בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה לאחר 30 יום

מכל האמור, המבקשת עותרת לבית המשפט לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 26.12.2022 וליתן לה ארכה בת 30 ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.

דיון והכרעה: לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, אשר קובעת כדלקמן: "בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להמנע מעשיית דבר או מדד להקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.).

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו]).

לעניין סיכויי הגנתה של המבקשת מפני התביעה – המבקשת טענה כי שילמה למשיב סך של 8,000 ₪ בקיזוז השתתפות עצמית תוך הסתמכות על חוות הדעת השמאית אשר צירף, וכן כי המשיב לא אפשר לה לבדוק את הרכב ובכך גרם לנזק ראייתי כבד ולפיכך יש לדחות את התביעה כנגדה מכוח סעיף 24(ב) לחוק חוזה הביטוח.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 26/12/2022 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בתאריך 26.2.2023 הגישה החברה בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ולעיכוב ביצוע פסק הדין והליכי הוצל"פ עד למתן החלטה, הבקשה הועברה לתגובת התובע.

בשים לב לכך שבקשת הביטול הוגשה בחלוף 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, יש להתייחס להוראות תקנה 176(ב) לתקנות, שקובעת כך: "(א) בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעיניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבור כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן ולהלן נימוקיי: בהתאם לנוסח רשם החברות שהמציא התובע, כתובתה הרשומה של החברה היא אכן הכתובת שבה הומצאו כתב התביעה ופסק הדין.

נוכח כך, משחלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בהיעדר "טעם מיוחד" למתן ארכה להארכת מועד (מבלי שזו נתבקשה על ידי הנתבעים) ובשים לב לנימוקים שפורטו, הבקשה לביטול פסקי הדין – נדחית.

סוף דבר הבקשה נדחית.

להלן החלטתי בבקשת נתבע 2 (להלן: "הנתבע") לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה ביום 2.1.20: עסקינן בתביעה כספית על סך 59,670 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים.

נטען, כי עו"ד פדלון טיפל בתיק ברציפות עד ליום 30.7.11 וכי הודות לטיפולו, זכו יורשי המנוח (הנתבעים) בסך של כ – 170,000 ₪.

נטען, כי בהתאם להסכם שכר הטירחה מיום 6.9.09, זכאית התובעת לשכ"ט בשיעור 30% + מע"מ מן הסכום שבו זכו הנתבעים.

לאחר שעיינתי באישור המסירה שצורף לבקשה לפסק דין בהיעדר הגנה, יש בידי לקבוע כי המסירה לנתבע 2 בוצעה כדין.

...

להלן החלטתי בבקשת נתבע 2 (להלן: "הנתבע") לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 2.1.20: עסקינן בתביעה כספית על סך 59,670 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים.

לאחר שעיינתי באישור המסירה שצורף לבקשה לפסק דין בהעדר הגנה, יש בידי לקבוע כי המסירה לנתבע 2 בוצעה כדין.

משכך אני קובעת כי מסירת כתב התביעה לידי הנתבע 2 הייתה כדין ועסקינן בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

לסיכום - פסק הדין יוותר על כנו בסכום של 14,918 ₪, נכון ליום הגשת התביעה (28.6.18) לסכום זה יש להוסיף אגרת משפט בסך 612 ₪, נכון ליום 28.6.18 כמו כן יש להוסיף לסכום זה שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ. יתרת פסק הדין כנגד נתבע 2 מבוטלת.

כבר בפתח הדברים יצויין, כי בבקשה לביטול פסק הדין אין כל היתייחסות לדרישת תקנה 50(א) לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 המחייבת הגשת בקשה לביטול פסק דין לא יאוחר מ – 30 ימים לאחר שנודע למבקש על פסק הדין .

פסק הדין ניתן לאחר שהנתבע/המבקש נידרש להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כתבי בית הדין וחרף העובדה שזה נימסר לו במסירה אישית, הנתבע/המבקש לא הגיש כתב הגנה.

הלכה היא: "... ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מבוסס על שני שיקולים: מן העבר האחד סיבת מחדלו של המבקש להיתגונן, ומן העבר השני סכויי ההצלחה כי הגנתו תיתקבל. ככל שאחד השיקולים הללו מצביע באופן מובהק יותר על כך שיש לבטל את פסק הדין, יפחת המשקל שיש להעניק לשיקול השני; ועם זאת, ברגיל מקובל כי השיקול בדבר סכויי ההצלחה הוא השיקול העקרי (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, פסקה 8 וההפניות שם (10.8.2010); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 10 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)).

...

] ביה"ד הארצי לעבודה ציין בבר"ע 27507-08-10 המתכת מ. פלזשטין בע"מ – סיגנביץ' מיכאל, (ניתן ביום 27.12.10) כך: "...מדיניותם של בתי הדין לעבודה, כפי שנקבעה זה מכבר בפסיקתו של בית דין זה, היא לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם. אכן, התנהלותה של הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש מבעל דין להבטחת קיומו של הליך סדיר ותקין ... סבורים אנו, כי ביטול פסק הדין תוך השתת הוצאות על הנתבעת, מהווה בנסיבות העניין איזון ראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים מזה ומזה. כך שמחד, יינתן לנתבעת יומה לפני בית הדין שבפניו תביא את ראיותיה, ומאידך, העוול שנגרם לתובע בשל התנהלותה של הנתבעת, יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות". אינני רואה כאן בשלב זה, סיכוי הצלחה ממשי לטענת ההגנה שהעלה הנתבע/המבקש באופן סתמי ולא מבוסס, מה גם שכפי שצויין שוכנעתי, כי המסירה מיום 17.4.23 על בסיסה ניתן פסק הדין בוצעה כדין.

יחד עם זאת ולמרות כל האמור לעיל עדיין בכדי לאפשר למבקש/לנתבע את יומו בבית הדין אני קובע, כי ככל שהנתבע/המבקש יפקיד בקופת בית הדין עד יום 7.4.24 סך 70,000 ₪ יבוטל פסק הדין ותינתן החלטה על המשך ההליכים בתיק.

כמו כן בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקש/הנתבע לשלם לתובע/המשיב, תוך 30 יום, הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ זאת בין אם יבוטל פסק הדין ובין אם לאו.

ביום 22.3.2024, הגיש המבקש, לבית משפט השלום, בקשה לביטול פסק הדין בהעדר הגנה; וכעבור יומיים הגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.

אשר לטענה כי יש לבטל את פסק הדין מכיוון שניתן במעמד צד אחד, על בסיס שיקול דעתו של בית המשפט – הטענה נדחתה מהטעם שהבקשה לביטול פסק דין הוגשה בחלוף המועד שנקבע לכך בדין (30 ימים), מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משכך נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.