בקשה לביטול פסק דין שהושג בתרמית

הלכה היא כי במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בתרמית או הובאה, על התובע להוכיח כי התגלתה לו ראייה חדשה לאחר מתן פסק הדין, והתובע לא היה יכול להשיגה קודם לכן, אפילו בשקדנות סבירה.

...

במהלך השנים הנתבע נדרש להגיב להליכים רבים שבהם נקטו התובעים לאורך השנים ויש לשים לדבר סוף.

נוכח כל האמור לעיל, אין מקום לדון פעם נוספת בטענות התובעים ובמסמכים שצורפו לבקשה.

בקשת התובעים נדחית.

ההליך בבית משפט קמא ופסק הדין: בפני בית משפט קמא הניח המערער כתב תביעה שכותרתו: "תביעה למשפט חוזר - בקשה לביטול פסק דין", שבו עתר לביטול פסק דין בהליך הקודם וזאת "בהתגלותן של ראיות חדשות, תרמית והעלמת עובדות". בכתב תביעתו, העלה המערער שלל טענות כנגד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לרבות טענות לגבי הדרך שבה נערכה חוות הדעת וניסה להראות שגיאות רבות בחוות הדעת.

הפסיקה הכירה בשני מקרים עקריים בהם יכול בית המשפט לבטל פסק דין חלוט ולדון בעיניין מחדש: הראשון, הוא מקרה שבו הושג פסק הדין בהליך הקודם במירמה, והאחר הוא כאשר מתגלות ראיות מהותיות שבוכחן לשנות מן ההכרעה מיסודה, שלא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה (ע"א 4682/92 עיזבון שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 371 (2003)).

...

לא מצאנו כל טעות בפסק הדין המחייבת התערבות ערכאת הערעור.

אמנם דחיית תביעה על הסף הוא סעד חריג, אולם בנסיבות העניין אנו סבורים כי היה מקום לדחות את התביעה על הסף, שכן אף אם תישמע התביעה ותתקבלנה כל הראיות שמבוקש הגשתן, אין בכך כדי להצדיק ביטול פסק הדין בהליך הקודם.

בענין ההוצאות ושכ"ט עו"ד, בשים לב לעובדה, כי המערער אינו משלים עם פסק דין חלוט וכל ניסיונותיו לבטל אותו פסק דין נדחו ובפנינו הליך נוסף שאף הוא נדחה מצאנו לחייב את המערער בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

מסלול אחר, נדיר וחריג שבחריגים, הוא כאשר הליך נוהל במלואו ובסופו ניתן פסק דין ואחד הצדדים מבקש לבטל את פסק הדין, מהלך שמשמעו הוא למעשה "משפט חוזר אזרחי". בשונה מהמשפט פלילי שבו ההליך של משפט חוזר מעוגן בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אין בהליך אזרחי סעיף מקביל בחוק בתי המשפט, ומדובר בהליך שהוא כולו יציר הפסיקה ("כוחו של בית משפט של יושר למנוע בעל-דין מלאכול את פירותיו של פסק-דין אשר השיג בתרמית – עתיק יומין הוא ואינו מוטל בספק", ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס, פ"ד יג(1) 449, 454, להלן: אינסטר).

...

נטל זה מוטל על התובעים, שכאמור לעיל, בחרו שלא להגיש תצהיר ולא להעיד, ובהעדר אמירה ברורה מצדם כי כל האמור בכתבי טענותיהם אמת, ובהעדר ראיות פוזיטיביות שיש בהן כדי לרפא מחדל שכזה, הרי שדין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

בהינתן זה שהנתבעת לא התייצבה להליך אין מקום לפסיקת הוצאות משפט, אלא רק שכ"ט עו"ד. בשים לב למספר הדיונים שהתקיימו ולהיקף הראיות שהגיש ב"כ הנתבעת, אני קובעת כי התובעים ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ₪, וזאת בתך 30 יום.

כמו כן טען כי פסק הדין הושג בתרמית ובהסתמך על אישרו מסירה מזויף.

בשים לב לזכות להליך הוגן שעומדת על הפרק, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ננקטת גישה "ליבראלית, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות" (רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 (פורסם בנבו, 2.6.2015)).

...

לאור זאת אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 14.12.20 יבוטל בכפוף להפקדת סך של 15,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש בתוך 14 יום מהיום.

באותו עניין הודגש כי: "פסק-דין שהושג על-ידי מעשה תרמית אינו, בשל כך, בטל מעקרו (void), אלא בידי האדם אשר רומה ניתנה ברירה, רצה – יבטלו, רצה – ישלים עם קיומו. זוהי התוצאה הנובעת ממעשה התרמית לגבי העיסקה בדרך כלל, ופסק-דין אינו יוצא מן הכלל, הפסק 'ניתן לביטול' (voidable). לכן, משנשען בעל-דין על הפסק כדי שזה ישמש לו מעשה-בית-דין, וישתיק טענה הבאה מיריבו, וזה האחרון משיב, כי רומה, לא אמר כלום, שכן אף פסק הניתן לביטול קיים ותופס עד אשר בוטל, והביטול אינו יכול להעשות בדרך אגב, אינצידנטאלית, שתשאיר את הפסק בעינו, ורק תתעלם מתוצאותיו המשפטיות; ביטול הפסק פרושו העברתו מן העולם, שיימחק כאילו לא היה, והדבר מצריך אמנם הגשת תביעה לאותו בית משפט אשר נתן את הפסק, כדי שיבטלו" [ההדגשה הוּספה – ח.כ.].

לדידי, טענה זו יכולה להשמע ביחס לבקשה לביטול פסק דין המוגשת על בסיס עובדות חיצוניות להסכמות הצדדים, למשל, כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין מחמת כך שהסכמת הצדדים הושגה במירמה תוך הטעה.

...

שנית, על מנת להפיס את דעתם של המערערים, שבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון האמור, ובאתי לכלל מסקנה כי אין ללמוד ממנו את שהמערערים מבקשים ללמוד ממנו.

כך או אחרת, המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כי בנסיבות ענייננו, בדין נהג כרמלי כאשר הגיש את הבקשה השנייה לביטול פסק הדין בגדרי ההליך שבו ניתן פסק הדין; ובדין נדחתה בקשת המערערים לסילוק בקשה זו על הסף.

סוף דבר דין הערעור להידחות.