בקשה לביטול צו ארעי המונע העברת רישום זכויות בנכס

ביום 29.1.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם), אשר הורה, לאחר שקבע כי הסכם הפרישה ושטר העברת המניות לא נחתמו על-ידי תובעת 2, כי יש לתקן את הרישום בספרי החברה וברשם החברות באופן שישקף את המצב מבחינת תובעת 2 כפי שהיה עובר ליום 12.6.2013, הן לעניין זכויות תובעת 2 כבעלת מניות, והן לעניין כהונתה כיו"ר הדירקטוריון, כמנכ"ל וכבעלת זכויות חתימה בחברה.

על רקע האמור, בן יאיר הגישה בהליך העירעור בקשה לביטול עיכוב הבצוע, ובנוסף או לחלופין, התבקש צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע עיסקאות מכירה או העברה של זכויות הנוגעות לפרויקט במיתחם.

ביום 26.2.19, לאחר שניתן צו מניעה אירעי עד להכרעה בבקשה לביטול עיכוב הבצוע, ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כב' השופטת ד' ברק ארז) בבקשה לביטול עיכוב הבצוע ובה נקבע, כי בן יאיר הרימה את הנטל להראות שחל שינוי נסיבות מאז ניתן עיכוב הבצוע בבית המשפט המחוזי, כך שמאזן הנוחות אינו נוטה עוד לעבר בן דוד.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ולפיכך אני מצהירה כי הזכויות בנכסים המנויים בפיסקה 61 לפסק דין זה שהוקנו ו/או יוקנו לנתבעים או מי מטעמם מכוח הסכמים שנחתמו ו/או ייחתמו בין נתבעים 2-1 או מי מטעמם לבין בעלי הזכויות במיתחם ביחס לפרויקט פינוי-בינוי או כל פרויקט אחר של התחדשות עירונית, מוחזקות ויוחזקו בנאמנות עבור תובעת 1, תוך שעל הנתבעים להעביר אליה זכויות אלה או לחילופין לפעול בהן כנאמנים עבורה.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ולפיכך אני מצהירה כי הזכויות בנכסים המנויים בפסקה 61 לפסק דין זה שהוקנו ו/או יוקנו לנתבעים או מי מטעמם מכוח הסכמים שנחתמו ו/או ייחתמו בין נתבעים 2-1 או מי מטעמם לבין בעלי הזכויות במתחם ביחס לפרויקט פינוי-בינוי או כל פרויקט אחר של התחדשות עירונית, מוחזקות ויוחזקו בנאמנות עבור תובעת 1, תוך שעל הנתבעים להעביר אליה זכויות אלה או לחילופין לפעול בהן כנאמנים עבורה.

כמו כן, אני מורה לנתבעים להימנע מכל טרנזקציה בזכויות בנכסים המנויים בפסקה 61 לפסק דין זה, ללא אישור מראש ובכתב של תובעת 1 לכך.

כמו כן, אני מורה לנתבעים להעביר לתובעת 1 באמצעות תובעת 2, העתקים מכל מסמך, אסמכתא, חומרים נתונים וכל תיעוד אחר הנוגע לפעילות במתחם ולקידום הפרויקט בו. למען הסר ספק, הסעדים האמורים מתייחסים גם לנתבע 3, שבחר שלא להגיש כתב הגנה.

ביום 17.3.2020 וביום 21.5.2020 נעתר בית-המשפט קמא לבקשות למתן צוי מניעה אירעיים ואלו ניתנו על הנכסים הבאים: מניות של מוכתרי במשיבות 1-5 ואשר הועברו לגב' קרן מוכתרי, רעייתו לשעבר (להלן: "קרן"); מניות מוכתרי (בשרשור) במשיבה 6 אשר הועברו לקרן; מניותיה של קרן במשיבות 1-6 (באופן ישיר ובשרשור); נכסי נדל"ן המצויים בבעלות מוכתרי; נכסי נדל"ן הנמצאים בבעלות חברות בהם מוכתרי וקרן היו בעלי מניות (עד להעברת מניות מוכתרי לקרן בחודש מאי 2019); נכסי נדל"ן בבעלות חברות אשר מוכתרי החזיק בשרשור במניותיהם וביניהם במשיבות 7-8; רכב הרשום על שמה של קרן; דירת מגורים שהייתה בבעלות מוכתרי ושל קרן ואשר חלקו בה הועבר לקרן; וכן רכבים שהיו רשומים על שם מוכתרי.

עוד יצוין בהקשר זה, כי האמור לעיל בנוגע למגרש ירושלים וקפוח זכותו הדיונית של הנאמן להשיב כראוי לבקשת ביטול צוי המניעה, רלוואנטי גם לעניין הנכס בראשון לציון.

...

מכל מקום, אני סבורה כי יש לקצוב את פרק הזמן להותרת הצווים הזמניים ובכך יושג האיזון הראוי בנסיבות העניין.

