בקשה לביטול צו הריסה מינהלי בעניין תוספת בנייה בירושלים

יש בתכלית זאת כדי להשליך על הפרשנות הראויה של הוראות החוק בעיניין זה. ברע"פ 1288/04 נימר נימר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה י-ם נקבע כי: "תכליתו של צו הריסה מינהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות". צו הריסה מינהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התיכנון והבניה.

בנוסף לשתי עילות הביטול הקבועות בסעיף 229 לחוק נפסק כי בית המשפט רשאי לבטל צו הריסה מנהלי גם במקרים שבהם נפל פגם פרוצידוראלי בהליך, או נפל פגם בשקול דעתה של הרשות המוסמכת להוצאת הצוו, כגון: מטרה זרה, העדר מידתיות, שיקולים זרים, חוסר סבירות, או הפליה, ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים).

עוד קובעת תקנה 6 לתקנות הנ"ל כי:  "בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו". בעניינינו, הבקשה לא הוגשה לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולא נשלחה בטרם הוגשה לבית המשפט למשיבה ולא צורף לה תצהיר מאיש מיקצוע המטפל בהליך הרשוי לתמיכה בטענה כי הבניה שבוצעהפטורה מהיתר.

לכך יש להוסיף שהמבקש שלפי סעיף 238א(ז)(1) לחוק על המבקש לבטל צו הריסה מנהלי בטענה כי יש לראותו כמי שניפגע ע"י הצוו, להראות כי הוא בעל זכות משפטית במקרקעין נשוא ההליך (רע"פ 3500/08 אבוסבילה ואח' נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה דרום ורע"פ 7253/08 חסן אלטורי נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה במחוז הדרום ואח').

...

הפטור מותנה בתנאים הקבועים בסעיף 145 ג לחוק ולהוראות תקנות 2-4 לתקנות, כך שדי בכך שהתוכנית החלה על המקרקעין מייעדת אותם לחקלאות והשימוש שנעשה בהם על ידי המבקש נוגד את התוכנית כדי להגיע למסקנה לאי תחולת תקנות הפטור, יתרה מזו, המבקש לא הגיש הודעה לרשות על הקמת המצללה ולא הציג  אישור מהנדס בדבר ממדיה ועיגון המצללה ויציבותה, כך גם בנוגע לריצוף באבן משתלבת תקנה 31(א) לתקנות קובעת כי "ביצוע עבודות פיתוח, לרבות מסלעה, חיפוי קרקע וריצוף חצר פטור מהיתר, ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 1 מטר ואינן פוגעות בניקוז הקיים ובערכי טבע", כך שחיפוי הכולל מסלעות, בניגוד לייעוד הקרקע אינו פטור מהיתר.

לאור האמור ומשלא שוכנעתי כי נפל כל פגם בהוצאת הצו, כולל לא בהתייעצות עם יו"ר המועצה האזורית ולא יו"ר הרשות בה בוצעה העבודה האסורה ומאחר ואין עילה לבטלו או לעכב את ביצועו אני דוחה את הבקשה.

הצוו ביום 26.2.2019 חתם המשיב, יו"ר הועדה מקומית לתיכנון ולבניה ירושלים, על צו הריסה מנהלי לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) המורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה וכן על הפסקת שימוש אסור בעיניינה של תוספת בניה בת 3 קומות בצמוד למבנה קיים בן 4 קומות.

ביום 12.3.2019 הוגשה "בקשה דחופה לביטול צו הריסה מינהלי ולעיכוב ביצועו עד למתן החלטה". טענות המבקש: המבקש ושתי בנותיו המתגוררות עמו במבנה (ילידות 27.10.1984 ו-7.11.1988) לוקים בתחלואה מרובה, הן נפשית והן פיסית.

