לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, החל מיום 03.10.23, עקב מעורבות המבקש, עת נהג ברכב משא בתאונת דרכים, ארוע מיום 30.09.23 (להלן: "רכב משא" ו"התאונה", בהתאמה).
היא הסכימה לחומרת החבלות שנגרמו לרוכב האופניים בעקבות התאונה, שהמדובר בתאונת חזית אחור וכי התאונה אירעה בתחילת נתיב פניה ימינה.
במסגרת המילחמה בתאונות הדרכים, בחר המחוקק ליתן בידי קצין מישטרה סמכות להורות על פסילה מנהלית למשך 60 ימים, מקום בו קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום על גרימת התאונה.
...
בשלב זה נבחנו מספר תרחישים אשר בכולם אנו סבורים שניתן לייחס לנהג רשלנות ואחריות לתאונה, ובהתאם לכך ישנו יס"ל כי יוגש כתב אישום.
לאור הנסיבות, העבר והיס"ל כי יוגש כתב אישום נחה דעתי כי מן הדין על החשוד להיפסל 60 יום".
יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון בהקשר זה בב"ש 540/86 חמדאן דורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(01.07.86):
"בבוא בית המשפט להחליט בבקשת פסילה לפי סעיף 46 לפקודה עליו להעמיד לנגד עיניו בעיקרו של דבר את השיקול אם עובדותיו של המקרה, כפי שהן עולות לכאורה מחומר החקירה, ועברו התעבורתי של הנהג, מביאים למסקנה כי יש בהמשך נהיגתו לסכן את הציבור. הווה אומר על בית המשפט לשקול בשלב זה לא רק אם ישנן ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג, אלא בראש מעייניו יעמוד השיקול הבא להגן על הציבור מפני אותו נהג, ם חומרתן של נסיבות המקרה ועברו מצביעים על סכנה אשר כזאת. אכן לא יתעלם בית המשפט גם מנסיבותיו האישיות של הנהג, אולם אין באלה כדי להכריע את הכף."
בענייננו המדובר בתאונה בה מעורבים רכב המשא בו נהג המבקש והאופניים שנסע בו הרוכב שכתוצאה ממנה נחבל הרוכב, באופן קשה, כאשר הגורם לתאונה הינו, לכאורה, נהיגתו הרשלנית של המבקש כנ"ל. המסוכנות במקרה זה טבועה בנסיבות המקרה ותוצאותיו.
סוף דבר
מכל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים המתחייבים ואיזנתי ביניהם, החלטתי, באופן חריג ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לקבל את הבקשה באופן חלקי, להתערב בהחלטת הקצין ולהורות על קיצור תקופת הפסילה בכך שתסתיים לאלתר.