מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד (כב' הרשמת הבכירה אירנה רוזן) מיום 13.07.2022, אשר ניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות של המבקשת במסגרתו חויבה, יחד ולחוד עם המשיב (הפורמלי) 2, בפצוי המשיב בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים שהתרחשה באשדוד ביום 01.02.2021 ובהוצאות משפט.
בבקשה שלפניי טוענת המבקשת, כי משקיבלה את כתב התביעה של המשיב סברה, כי היא נתבעה מכוח היותה המבטחת של רכב המשיב (הפורמלי) 2, היות שהמשיב לא פירט כדבעי, לדידה, המקור הנורמאטיבי עליו מבוססת תביעתו כנגדה; בנוסף טוענת המבקשת, כי ההחלטה המורה לה להגיש הגנה לא הגיעה לידי הגורם האמון על כך אצלה, וכי הופתעה לקבל את פסק הדין בהיעדר הגנה והתייצבות; כי ניתן היה לרפא אי ההתייצבות מטעמה בדרך של הטלת הוצאות, היות שבית המשפט קמא לא בירר שאלת האחריות לתאונה, וכי היא טעונה בירור, משהוגשו בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, ובהן טענות הגנה ותשובות נאותות לשאלות אשר כתב התביעה מעורר.
...
אי לכך, לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי טענות הצדדים לפניי הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו – 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:
סך של 4,341 ₪ בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת שמאי.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב לה, בכתב התביעה בכתבי ההגנה על נספחיהם, בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט קמא וביתר המסמכים בתיק שנוהל בפניו, לא מצאתי כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
