צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר ממטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע המלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; שנית, על מי שניכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת למנוע מן החייב לצאת את הארץ למטרות בילויים או למטרות שימנעו מן המנהל המיוחד יכולת הפיקוח עליו.
בית המשפט העליון בהמשך דבריו ציין במפורש כדלקמן:
"לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה".
התקיימותו של שיקול אחד או יותר מבין השיקולים האמורים, ובעניינינו, חלוף תקופה ניכרת של עמידה בתכנית ושיעור דיבידנד גבוה כפי שטענה החייבת, אינו מוביל בהכרח לקבלת הבקשה.
אף לאחר אישור תכנית הפירעון מצוה החייב לנהוג בצמצום זאת על מנת שיעמוד בהתחייבויותיו עפ"י צו ההפטר המותנה.
למרות האמור לעיל, ובשים לב לעמדת הנאמן שמוכן לשקול הבקשה בתנאים, ובשים לב לאמור בעיניין טאהא, שבו קבע בית המשפט העליון, כי " ככל שבידי המבקש, או מי מדורשי שלומו, סכומי כסף, שיש בהם כדי לסייע, הרי שמן הראוי כי סכומים אלה יופנו לכסוי חובותיו של המבקש ולא להנאה ממותרות", יכבד בית המשפט כל הסכמה אליה יגיעו החייבת והמנהל המיווחד.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה בכפוף להערתי בסעיף 14 להלן.
בענייננו, מקום שמדובר בטיול לגיאורגיה, מקום שתצהיר הגורם המממן הוא תצהיר כללי שלא נתמך בראיה כי אותו גורם הוא הוא ששילם עלות כרטיס הטיסה, ומקום שעלויות הטיול אינן מתמצות בעלויות הטיסה, נחה דעתי כי נסיבות העניין מצדיקות דחיית הבקשה.