להשלמת התמונה יצוין, כי אני ערה לפסק הדין בעניין בר בורגר (פסקה 23), ברם, לטעמי, בענייננו אין המדובר באותם מקרים בהם נסוגה סמכותו של בית-המשפט לחדלות פירעון, ושוכנעתי כי בשים לב למכלול האינטרסים והשיקולים בענייננו הונחה תשתית לפיה למוכתרי קיימת זיקה ישירה לכאורה הן לעסקי מעלה כתר והן לנכסיה, והן לאזגה ולבעלי מניותיה, באופן המוביל למסקנה כי יש להותיר את צווי המניעה בעניינם של אזגה, מעלה כתר, המגרש בירושלים והמגרש בראשון לציון על כנם בשלב זה. אשר על כן, אני מורה על הותרת הצווים הזמניים למשך 30 יום על מנת לאפשר לנאמן לחקור ולברר את ההסכמים והזכויות השונות שיש למוכתרי מול אזגה ומעלה הכתר ומול בעלי המניות, ולהגיש בקשה מתאימה בפני בית-המשפט קמא.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.

ביום 29.1.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' בר-עם), אשר הורה, לאחר שקבע כי הסכם הפרישה ושטר העברת המניות לא נחתמו על-ידי מבקשת 2, כי יש לתקן את הרישום בספרי החברה וברשם החברות באופן שישקף את המצב מבחינת מבקשת 2 כפי שהיה קיים עובר ליום 12.6.2013, הן לעניין זכויות מבקשת 2 כבעלת מניות, והן לעניין היותה כיו"ר הדירקטוריון, כמנכ"ל וכבעלת זכויות חתימה בחברה.

על רקע האמור, מבקשת 2 הגישה בהליך העירעור בקשה לביטול עיכוב הבצוע, ובנוסף או לחלופין, נתבקש צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע עיסקאות מכירה או העברה של זכויות הנוגעות לפרויקט במיתחם.

ביום 26.2.19, לאחר שניתן צו מניעה אירעי עד להכרעה בבקשה לביטול עיכוב הבצוע, ניתנה החלטת בית המשפט העליון (כב' השופטת ד' ברק ארז) בבקשה לביטול עיכוב הבצוע ובה נקבע כי מבקשת 2 הרימה את הנטל להראות כי חל שינוי נסיבות מאז ניתן עיכוב הבצוע בבית המשפט המחוזי, כך שמאזן הנוחות אינו נוטה עוד לעבר משיב 1.

הנזק שעלול להגרם למבקשות הוא מובהק, ריקון זכויותיה של מבקשת 2 על ידי מכירת נכסי מבקשת 1 לצד שלישי.

...

טענת המשיבים היא שהחברה נטולת זכויות בפרויקט, ולפיכך הגשת התביעה מהווה חוסר תום לב. כאמור, שאלת הזכויות בפרויקט היא שאלה מרכזית בתובענה, ואין מקום להכריעה בסוגיה זו בשלב מקדמי זה. לפיכך דין הטענה להידחות.

על כן מצאתי לדחות גם טענה זו. סוף דבר מכל הטעמים הנזכרים לעיל, הבקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע עסקאות מכירה/העברה של זכויות בפרויקט עד למתן פסק הדין, מתקבלת.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

לפני בקשה לצוו מניעה זמני לאיסור דיספוזיציה בנכס הרשום על שם בנה של היחידה, ובטענה שנרכש מכספים של היחידה.

צו המניעה מיועד להקפיא את המצב הקיים ולמנוע העברת זכויות בנכס עד לבירור הטענות.

לטענת המשיב והיחידה אין בסיס לבקשה ויש לבטל את הצוו הארעי.

ככל שהכוונה הנה לצוו להעברת הכספים, לא ברור הבסיס לבקשה בהנתן שמדובר בכספים שהועברו למעלה מעשור טרם הוגשה הבקשה לצוו פתיחת הליכים, כאשר בחוק חדל"פ מיגבלה של 7 שנים בבירור טענה לביטול פעולה.

...

ונוכח כל זאת, לאחר שמצאתי שלא הוצגה תשתית לכאורית לביסוס הטענה לזכויות בדירה או לחיוב המשיב בתשלום בגין רכישת הדירה, אין הצדקה למתן צו מניעה בקשר עם הזכויות בדירה ואני דוחה את הבקשה.

בשים לב לכך שהבקשה התבררה לאחר בירור ממושך שהסתיים בפסק הדין, אינני רואה הצדקה להימנעות מחיוב בהוצאות, ולפיכך אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בגין בירור בקשה זו בסך של 6,000 ₪.

במסגרת התביעה, ניתן ביום 1.3.2012 על ידי בית משפט זה צו מניעה אירעי במעמד צד אחד האוסר על השלמת רישום העברת הזכויות בנכס ועל ביצוע כל פעולה בנכס.

ביום 20.11.2013 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית משפט זה לפיה אין בהחלטה בדבר עיכוב ההליכים כדי להביא לביטול צו המניעה הזמני, והבקשה בעיניין תדון בפני הבורר (ראו היתייחסות להחלטה בנספח ד(7) לתצהיר התובע).

...

זהו טעם נוסף לכך שדין התביעה להתקבל, ודין הצו הזמני להתבטל.

משעה שקבעתי שזיכרון הדברים בוטל כדין בהתנהגות הצדדים, ממילא דין התביעה שכנגד, בה התבקש סעד של אכיפת זיכרון הדברים – להידחות, שכן אין להורות על אכיפתו של הסכם שבוטל כדין.

התביעה שכנגד – נדחית.