בקשה לביטול פסילה מנהלית בגין תאונת דרכים ללא כתב אישום

רשיון הנהיגה של המבקש נפסל מנהלית על ידי קצין מישטרה ביום 2/1/22 ל- 3 חודשים וזאת לאחר שהמבקש היה מעורב כנהג (משאית) בארוע של תאונת דרכים קטלנית שהתרחשה באותו בוקר בדרך נמיר בתל אביב ואשר בה מצא את מותו הולך רגל.

קראתי את נימוקי הבקשה כפי שהוגשה בכתב , שמעתי בפני את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפני וכן עיינתי בתיק החקירה המשטרתית.

אף שאני ער לכך שביטול או קיצור תקופת פסילה מנהלית בעקבות ארוע של תאונת דרכים קטלנית איננו שיגרתי (אם כי כמובן אפשרי), לאחר שבחנתי את חומר החקירה בארוע זה מסקנתי היא שזהו מן המקרים החריגים המתאימים אשר מצדיקים היתערבות בית המשפט במשך הפסילה.

ככל שיוחלט להגיש כלפי הנהג דנן כתב אישום , וככל שיורשע בדין , ישלם המחיר על מעשהו או מחדלו באם יימצאו כאלה.

...

אף שאני ער לכך שביטול או קיצור תקופת פסילה מנהלית בעקבות אירוע של תאונת דרכים קטלנית איננו שגרתי (אם כי כמובן אפשרי), לאחר שבחנתי את חומר החקירה באירוע זה מסקנתי היא שזהו מן המקרים החריגים המתאימים אשר מצדיקים התערבות בית המשפט במשך הפסילה.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית כך שהיא תעמוד על חודשיים (60 יום) מיום שהחלה.

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש על ידי קצין מישטרה בתאריך 8/8/22, למשך 90 ימים, וזאת בגין מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית שקרתה בתאריך25/7/22 .

כמו כן, בשימוע יש שתי החלטות "הפקרה" או "אי הגשת עזרה" כאשר על פי התקנות אין פסילה מנהלית בגין אי מתן הודעה למישטרה ו/או אי הגשת עזרה.

לפי הוראת סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 יפסול קצין מישטרה רשיונו של נהג שגרם לתאונת דרכים בה נהרג אדם, למשך 90 ימים, כאשר יש יסוד להניח כי יוגש נגדו כתב אישום בגין.

...

" לאחר שעיינתי בתיק ועל פי הממצאים בתיק החקירה ובחינת המסמכים שפורטו בבמ"ש/1 ומבלי לפרט מעבר לנדרש על מנת שלא לפגוע בחקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות בעוצמת הנדרשת בשלב זה .

" על כן לאחר ששקלתי את הראיות בתיק, טענות הצדדים ועברו התעבורתי של המבקש אני קובעת כי בשלב זה בו טרם נבחנו מכלול הראיות שנאספו, נשקפת מהמבקש מסוכנות לציבור המחייבת את המשך צינונו למשך 90 יום.

הבקשה נדחית.

רקע עובדתי וטענות הצדדים ביום 22.09.2022 נערך למבקשת שימוע לפני קצין מישטרה, בו הודיעה לה הקצין, בתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, כי יש לו יסוד סביר להניח כי יוגש נגדה כתב אישום בעבירת תעבורה בגין מעורבותה בתאונה, כאשר העבירות המיוחסות לה הן עבירה על תקנה 21ג ועל תקנה 67א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שעניינן נהיגה בחוסר זהירות ואי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בביטחה.

עקב התאונה נגרמו להולך הרגל חבלות של ממש – שבר בכף הרגל שטופל עם סד גבס ושבר במרפק שהונח אף הוא בגבס.

בהתייחסה למסוכנותה של המבקשת פרטה את עברה התעבורתי וכן את הרשעתה בשנת 2000 בגרימת תאונת דרכים.

דיון והכרעה הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן: "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר בארוע בעל אופי מקרי, או בדרך היתנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02).

...

עיינתי בתיק הראיות ונחה דעתי שקיימות ראיות לביצוע העבירה המיוחסת למבקשת ברמה הנדרשת בשלב זה, בכלל זה סרטון המתעד את האירוע בו ניתן להבחין בפגיעת הרכב בהולך הרגל ונפילתו בעקבותיה.

כפי שפורט לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לביסוס ההנחה כי יוגש כתב אישום ובקיומה של מסוכנות בנהיגתה של המבקשת, ממילא יש להשיב על שאלה זאת בחיוב.

סוף דבר בנסיבות המפורטות לעיל, אף כי מצאתי שהחלטת הקצין סבירה, הגעתי למסקנה כי ניתן להשיג את מטרת הפסילה במסגרת תקופת פסילה קצרה יותר, אשר תיקח בחשבון את נסיבותיה המיוחדות של המבקשת והקטין התלוי בה. על כן אני מורה על קיצור תקופת הפסילה, כך שרישיונה של המבקשת יוחזר לה ביום 21.10.2022.

בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים אשר הושתה על המבקש בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים מיום 20.4.23.

עיינתי בחומר החקירה, הקשבתי קשב רב לטענות ב"כ מבקש ולתמונות שהציג בפניי והגעתי למסקנה כי אין בגירסתו כדי לפגום בעוצמתן של הראיות, בשלב זה. טענות ההגנה (שאינן חפות מקושי לאור הראיות בתיק וגרסת המבקש בחקירתו, ולא אפרט בשל השלב בו אנו נמצאים), ייבחנו לעומק בזמן ובמקום המתאים (קרי, במהלך ניהול התיק העקרי אם וכאשר יוגש כתב באישום), ואין בהן בשלב זה, שהנו מוקדם אף משלב הראיות לכאורה, כדי להפוך הקערה על פיה.

...

עיינתי בחומר החקירה, הקשבתי קשב רב לטענות ב"כ מבקש ולתמונות שהציג בפניי והגעתי למסקנה כי אין בגרסתו כדי לפגום בעוצמתן של הראיות, בשלב זה. טענות ההגנה (שאינן חפות מקושי לאור הראיות בתיק וגרסת המבקש בחקירתו, ולא אפרט בשל השלב בו אנו נמצאים), ייבחנו לעומק בזמן ובמקום המתאים (קרי, במהלך ניהול התיק העיקרי אם וכאשר יוגש כתב באישום), ואין בהן בשלב זה, שהינו מוקדם אף משלב הראיות לכאורה, כדי להפוך הקערה על פיה.

בהינתן האמור, סבורני כי צדק הקצין המשמע עת הורה על פסילתו המנהלית של המבקש וזאת לאור נסיבות ביצוע התאונה והעובדה שהיה בה משום פוטנציאל נזק ופגיעה משמעותיים ביותר (כניסה עם הרכב לסופר בשעות הבוקר בהן נמצאים קונים ועובדים בחנות).

יחד עם זאת בשקלול הגורמים הנוספים, תוך מתן משקל להלכה הנוהגת לפיה פסילה מנהלית אינה החלטה בינארית, הגעתי למסקנה כי ניתן וראוי לקצר את הפסילה המנהלית במידת מה. ראשית דבר, על אף פוטנציאל הנזק, למרבה המזל הסתיימה התאונה בפגיעות קלות בלבד.

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, החל מיום 03.10.23, עקב מעורבות המבקש, עת נהג ברכב משא בתאונת דרכים, ארוע מיום 30.09.23 (להלן: "רכב משא" ו"התאונה", בהתאמה).

היא הסכימה לחומרת החבלות שנגרמו לרוכב האופניים בעקבות התאונה, שהמדובר בתאונת חזית אחור וכי התאונה אירעה בתחילת נתיב פניה ימינה.

במסגרת המילחמה בתאונות הדרכים, בחר המחוקק ליתן בידי קצין מישטרה סמכות להורות על פסילה מנהלית למשך 60 ימים, מקום בו קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום על גרימת התאונה.

...

בשלב זה נבחנו מספר תרחישים אשר בכולם אנו סבורים שניתן לייחס לנהג רשלנות ואחריות לתאונה, ובהתאם לכך ישנו יס"ל כי יוגש כתב אישום.

לאור הנסיבות, העבר והיס"ל כי יוגש כתב אישום נחה דעתי כי מן הדין על החשוד להיפסל 60 יום".

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון בהקשר זה בב"ש 540/86 חמדאן דורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(01.07.86): "בבוא בית המשפט להחליט בבקשת פסילה לפי סעיף 46 לפקודה עליו להעמיד לנגד עיניו בעיקרו של דבר את השיקול אם עובדותיו של המקרה, כפי שהן עולות לכאורה מחומר החקירה, ועברו התעבורתי של הנהג, מביאים למסקנה כי יש בהמשך נהיגתו לסכן את הציבור. הווה אומר על בית המשפט לשקול בשלב זה לא רק אם ישנן ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג, אלא בראש מעייניו יעמוד השיקול הבא להגן על הציבור מפני אותו נהג, ם חומרתן של נסיבות המקרה ועברו מצביעים על סכנה אשר כזאת. אכן לא יתעלם בית המשפט גם מנסיבותיו האישיות של הנהג, אולם אין באלה כדי להכריע את הכף." בענייננו המדובר בתאונה בה מעורבים רכב המשא בו נהג המבקש והאופניים שנסע בו הרוכב שכתוצאה ממנה נחבל הרוכב, באופן קשה, כאשר הגורם לתאונה הינו, לכאורה, נהיגתו הרשלנית של המבקש כנ"ל. המסוכנות במקרה זה טבועה בנסיבות המקרה ותוצאותיו.

סוף דבר מכל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים המתחייבים ואיזנתי ביניהם, החלטתי, באופן חריג ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לקבל את הבקשה באופן חלקי, להתערב בהחלטת הקצין ולהורות על קיצור תקופת הפסילה בכך שתסתיים לאלתר.