לתשובה צורפו: תצהיר המפקח לאימות התשובה; תשריט 3 קומות הבינוי (כפי שהוכן על ידי המפקח); דו"ח פקוח ותמונות מיום 3.1.2019; מיסמך פנימי של עריית ירושלים בו ממליצים/מבקשים מנהל האגף לרשוי ופקוח, היועץ המשפטי ערייה ומנכ"ל הערייה (כל אחד בחתימת ידו) מהמשיב ליתן צו הריסה מינהלי למבנה (מדובר בנוהל שהוא מעבר לנדרש על פי החוק); תצהיר מפקח מיום 3.2.2019 (לקראת הוצאת צו הריסה מינהלי); מיסמך היתייעצות מיום 3.2.2019 עם תובעת הועדה המקומית לקראת הוצאת הצוו; צלום אויר של המקום משנת 2017; דו"ח תפיסת כלי עבודה ביום 17.2.2019 אשר בוצעה בשטח עקב ביצוע עבודות ללא היתר; מיסמך היתייעצות מיום 19.2.2019 עם תובעת הועדה המקומית לקראת הוצאת צו הפסקת עבודות מינהלי; דין וחשבון מאת המפקח מיום 19.2.2019; הודעת מהנדס הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים אל ראש העיר ירושלים מיום 19.2.2019 לפיה ביום 20.2.2019 (התאריכים - מדוייקים) ניתן צו הפסקת עבודה לפי סעיף 216 לחוק; תדפיס תמצית נתונים ממחשב עריית ירושלים לגבי תיק פקוח 19/3554 אשר בו הוצא הצוו; צלומי המקום כפי שבוצעו על ידי המפקח ביום 3.2.2019 צלומי המקום כפי שבוצעו על ידי המפקח ביום 20.2.2019 חוות דעת תכנונית לפיה על המקום חלה תכנית 3456א המייעדת את הקרקע לאיזור מגורים 5 מיוחד.

...

גם המבקש עצמו לא הכחיש בסופו של דבר שהקיר המזרחי הקודם נהרס.

התוצאה ההתנגדות לביצוע צו ההריסה המינהלי - נדחית.

רקע כללי ביום 12.4.22 הוציא יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בירושלים, מר משה ליאון, צו הריסה מנהלי כנגד בנייה שבוצעה מעל מבנה קיים ברחוב תכלת מרדכי 4, שכונת רוממה, גוש 30077 חלקה 158 (להלן: "הצוו").

המשיבה הגיבה לבקשה ביום 3.5.22 וביום 8.5.22 נקבע כי הצוו יעוכב בכפוף להפקדת סך של 6,000 ₪ "להבטחת קיומו של הצוו ככל שיעמוד בתוקפו". דיון בבקשה היתקיים ביום 23.5.22, בנוכחות המבקש, כאשר בפתח הדיון הודיעו באי כוח הצדדים כך: " הגענו להסדר דיוני לפיו המבקש יבצע הריסה של התוספת החדשה המסומנת בצו המנהלי בספרות 10-11-13-3-5-6-7-8-9-10 בתוך 60 ימים.

צו איסור השמוש והפסקת העבודה יחול למעט באשר לסגירת קיר של התוספת הישנה (המסומנת בתרשים שצורף לצוו ההריסה המנהלי בצבע אדום מקווקוו במספרים 1-2-13-12-1) מחומר של זכוכית או אלומיניום וכן להריסת הבנייה כמוסכם".

בנסיבות אלו, בהתאם להסדר הדיוני וההחלטה הנותנת לו תוקף, משלא קיים המבקש "תנאי מתנאי ההסדר" אני מורה על מחיקת הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי ועל כניסת הצוו כולו ובמלואו לתוקף באופן מיידי.

...

לפיכך יש לדחות את הבקשה לשינוי ההסדר הדיוני , לו ניתן תוקף של החלטה, ולהארכת המועד לביצוע ההריסה העצמית.

בנסיבות אלו, בהתאם להסדר הדיוני וההחלטה הנותנת לו תוקף, משלא קיים המבקש "תנאי מתנאי ההסדר" אני מורה על מחיקת הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי ועל כניסת הצו כולו ובמלואו לתוקף באופן מיידי.

בהתאם להסדר הדיוני ולהחלטה, אני מורה עוד כי ההפקדה בסך 6,000 ₪ תחולט לטובת המשיב.

