הטענות בבקשה לביטול העיקול
החל משנת 2012 מי שמייצגת את הנתבע היא הנתבעת, אשר הגישה עבורו בקשה למשפט חוזר בבית משפט העליון (מ"ח 4811/12).
המסגרת הנורמאטיבית
תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, קובעת:
"בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין".
ברע"א (מחוזי-מרכז) 14485-08-21, משעל נ' איי.אם.סי.אי השקעות בע"מ, ניתן ביום 14.12.21, בסעיף 10 לפסה"ד נאמר:
"בהתאם לתקנות סדרי הדין (הן תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 והן תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018), בית משפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים ועיקרים, האחד- סכויי התביעה, והשני- מאזן הנוחות. בבקשה למתן עיקול זמני על בית המשפט אף להשתכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין- 'יסוד ההכבדה' ".
ברע"א 7513/06, גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, ניתן ביום 29.1.07, בסעיף י"ב לפסה"ד נאמר:
"כבר נפסק, כי הכבדה איננה אך הוכחת כוונה להברחת נכסים – כוונה שלא נטענה בנדון דידן - ולעתים אף גובה סכום התביעה עשוי להיות אות לקיומה, כגון 'כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען' (רע"א 903/06, דלק נ' אטיאס; ראו גם רע"א 6614/06, כפרית תעשיות נ' Icc Industries). תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי עיקול, כפי שמציין המלומד דודי שוורץ (סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות ס' 17.17 בעמ' 431-430), היא 'הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים'. לדידו, על המבקש עיקול זמני להראות 'חשש סביר' להכבדה על ביצוע פסק הדין, בכפוף לסכויי התביעה גופה ... אוסיף, כי לא בכל מקרה ניתן להלום את הטענה, שבעידן של חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, נוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין, זכויות הנתבע, בעל הנכס, מקבלות עדיפות ..."
ברע"א 7561/13, אדיסיאן נ' סומך, ניתן ביום 12.2.14, בסעיף 19 לפסה"ד נאמר:
"... לצורך הוכחת יסוד ההכבדה, דיינו בכך שהמבקש לא סתר בראיות טובות ומתאימות את טענתם של המשיבים שהתבססה על דוח החקירה שצורף לבקשה להטלת צוי עיקול מיום 2.10.2013 כי אמצעיו הכספיים אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען".
מן הכלל את הפרט
מטבעו, הדיון בבקשה למתן צו עיקול זמני אין מטרתו לקבוע אלא קביעות לכאורה, בשים לב לחומר הראיות, ובהן העדויות, ולפיכך אין בקביעת בית המשפט כדי להביע עמדה נחרצת באשר לסכויי התביעה העיקרית, אשר דינה להתברר עד תומה במסגרת התיק העקרי.
...
מכל אלו עולה כי מדובר בשאלות רציניות שיש לברר, ודי במסמכים שצורפו לכתב התביעה, ובמחלוקת העולה מחקירות הצדדים, כדי להוביל למסקנה כי ישנן ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.
נוכח מכלול האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול העיקול.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות הבקשה וההליך בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום.