בקשה לביטול פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות

המבקש עתר בבקשתו לבטל את פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות כולל פסיקתו לפיה חייב את המבקש בהוצאות בסכום של 500 ₪ וכן עתר לחייב את המשיבות בפצוי מלא או חלקי כפי שבית המשפט ימצא לנכון.

ככלל, הליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ראוי שיסתיים ללא הליך השגה ומי שמבקש להשיג על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות אמור לבקש את רשות בית המשפט לכך כאשר אמות המידה שנקבעו לכך הן אמות מידה מחמירות ( רע"א 6350/15 אוסטין נ' דיין (2.12.2015).

...

לאחר ששקלתי את טענותיו של המבקש ובחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא, את מסמכי ההליך שהתנהל לפניו, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להדחות; נסביר: במישור הנורמטיבי יאמר שתכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות הייתה לאפשר דיון מהיר, קצר, פשוט וזול בעניינים בעלי ערך כספי מועט.

ובעניין רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (‏9.8.2018), נאמר: "לא זו אף זו, ענייננו בהליך שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר הערעור על פסק דינו הוא ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). נקבע לא אחת כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (ראו: רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל, פסקה ו' (2007); רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.03.2015); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן, פסקה 6 והאסמכתאות המובאות שם (26.12.2016)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. אף בשל כך, דין הבקשה להידחות ( כב' הש' י. וילנר).

על כן, הנני דוחה את הבקשה.

ברתק (חי') 14626-11-08 מטבחי טופז נ' יבגניה דרביאני, ניתן ע"י כב' הש' יצחק עמית (פורסם בנבו, 4.2.09) במסגרת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, נטען כי יש להעתר לבקשה היות ובמהלך הבדיקה על ידי המומחה מטעם בית המשפט נכח צד אחד וזאת ללא ידיעת הצד שכנגד, בית המשפט קבע כי אכן יש בכך טעם לפגם אך על בית משפט לבחון כל מקרה לגופו, ובין היתר, את תום ליבו של המומחה והאם ניתן לתקן שגגה זו מבלי להזקק לפסילת חוות הדעת: "7. למעלה מן הצורך ולגופו של עניין נזכיר כי נקודת המוצא לגבי מומחה מטעם בית המשפט היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב, ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו – רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 28.11.1997); רע"א 3011/94 אלפסי נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.7.1994).

...

" בית המשפט הביע דעתו לא אחת, כי השלב הנכון לבחון פסילת חוות הדעת הוא השלב המאוחר יותר, לאחר חקירת המומחה, ראה רע"א 7544/04, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני (ש' זילברטל, ניתן ביום 23.11.14): "ייתכן גם, שהצעדים שבהם נקט, ושעליהם מלינה המבקשת, הצדיקו קיום דיון בשאלה אם יש לפסול את חוות דעתו. עם זאת, איני סבור, כי יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטה בית משפט קמא בשלב זה, או כי כבר עתה אין מנוס מהמסקנה כי דין חוות הדעת להיפסל. זאת מן הטעם שסבורני, כי בהמשך בירור התובענה, ואגב חקירת המומחה, תהיה בפני בית משפט קמא תמונה מלאה ומדויקת יותר באשר לחוות דעתו של המומחה ולמהלכים בהם נקט עובר לגיבושה. כבר נאמר על-ידי בית משפט זה, בהקשרים דומים, כי אף אם בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט נפלו פגמים פרוצדורליים או מהותיים, העת הנכונה לדון במשמעותם של פגמים אלה היא לאחר שיתקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שיופנו אליו ולאחר קיומה של חקירה נגדית (השוו: רע"א 7551/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבידור (25.11.2001); וראו גם רע"א 1450/13 נגאר נ' גלאל (15.4.2013)). כלומר, בהמשך בירור התובענה, יהיו בידי משפט קמא, והצדדים, נתונים מלאים וטובים יותר, ואם אלה יצדיקו בקשה לעיין מחדש בהחלטה בעניין פסילת חוות דעתו של המומחה, ניתן יהיה לעשות כן ולשקול את הדברים פעם נוספת. לכל אלה מצטרף השיקול כי רק בנסיבות קיצוניות תיפסל חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.

ברתק (חי') 14626-11-08 מטבחי טופז נ' יבגניה דרביאני, ניתן ע"י כב' הש' יצחק עמית (פורסם בנבו, 4.2.09) במסגרת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, נטען כי יש להיעתר לבקשה היות ובמהלך הבדיקה על ידי המומחה מטעם בית המשפט נכח צד אחד וזאת ללא ידיעת הצד שכנגד, בית המשפט קבע כי אכן יש בכך טעם לפגם אך על בית משפט לבחון כל מקרה לגופו, ובין היתר, את תום ליבו של המומחה והאם ניתן לתקן שגגה זו מבלי להיזקק לפסילת חוות הדעת: "7. למעלה מן הצורך ולגופו של עניין נזכיר כי נקודת המוצא לגבי מומחה מטעם בית המשפט היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב, ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו – רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 28.11.1997); רע"א 3011/94 אלפסי נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.7.1994).

המבקשת, חברה קבלנית, עתרה לביטולו של פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות ביום 7.2.2021 בת"ק 47175-12-19 על ידי כב' הרשמת הבכירה אביגיל פריי, פסילת כב' הרשמת, כמו גם מתן רשות ערעור על פסק הדין, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים לחיוב המבקשת בתשלום פיצוי בגין ניזקי רטיבות בבית מגוריהם.

טענות אלו של המבקשת משליכות על שתי שאלות מרכזיות: הראשונה – האם יש בהחלטות אלו כדי ללמד על התקיימותם של התנאים המצדיקים ביטולו של פסק הדין, בשל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפי המבקשת; השנייה- האם נפלה שגגה בהחלטותיו אלו של בית המשפט קמא, עד כדי ההצדקה להתערבותה על ערכאת העירעור, על דרך של ביטולו של פסק הדין.

...

אף ככל ונאמרה אמירה זו או אחרת על ידי בית המשפט קמא, וכאמור אין כל אינדיקציה לכך בתיק בית המשפט קמא, אין באמירות אלו, כפי שתוארו על ידי המבקשים בגוף הבקשה, כדי להביא למסקנה מרחיקת הלכת בדבר ההצדקה בביטולו של פסק הדין עקב קיומו של חשש ממשי לקיומו של משוא פנים.

משכך, והגם כי ניתן היה להיעתר לבקשה, לא מצאתי כי בדחייתה נגרם למבקשת נזק ראייתי או כזה המשליך על תוצאות ההליך במערך היחסים שבין המבקשת לבין המשיבים.

סוף דבר, הבקשה לביטולו של פסק הדין ומתן רשות ערעור נדחית.

הצעתי למבקש ולמשיב היא להסכים לביטול פסק הדין ובית משפט לתביעות קטנות ייתן פסק דין חדש ומנומק בתביעה ובתביעה שכנגד.

...

באותו פסק דין הודגש, כי אמות מידה להתערבות ערעורית בפסקי דין לא מנומקים לפי סעיף 79 א' הן צרות מאוד (ראה סעיף 21) "...ודוק, אין בידינו רשימה סגורה של מקרים יוצאי דופן אלה, ואולם המרכזיים שבהם עוסקים במצבים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל...". ג) אני סבורה, כי במקרה דנן, העובדה שבית משפט קיבל בדיון מבעל דין אחד מסמכים מבלי לתת לבעל הדין שכנגד לעיין בהם או לנמק, מדוע אין לאפשר לו עיון בהם, כל זאת ללא תיעוד בפרוטוקול, פוגמת בהליך.

כיוון שעיינתי בעצמי במסמכים ואינני מוציאה מכלל אפשרות כי למסמכים היתה השפעה מסוימת על תוצאת פסק הדין, אני סבורה כי זהו המקרה החריג שבו יש להתערב ולבטל את פסק הדין שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כך שפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות יבוטל.

ביום 4.6.2023, משלא הוגשה תשובה לבקשת רשות העירעור ניתן פסק דין במסגרתו התקבלה בקשת רשות העירעור, בוטל פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות והמשיב חויב בתשלום הסך של 25,147 ₪ למשיבים (להלן: "פסק הדין בבר"ע").

...

עם זאת, ככל ויימצא כי לא נפל פגם בהליך ההמצאה, יוקנה לבית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה אם לאו.

אני ערה לעובדה כי צפייה זו אינה מהווה, כשלעצמה, מסירה כדין של בקשת רשות הערעור, ואולם עת היא מצטרפת למכלול הראיות אשר נמנו לעיל, יש בה כדי לחזק את המסקנה בדבר ידיעתו , הברורה, של המבקש את דבר ניהולו של ההליך דנא.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.