בתוך כך טענה כי לאחר הדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא מצאה היא תמונות וסרטונים המבססים טענתה כי הבנייה מושא הצוו היא תוספת בנייה של מבנה אשר היה קיים והיה סגור לחלוטין ועל כן ביצוע צו ההריסה אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת וקיימת עילה לביטולו, כך שיחול רק על הבנייה החדשה ולא על המבנה המקורי.

בנוסף, טוענת המבקשת כי יש בידיה תמונות המהוות ראיות לקיומם של מבנים שניבנו ללא היתר בכפר שלם ולא הוצאו לגביהם צוי הריסה היכולות לשמש ראיות לביסוס טענה של אכיפה בררנית.

במסגרת הבקשה בכתב לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא המהוה למעשה בקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי לתקופת העירעור, טענה המבקשת כי ביצועו של הצוו יגרום לנזק בלתי הפיך וכי לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם העירעור יתקבל וצו ההריסה המינהלי יתבטל.

וכך נקבע בעע"מ 7142/13 אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ נ' עריית ירושלים [פורסם בנבו] (19.11.13): "... על המבקש סעד זמני לתקופת העירעור לשכנע כי מתקיימים בעיניינו שני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד – כי סכויי העירעור להיתקבל טובים; והשני – כי "מאזן הנוחות" בין הצדדים נוטה בבירור לטובתו, כך שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן לו הסעד המבוקש עוד בטרם שיוכרע העירעור .

...

באשר לסיכויי הערעור, אני סבור ובזהירות המתבקשת כי אלה אינם גבוהים.

באשר למאזן הנוחות, אני סבור כי זה אינו נוטה לטובת המבקשת.

לנוכח אשר החלטתי בבקשה זו אני מורה על שינוי ההחלטה לעיכוב הביצוע, וממילא דוחה הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי.

עקרי העובדות ופירוט ההליך עד כה עניינו של הליך זה בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי עליו חתם יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה- מחוז ירושלים (להלן גם: "נותן הצוו") ביום 22.11.23 (נספח לבקשה, להלן: "הצוו"), בהתאם לסמכותו לפי סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

במסגרת זו נקבעה הדרישה, הקבועה בסעיף 221(ב) לחוק, כי התשתית העובדתית באשר לפרטי העבודה האסורה תפורט בפני בעל הסמכות בתצהיר מפקח: "לא יינתן צו הריסה מנהלי אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצוו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצוו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור – גם את פרטי השמוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף קטן (א)." כמו כן נקבעה בהוראת סעיף 225 לחוק חובת היתייעצות, טרם חתימת הצוו, עם גורם תיכנוני בכיר (מתכנן מחוז או מהנדס וועדה מקומית, לפי הענין) וכן עם תובע או עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפת דיני המקרקעין (לפי הענין).

בתשריט המפקח עולה כי שטח המבנה הקיים הוא 5.7X5.5 היינו 31.35 מ"ר כשאר שטח ההרחבה הוא כ- 33 מ"ר. באשר לאופן המדידה העיד המפקח כי : "את המדידה הזו ערכתי בשטח ויש גם תצאו"ת שסימנתי עליהם את המטראז' (עמ' 9 שורה 16). באשר למדידת ה"מבנה הקיים" העיד כי " כשאני הגעתי הוא לא היה קיים. את המבנה הזה לקחתי רק דרך ה-GIS. מה שעשיתי מדדתי את הקיר החדש שניבנה ובעצם תחמתי את התוספת. מדובר באותו קונטור, גם אם אני מודד את הקומה הרביעית זה אותו קונטור של הקומה השלישית. את המבנה המקורי מדדתי דרך GIS ישן ויצא 62 מ"ר" ( עמ' 9 שורות 25-27).

...

הנה כי כן, המסקנה היא כי הקומה השלישית לא נותרה במצבה הקודם אלא הורחבה ומעליה נבנתה קומה נוספת.

סיכומו של דבר הוא כי לא עלה בידי המבקש להוכיח דבר קיומו של פגם היורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטול צו ההריסה המינהלי.

סיכום הבקשה- נדחית.