בקשה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה בשל טעות או הטעיה

" ביום 24.4.17, הגישה תובעת את התביעה דנן, בטענה שיש לבטל את פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם הפשרה בתיק סע"ש 28434-05-15, מחמת טעות, היות והסכם הפשרה נוגד הלכה פסוקה בהקשר להתיישנות תביעות מסוג זה. להלן עיקר טענות הצדדים: טוענת התובעת, ככול שבית הדין היה מורה על מחיקת התביעה , הדלתות לא היו ננעלות בפניה, אזי פתוחה הייתה לה הדרך למיצוי זכויותיה הפנסיוניות, ככול שחפצה בכך בהווה או בעתיד, בהתאם לכללי ההתיישנות לעילות מתמשכות /מתחדשות .

בתיק רע"א 4976/00, בית הפסנתר נגד דליה מור ואח', פ"ד נו(1), 577, 585 נקבע מעמדו של פסק-פשרה כדלקמן: "פסק-דין המעניק תוקף לפשרה שהושגה בין מתדיינים מאופיין בשלושה: ראשית, יסודו בחוזה. שנית, החוזה הוא פרי פשרה בין מתדיינים בהליך שפוטי. שלישית, החוזה הופך לבקשת המתדיינים לפסק-דין, אם בית-המשפט מוצא אותו ראוי ומאשרו. מאפיינים אלו אינם עומדים בגפם, אלא משליכים הם זה על זה. שכן, עצם השגת הפשרה, כמו גם קיומו של ההליך השפוטי כמסגרת לניהול משא-ומתן, מבטיחים את החוזה שנכרת מפני טענות העשויות לשלול את קיומה של ההיתקשרות מעיקרה - כגון העדר גמירת-דעת - או מפני טענות המקימות עילה לביטול החוזה, כגון טעות, הטעה, כפייה ועושק". המאפיין ביטולו של פסק דין אשר נתן תוקף להסכמה בין הצדדים הוא, שפסק הדין בצד היותו הכרעה שיפוטית הוא גם הסכם בין שני הצדדים נשוא ההליך המשפטי.בתיק ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ''ד נא(1) 577), קבע בית המשפט העליון, כי פסק-דין בהסכמה הוא "הסכם מחייב" ולכן, המסגרת הנורמאטיבית לבירור טענה לביטול הסכם פשרה שכזה, נעשה בהתאם להוראות פרק ב' לחוק החוזים שעניינו ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו.

"...ניתן לבטל פסק-דין, אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק-הדין... בין היתר, ניתן לבטל פסק-דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מירמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אילמלא אושר בפסק-דין... הווה אומר, הטעות, שבה מדובר לצורך הענין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל היתקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה...". .

...

(להלן- "פסק הדין") ביום 20.10.16, הגישה התובעת באמצעות ב"כ בתיק זה - עו"ד ורד שדות, "הודעה על ייצוג ובקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה". (להלן- "בקשה לביטול פסק דין") ביום 26.10.16, בית הדין דחה את הבקשה ונימק את החלטתו כך; "הבקשה נדחית. המדובר בהסכמה אליה הגיעו באי כוח הצדדים, ואשר קבלה תוקף של פסק דין, וזאת בדיון שהתקיים ביום 18.9.16.

בנוסף לאמור עד כה, מצאנו גם כי סיכויי התביעה גם כן אינו מקים טעם מיוחד.

לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית- משלא מצאנו טעם כבד משקל אשר בעטיו ניתן לבטל את הסכם הפשרה בשל פגמים בכריתתו.

התביעה נדחית- התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ. וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהמשך הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים.

טענות הנתבעים הנתבעים מבקשים פסק דין משלים שנותן תוקף של פסק דין לתשריט החלוקה מיום 25.6.23 הנידרש לתיקון הבית המשותף כולל תיקון שנידרש בשל טעות המודד כאשר בנגוד למתחייב מ- במ/1 גרע מחלקם של הנתבעים שטח של כ- 11 מ"ר מוגדרים והוסיף שטח זה לחלקם של התובעים.

במכתבו מיום 23.7.23 ציטט המומחה את פרשנותה המטעה של באת כוח התובעים לפיה המלל גובר על התשריט.

...

התוצאה הנה כי כן, לא שוכנעתי, כי נפלה טעות בעבודת המודד המצריכה תיקון או את ביטול מינויו ומינוי מודד אחר תחתיו.

הדבר תואם את החלטתי שניתנה בהמשך למכתבו של המודד.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

בהתאם להלכה הפסוקה[footnoteRef:1] אליה הפנה גם התובע בתגובתו, לשם ביטול הסכמה שקבלה תוקף של פסק דין בטענה כי ההסכמה ניתנה מחמת טעות, יש להגיש תובענה עצמאית וכאשר הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת לערכאה שנתנה להסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין, דין הבקשה להדחות על הסף.

