בקשה לביטול פסק בוררות בעניין ביטוח נזקי טבע בחקלאות

מהות הבקשה: עניינו של הליך זה בבקשת סעד בדרך של טען ביניים אשר הגישה מדינת ישראל – משרד החקלאות (להלן: "המדינה"), בהתאם לתקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א"), ליתן לה הוראות באשר לאופן חלוקת כספי הפיצויים בסך של 1,317,676 ₪ (נכון למועד הגשת הבקשה), המוחזקים אצלה כפצוי, בגין השמדת עופות שבוצעה על פי צו שהוציאה, ובעקבות דרישות סותרות של 12 טוענים לזכות בכספי הפיצויים.

זכאותה הנטענת של הטוענת 6: לטענת הטוענת 6, זכאותה קמה מכוח פסק בורר, מיום 25.8.11, המחייב את הטוענת 7 ובעלי מניותיה – הטוענים 8 ו- 10, לשלם לה סך של 850,000 ₪, בגין חוב דמי שכירות עבור הלולים אותם השכירה לטוענת 7 (נספחים ב' ו- ז', בהתאמה, להודעת הפרטים מטעם הטוענת 6); הטוענת 6 עתרה בתיק 30597-11-11 (מח-נצ') לאישור פסק בורר ובבקשה לסעדים זמניים; פסק הבורר אושר ביום 17.11.11; הטוענת 6 נקטה בהליכי הוצאה לפועל (תיק מס' 10-03596-12-5, נצרת), כאשר לדידה סכום החוב שהצטבר נכון ליום 8.1.13 הנו 1,520,699 ₪ (נספח ח' להודעת הפרטים מטעם הטוענת 6).

עוד צרפה הטוענת 6 את החלטת בית המשפט בתיק 30597-11-11 (מחוזי-נצרת), מיום 17.11.11, לפיה הוטל עיקול זמני על כספי המשיבים (הטוענים 7, 8 ו-10) אצל המחזיק מס' 11 – קרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות בע"מ. אם-כן, נראה איפוא, כי העיקולים הזמניים עליהם סומכת הטוענת 6, מיום 17.11.11, הוטלו אצל מחזיק שאינו המדינה, כך שהעיקולים אינם חלים על כספי הפיצויים המגיעים לפרלה או לטוענת 7 מאת המדינה; משכך, אין רלוואנטיות לאותם עיקולים ואין הטוענת 6 זכאית לכספים מכספי העיקולים מכוחם.

פרלה, שלא היתה צד להליך בת.א. 30597-11-11, וצורפה אליו כצד נידרש לאור טענות הטוענת 6 בדבר היותה חברת קש וחליפתה של הטוענת 7, הגישה בקשה לביטול העיקולים שהוטלו על ידי הטוענת 6 במסגרת הליך זה; ביום 6.3.12, נדחתה בקשתה לביטול עיקול, במעמד הצדדים, הואיל ופרלה חזרה בה מבקשתה לביטול עיקול לאחר שהובהר לה כי העיקולים לא הוטלו על זכויותיה, אלא על זכויות הטוענת 7.

בתקנה 233(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבע: "צו הגודר בעד תביעתו של טוען שלא הגיש הודעת הסתלקות, יצהיר שהטוען וכל הבא מכוחו לא יוכלו לעולם לתבוע מהנתבע או מהמבקש ולא מכל הטוען מכוחם; אך אין הצוו פוגע בזכויותיהם של אותו טוען ושל התובע ושל כל טוען אחר בינם לבין עצמם". לאור המסקנה אליה הגעתי באשר לחלוקת כספי הפיצויים המוחזקים בידי המדינה, כאמור לעיל, ניתן בזאת צו גודר, ולפיו לא יוכל איש מהטוענים וכל הבא מכוחם, לתבוע מהמבקשת את תשלום הכספים נשוא בקשה זו, משאלה יועברו לזכאים להם בהתאם לפסק דין זה. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

...

עם זאת, לאור פסק הדין מיום 11.11.13, שניתן במסגרת ה"פ 25825-07-13 (נספח א' להודעה מטעם הטוענת 6, מיום 5.6.14), אשר קובע כי פרלה הינה חליפתה של הטוענת 7 ובאה במקומה לכל דבר ועניין, החל מיום 26.1.11, הרי שיש לראות את פרלה והטוענת 7 כגוף אחד לעניין זה. בנסיבות אלה, בהן שוכנעתי על פי הראיות שנפרשו בפניי, כי פרלה והטוענת 7 אחת הן, אזי, בעלותה של פרלה בעופות שהושמדו במועד הוצאת צו ההשמדה, כפי שהוכחה, משמעה גם בעלותה של הטוענת 7 בעופות; זאת, ככל שהדבר נוגע לצדדים לאותו הליך – פרלה והטוענים 6 ו- 7, לגביהם מהווה פסק הדין בהליך ה"פ 25825-07-13, מעשה בית דין.

לאור כל אחד מהטעמים הללו, הנני קובע, כי בתחרות בין שיעבוד רשום הקודם בזמן לעיקול, השעבוד גובר; ומכאן זכותה של הטוענת 4, בנעליה של הטוענת 3, מכוח המחאת הזכות לטובת הטוענת 3 שתוקפה מן היום בו נוצרה – 9.1.12, גוברת על העיקול שנרשם רק ביום 10.1.12 לטובת הטוענת 11.

סוף דבר: סיכומו של דבר, המדינה תעביר סך של 750,000 ₪ לידי הטוענת 6 ואת היתרה בסך 567,676 ₪ לטוענת 4.

בתקנה 233(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבע: "צו הגודר בעד תביעתו של טוען שלא הגיש הודעת הסתלקות, יצהיר שהטוען וכל הבא מכוחו לא יוכלו לעולם לתבוע מהנתבע או מהמבקש ולא מכל הטוען מכוחם; אך אין הצו פוגע בזכויותיהם של אותו טוען ושל התובע ושל כל טוען אחר בינם לבין עצמם". לאור המסקנה אליה הגעתי באשר לחלוקת כספי הפיצויים המוחזקים בידי המדינה, כאמור לעיל, ניתן בזאת צו גודר, ולפיו לא יוכל איש מהטוענים וכל הבא מכוחם, לתבוע מהמבקשת את תשלום הכספים נשוא בקשה זו, משאלה יועברו לזכאים להם בהתאם לפסק דין זה. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36639-03-17 ללום נ' קנט קרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות בעמ לפני כבוד השופטת איילת טופז-אחיעזר התובע/המשיב: יוסי ללום הנתבעת/המבקשת: קנט קרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות בעמ החלטה

הנתבעת מכחישה טענות התובע בדבר הטייה של מותב הבוררות ויתרה מכך לטענתה, התובע, חקלאי רב ניסיון, אף לקח חלק בשנת 2013 בהליך בוררות נגד הנתבעת בפני אותה ועדה ובפסק בוררות נקבע לו החזר בסך 18,000 ₪ ולכן יש לדחות טענותיו ביחס לחוסר הבנה או חד צדדיות.

הנידון: תביעה מס'_____עונת ______ הגידול______ ערעור על החלטת קנט- קרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות בע"מ הנני מערער על החלטת קנט – קרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות בע"מ, בעיניין תביעתי לתגמולי ביטוח במסגרת פרטי הביטוח המצויינים לעיל ומסכים לקבל ללא סייג וערעור את קביעתה הסופית של ועדת הבוררות, שמונתה בהתאם לחוזה הביטוח בענף ולפי חוק הבוררות.

סוף דבר: מכל הטעמים המפורטים, לנוכח קיום תניית בוררות התלויה בהסכמת הצדדים בחוזה הביטוח; משקבעתי שהוכחה הסכמת התובע לדון בפני ועדת הבוררות והשתכללות הסכם הבוררות כתוצאה מכך; משלא הוכחה הסכמת הצדדים על בטלות הליך הבוררות ופניה לבית המשפט; משהסכם הבוררות חל על הסיכסוך נשוא התביעה שבפני; ומשעמדה הנתבעת בנטל להוכחת נכונותה לקיים ולהמשיך בהליך הבוררות במידה ויחפוץ בכך התובע - יש לקבל את הבקשה ולעכב ההליכים, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, כשבאפשרות התובע לפנות שוב הסיכסוך בגין שתי עונות הגידול לועדת הבוררות.

...

לסיכום האמור, לא יכול להיות חולק, שהתובע הגיש לוועדת הבוררות תביעות בגין עונות הגידול 2013/14 ו 2014/15.

נכונות לקיום הבוררות - כל האמור לעיל נכון, רק במידה והנתבעת, מבקשת עיכוב ההליכים, הוכיחה נכונותה לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה.

סוף דבר: מכל הטעמים המפורטים, לנוכח קיום תניית בוררות התלויה בהסכמת הצדדים בחוזה הביטוח; משקבעתי שהוכחה הסכמת התובע לידון בפני ועדת הבוררות והשתכללות הסכם הבוררות כתוצאה מכך; משלא הוכחה הסכמת הצדדים על בטלות הליך הבוררות ופניה לבית המשפט; משהסכם הבוררות חל על הסכסוך נשוא התביעה שבפני; ומשעמדה הנתבעת בנטל להוכחת נכונותה לקיים ולהמשיך בהליך הבוררות במידה ויחפוץ בכך התובע - יש לקבל את הבקשה ולעכב ההליכים, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, כשבאפשרות התובע לפנות שוב הסכסוך בגין שתי עונות הגידול לוועדת הבוררות.

היא אומרת, שבהיותה חכרה קבלנית לבנין היתקשרה עם אנשים שונים והקימה בשבילם חממות לגידולים חקלאים.

בשנים 1967 ו-1968 בחורף, כאשר פקדו את הארץ סערות רוחות, לא עמדו המבנים בפני ניזקי הטבע והם נפגעו, ואחד אפילו נהרס.

נמצא, אם יתברר כי אמנם נגרם הנזק על-ידי תיכנון לקוי, תוכל המערערת לזכות בדמי נזק נגד המשיבה השניה, ואם אינו נובע מתכנון לקוי, תוכל לזכות בשיפוי לפי הפוליסה על-ידי חברת ביטוח.

IF THE COMPANY SHALL DISCLAIM LIABILITY FOR ANY CLAIM HEREUNDER AND SUCH CLAIM SHALL NOT WITHIN TWELVE CALENDAR MONTHS FROM THE DATE OF SUCH DISCLAIMER HAVE BEEN REFERRED TO ARBITRATION UNDER THE PROVISIONS HEREIN CONTAINED, THEN THE CLAIM SHALL FOR ALL PURPOSES BE DEEMED TO HAVE BEEN ABANDONED AND SHALL NOT THEREAFTER BE ".RECOVERABLE HEREUNDER חברת הביטוח פנתה אל בית-המשפט המחוזי בבקשה למחוק את כתב-התביעה, במידה שהוא נוגע לה, או לחלופין לעכב את ההליכים מפאת הסכם הבוררות. השופט המלומד עיכב את ההליך נגד חברת הביטוח, אך המערערת נטלה רשות ערעור לבית-משפט זה.

מקום שבעל-דין מיתנגד לדיון בתובענה בהסתמכו על שטר בוררות, [SCOTT V. AVERY, ]7, לא הוסמך בית-המשפט בסעיף 5 הנ"ל לסרב לבקשת עיכוב, והטעם לכך הוא פשוט: בעל-דין כזה לא רק אומר, כי הוסכם למסור את נושא התובענה להכרעת בורר, אלא טענתו היא: אינני חייב דבר, שכן ההסכם בינינו קובע שלא תקום חבות אלא מפסק בורר, ועל-פיו.

הילכת, [SCOTT V.AVERY, ]7 יכולה לגרום אי-צדק מקום שנבצר מאדם להשיג פסק-בורר, שלצורך כך נקבע לפעמים מועד בשטר הבוררות, ומשעבר המועד, החבות מתבטלת.

...

אמנם ישנם מקרים בהם סירב בית-המשפט להיעתר לבקשת עיכוב מהטעם שהפרשה אינה יכולה בשלמותה להתברר בפני בורר, הואיל ורק אחד הנתבעים חתם על הסכם בוררות.

סבור אני איפוא, שאין מנוס מלעכב את הדיון, זולת אם המשיבה הראשונה תחזור בה מדרישתה.

אין אני מקבלת טענה זו. המבקשים חתמו על הצעה לביטוח צמחי נוי ובתי צמיחה (חלק ממוצג 5 לתשובה) אצל הקרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות.

סעיף 2(ג) לפרק ו' לחוזה הביטוח (עמ' 8 לחוזה) קובע כך: "ג. נזקים בגיאופיטים (בצלים ופקעות) בביטוח רשות 1. המבטח ישלם תגמולי ביטוח כאשר, כתוצאה ממקרה הביטוח, כמוגדר בחוזה ביטוח זה, לא הגיעו הבצלים ו/או הפקעות המיועדים לייצוא לגודל המינימלי הנדרש, כמפורט בטבלה המצורפת לנספח 1 לחוזה ביטוח זה, או כאשר כתוצאה ממקרה הביטוח פחת היבול בפועל של חומר הריבוי מהיבול המובטח." עולה מהאמור כי גיאופיטים משמעו גידול הפרח לשם יצירת הפקעת או הבצל בלבד ולא למטרת מסחר בפרחים עצמם עיון בפרוטוקולים שנערכו בפני ועדת הבוררות (נספחים 2 לכתבי תגובת המשיבה לבקשה לביטול פסק הבוררות) מעיד כי המבקשים גידלו את גידולי הארומורוס שבחלקתם לצורך שיווק הפרחים ובמהלך דיון בבוררות נבחנה שאלת פקיעת הפרחים, ומספר הפרחים שצמחו בפועל בחלקות.

אשר על כן אני מאשרת את פסק הבוררות מתאריך 16/12/2002 בעיניין המבקש 1 ודוחה את הבקשה לביטולו, וכן אני מאשרת את פסק הבוררות מתאריך 26/1/2003 בעיניין המבקש 2 ודוחה את הבקשה לביטולו.

...

לאור הנ"ל אני קובעת כי הסכם הבוררות שנחתם בין המועצה ובין המשיבה מחייב את המבקשים.

לאור זאת אני דוחה הטענה בראש פרק זה. ה.האם יש לבטל את פסק הבוררות לאחר שקבעתי כי הועדה הינה וועדת בוררות וכי החלטת הועדה הינה פסק בוררות על נפקויותיו כקבוע בחוק הבוררות, מתעוררת השאלה האם יש לבטל פסק זה. את טענות הבטלות מבססים המבקשים על סעיף 24(2) לחוק הבוררות הקובע כי בית המשפט מוסמך לבטל פסק בורר מחמת שהפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין.

אשר על כן אני מאשרת את פסק הבוררות מתאריך 16/12/2002 בעניין המבקש 1 ודוחה את הבקשה לביטולו, וכן אני מאשרת את פסק הבוררות מתאריך 26/1/2003 בעניין המבקש 2 ודוחה את הבקשה לביטולו.

גם לאחר היציאה להפלגה – יציאה שהתעכבה ביום בשל ניסיון של נציגי הנתבעת ליפתור חלק מהתקלות וסירובם לבטל את העסקה – התגלו תקלות נוספות.

בסופו של דבר, במקום לקבל פיצוי, חברת ההשכרה אף חייבה את התובע בתשלום בשל נזקים נטענים.

עוד נטען שישראל ויוון חתומות על אמנת ניו יורק (האמנה בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, שנחתמה בניו יורק, ביום 10 ביוני 1958 ושהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום 7 ביוני 1959) ולכן יש להחיל את סעיף 6 לחוק הבוררות וכי בית המשפט חייב להפנות את הצדדים לבוררות אלא אם מתקיימים החריגים שבאמנת ניו יורק.

אמנם, גם כאשר מתקיימים התנאים לעיכוב הליכים שבסעיף 5 לחוק הבוררות, בית המשפט אינו חייב לעכב את ההליכים ושמור לו שיקול דעת שלא לעשות כן אך הנטייה תהיה לעכב את ההליכים, אלא אם נמצא טעם מיוחד שלא לעשות כן (רע"א 2723/14 אבן קיסר שדות ים בע"מ נ' מיקרוגיל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (נבו 3.8.2014)).

נטל זה כולל, באופן טבעי, את הנטל לשכנע בדבר קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים: "הנטל להוכיח כי על הסיכסוך חל הסכם בוררות תקף מוטל על העותר לעיכוב ההליכים - קרי המבקשת" (רע"א 1817/08 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' Pronauron Biotechnologies ,Inc (נבו 11.10.2009) וההפניות שם).

מאחר שהבוררות מושתתת כולה על הסכמת הצדדים, על ההסכמה להליך הבוררות להיות ברורה וחד משמעית: "כאשר מדובר בהסכמה לפי דיני החוזים להתדיין בבוררות, יש צורך במפגש רצונות מלא והסכמה מפורשת של כל הצדדים לעניין הבוררות [ראו: סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל 15, 26-25 (מהדורה רביעית, 2005) (להלן: אוטולנגי, בוררות דין ונוהל]. ההסכמה להיתקשר בהסכם בוררות הנה יסוד מרכזי במוסד הבוררות וההלכה היא כי על הסכמה לבוררות להיות ברורה וחד משמעית" (רע"א 8113/09 אלייד סוכנויות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ (נבו 2.11.2010).

...

אין בידי לקבל השוואה זו. בדרך כלל, כאשר אדם מזמין מסוכן בישראל רכב בחו"ל, אכן עם קבלת הרכב בחו"ל נחתם הסכם מול חברת ההשכרה אלא שלא הוצג שהסוכן מישראל הוא צד לאותו הסכם וגם ספק בעיני אם הסכמים אלו כוללים סעיף בוררות.

התוצאה לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 6,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.