכריע בעירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ונתתי דעתי על נימוקיה, ולמקרא פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבה.

בנסיבות אלה, אף אינני סבור כי נגרם למבקשת עיוות דין אשר מצדיק להעתר לבקשה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

כעולה מן המסמכים שצורפו לעתירה, לאחר מתן פסק הדין מיום 12.7.2018 מונו כונסי נכסים לצורך פירוק השתוף בבית (להלן גם: הכונסים), וביום 17.1.2019 נתן בית הדין האיזורי צו פינוי של העותר מהבית ובו צוין כי "על משטרת ישראל לפנות את [העותר] מביתו [...] על משטרת ישראל לוודא כי השמאי שיביאו כונסי הנכסים יוכל לערוך שמאות תקינה לנכס". בהחלטה זו צוין כי העותר מיתעלם באופן קבוע מהחלטות בית הדין, ולפיכך יש לקדם את ההחלטה בעיניין פירוק השתוף.

ביום 26.2.2019 הגיש נציג פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לבית הדין האיזורי בקשה לביטול ההחלטה מיום 17.1.2019 וזאת בטענה כי בית הדין נעדר סמכות ליתן צו עשה למשטרת ישראל, וכי על המשיבה לפעול לבצוע פסק הדין באמצעות מערכת ההוצאה לפועל (תוך הפניה, בין היתר, להוראות סעיפים 61 ו-64 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: בקשת הפרקליטות)).

בהמשך, ביום 26.3.2019 – לאחר שהוגשה בקשה מטעם כונסי הנכסים – הוציא בית הדין האיזורי צו נוסף ובו הורה לעותר לפנות את הבית תוך 14 יום.

...

דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא על הסף ומאליה נדחית אף הבקשה למתן צו ביניים.