] "5. דין בקשת רשות העירעור להדחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.

...

בתיק מונו שני מומחים ואולם קביעותיהם שונות זו מזו כאשר המומחה הראשון קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי ואילו המומחה השני קבע שלא מתקיים קשר סיבתי כאמור; טעות זו נתגלתה רק במועד הגשת הבקשה כאשר תיקו של התובע הוחזר לסניף המטפל והושב על ידו לאור העדר התאמה בין פסק הדין ובין חוות דעת המומחה הנוסף בתיק; מפנה לפסיקה לעניין סמכות בית הדין לבטל פסק דין שניתן בהסכמה וכן לפסיקה לפיה ניתן לראות בבקשה לביטול פסק דין כתביעה לביטולו וכי אין מקום להגיש ערעור שכן לא התגלה פגם בהליך השיפוטי; על כן מבוקש להורות על ביטול פסק הדין מיום 6.8.2023 ולהורות על דחיית התביעה בהתאם לחוות דעת המומחה הנוסף בתיק ולחלופין להורות על הגשת סיכומים בתיק; מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה וזאת בעיקר לאור כך שמדובר בכספי ציבור ויש להימנע מהכרה בתביעה כאשר לא הוכחו תנאי הזכאות לכך לרבות לעניין הקשר הסיבתי.

] "5. דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף מטעמים דיוניים. תקיפתו של פסק דין שניתן בהסכמה אפשרית באמצעות שני "מסלולים" בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית": "כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם.

בנסיבות אלו ובהתאם להלכות לעיל היה על הנתבע להגיש תובענה נפרדת לביטול פסק הדין ומאחר והוא לא עשה כן אלא הגיש בקשתו לבית הדין אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הרי שדין הבקשה להידחות על הסף מטעם זה בלבד.

מכל המפורט לעיל- הבקשה נדחית.

הלכה למעשה העותרת מבקשת לבטל פסק דין מוסכם ללא כל בקשה לביטולו ולאחר שלא הגישה ערעור עליו.

העותרת לא טוענת לטעות או הטעה אלא טוענת באופן סתמי, כי יש להאריך את תקופת ההרשאה למרות שנקבע בפסק הדין, כי הסכם ההרשאה ייחתם לתקופה קבועה מראש וכי ככל שהתכנון לא יסתיים מכל סיבה שהיא לא יהיו לעותרת טענות נוספות ביחס לקרקע והיא תהיה מנועה מלהגיש תביעה או דרישה או טענה כלשהיא בנידון.

פסק הדין נתן תוקף להסכמות הצדדים אשר התייחסו למתן הרשאה לתיכנון לתקופה נוספת.

סבירה בעיניי טענת המשיבה לפיה האישור העקרוני ניתן בטעות ובשל חוסר תשומת לב לעובדה שתקופת ההרשאה הסתיימה.

...

בפסק הדין אשר נתן תוקף להסכם הפשרה ציינה כבוד השופטת מוניץ, כי "אני סבורה שבדין מבקשת התובעת, כי ההתייחסות להסכם הפשרה ובפרט לסעיף 5 תהיה בהתאם לנוהלי המנהל". העותרת טוענת, כי בהתאם לנהלים הרלוונטיים היה על המשיבה להאריך את תקופת ההרשאה לתכנון.

לא שוכנעתי, כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב וכי עיכבה במכוון את הליכי התכנון.

בנסיבות אלו, העתירה נדחית.

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה, שהסעד המתבקש בה הוא ביטול פסק דין שניתן בהסכמה בתביעה קודמת שהתנהלה בין הצדדים.

התובעות טוענות כי "הסכמתן למתן צו פינוי במועד מוקדם נעשתה בטעות כתוצאה מהטעיה שנעשתה על ידי הנתבעות 1 ו- 2, או מחמת טעות", כי "לא היתקיימו התנאים הנדרשים לבצוע עבודות ההרחבה" וכי "מצב דברים זה יצר שוני מהותי בנסיבות, המצדיק את ביטולו של פסק הדין שניתן". הנתבעות מכחישות את טענות התובעת ועותרות לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה ובשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

בדיון שנערך בתביעה הקודמת ביום 21.9.2022 הודיעו באי-כוח הצדדים (התובעות והנתבעות כאן) לבית המשפט כדלקמן: "לאחר ששמענו את המלצת בית המשפט אנו מסכימים כדלקמן:

המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שלא נמצאה כל עילת תביעה ראויה שתצדיק את מתן הסעד שהתבקש: ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין הקודם, במיוחד על פי המבחנים המחמירים שהוצבו בפסיקה בעניין זה, כאמור לעיל.

למעשה ניתן לומר, כי מלבד שינוי בייצוג התובעות לא חל כל שינוי במצב הדברים ששרר לפני הסכם הפשרה ופסק הדין הקודם לבין המצב ששרר בעת הגשת התביעה הנוכחית, ולכן דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל.