בקשה לביטול עיקולים טרם אזהרה לאחר חשיפת מידע מלא

אולם התובעת נתקלה בקשיים מהותיים להשיג מימון לעסקה, ונציג התובעת אמר אף למנהל הנתבעת בעצמו שהתובעת הבינה כי העסקה "גדולה עליה". מסיבה זו ביקשה התובעת מהנתבעת שתסכים לבטל את העסקה ולהשיב את מלוא התמורה, דבר שאינו אפשרי מצד הנתבעת שהסתמכה על ההסכם והתשלומים מכוחו.

כפי שעולה מהבקשה עצמה התובעת עצמה ידעה לכל המאוחר ביום 11.5.2022 קרי, למעלה מחצי שנה לפני הגשת הבקשה, אודות כל העובדות המבססות את טענותיה לעניין מה שתוכנן להבנות, אולם בחרה להודיע על ביטול ההסכם רק ביום 2.1.20203 כשבעה חודשים לאחר מכן.

דיון והכרעה אקדים ואציין שלאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדויות ובשים לב לאמות המידה לבחינת הטענות בשלב מקדמי זה של ההליך, באתי לידי מסקנה שדינה של הבקשה לביטול העיקולים להידחות.

והאחרת, נוגעת למחלוקות המשמעותיות עם הערייה בנוגע לחניה ולשצ"פ. גם אם אניח שהמחלוקת עם העיריה אין משמעה שבניה לא תוכל להעשות במקום בסופו של דבר וגם אם אניח שאין משמעות הדבר שהמגרש לא שווה כימעט דבר כמו שטוענת התובעת, עדיין בשלב מקדמי זה, לצורך דיון בסעד הזמני בלבד, ניתן לקבוע שקיימת לתובעת עילת תביעה לביטול חוזה נוכח מידע מהותי שלא גולה להם טרם עשיית העסקה.

בהקשר זה הפסיקה נוטה לקביעה שגם אם צד להסכם כשל באי עריכת בדיקות מתאימות, עדיין שעה שבית המשפט מגיע למסקנה שלא גולה מידע משמעותי, הרי שבידי הצד האחר לטעון לבטלות ההסכם מבלי שייזקף נגדו כשל שנפל מצדו, ככל שנפל כשל כזה (השוו: ע"א 2274/21 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (1/1/23), בהסתייגות ששם שוב בהסכם בין רוכשת לקבלן וקיימים פערי כוחות ואולם הדברים שנאמרים שם על פי דעת הרוב יכולים להיות מיושמים גם בעניינינו; ע"א 5393/03 אברהם פרג' נ' יעל מיטל (18/1/2005), שם הורה בית המשפט על בטלות חוזה מכר מקום שהמוכר לא חשף שהמבנה הוא ללא היתר בנייה וזאת על אף שהיה בידי הקונים לברר את העובדות; ע"א 2469/06 רונן סוויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ (14/8/2008), שם הורה בית המשפט על בטלות חוזה מכר, כאשר הרוכש לא חשף בפני המוכר שגר בנכס שצפוי שינוי במצבו התיכנוני ועל אף שהיה בידי המוכר לברר את העובדות מבעוד מועד).

הנתבעים טרם הגישו כתב הגנה והצדדים טרם העלו את מכלול ראיותיהם ויכול בהחלט שבהמשך ניהול ההליך ישתנה המערך הראייתי בעיקר בנוגע לשווי הקרקע שיצדיק בחינה נוספת של החלטה זו, על מכלול היבטיה, הכל גם בשים לב שלתובעת הערת אזהרה על המקרקעין שהיא כשלעצמה בעלת שווי כלכלי.

...

בהקשר זה הפסיקה נוטה לקביעה שגם אם צד להסכם כשל באי עריכת בדיקות מתאימות, עדיין שעה שבית המשפט מגיע למסקנה שלא גולה מידע משמעותי, הרי שבידי הצד האחר לטעון לבטלות ההסכם מבלי שייזקף נגדו כשל שנפל מצידו, ככל שנפל כשל כזה (השוו: ע"א 2274/21 נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ (1/1/23), בהסתייגות ששם שוב בהסכם בין רוכשת לקבלן וקיימים פערי כוחות ואולם הדברים שנאמרים שם על פי דעת הרוב יכולים להיות מיושמים גם בענייננו; ע"א 5393/03 אברהם פרג' נ' יעל מיטל (18/1/2005), שם הורה בית המשפט על בטלות חוזה מכר מקום שהמוכר לא חשף שהמבנה הוא ללא היתר בנייה וזאת על אף שהיה בידי הקונים לברר את העובדות; ע"א 2469/06 רונן סויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ (14/8/2008), שם הורה בית המשפט על בטלות חוזה מכר, כאשר הרוכש לא חשף בפני המוכר שגר בנכס שצפוי שינוי במצבו התכנוני ועל אף שהיה בידי המוכר לברר את העובדות מבעוד מועד).

משהגעתי למסקנה זו איני רואה להרחיב על טענה נוספת של התובעת, לפיה הוטעתה גם בנוגע לאפשרות לבנות על המבנה הקיים.

סוף דבר מכל הטעמים לעיל, לעת הזו, דינה של הבקשה לביטול העיקולים להדחות.

כך, למשל, בעוד שלטענת התובעים נודע להם על מעשי המירמה בחודש מאי 2014, דהיינו לאחר מועד הויתור, מעשי המירמה נתגלו כבר בחודש מרץ 2014, לפני חתימת כתב הויתור.

לתובע הציג הנתבע את הדברים בדיוק כפי שהוצגו לו על ידי צד ג', וכן לבקשת צד ג' לא חשף את פרטיו, למעט היות צד ג' רו"ח של עדי בלנק, חברתה של זוגתו.

לאחר ששולמה המקדמה, מסר צד ג' לתובע באמצעות הנתבע טופס בקשה להקצאת קרקע במיגזר החקלאי, לגביו טען התובע כי מדובר בטופס חסר ערך וכי העסקה היא "סכנת נפשות". בתשובה לכך טוען הנתבע כי הציע לתובע שלא לקחת סיכון ולא לרכוש נכסים נוספים עד שיהיה בידיו רישום הערת אזהרה בטבו, אך התובע לא נעתר לעצה זו, ובקש בהמשך לרכוש מגרשים נוספים חרף אזהרת הנתבע ואף העביר את זכויותיו לאחרים.

הכסף עבר במזומן בשקלים מבלי שצד ג' ספר אותם היות ולא היו מיועדים לו. בשל חוסר הידיעה אודות הסכומים, ביקש צד ג' מהנתבע את פירוט העיסקאות וסכומי הכסף ששלמו התובעים, מידע אותו לא העביר הנתבע במלואו (לעניין הסכומים).

התובע אישר בחקירתו הנגדית, הן בפניי והן בפני כבוד הרשמת קרן כץ במסגרת הדיון בבקשה לביטול עיקול, כי הסכומים שנמסרו לו על ידי מר פדידה, התובע, סכומי כסף שלו ושל התובעים האחרים הנו כשלושה מיליון ₪.

...

אציין כי לו הייתי מגיעה למסקנה שהנתבע העביר את יתרת הסכום שבו לא הודה למר סולומון, הרי הייתי דוחה את התביעה כנגדו, שאז ממילא הייתה נדחית ההודעה כנגד הצד השלישי.

מכול האמור אני קובעת שעל הנתבע לשלם לתובעים את הסכום של 1,950,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הצד השלישי נדחית, בעניין זה לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

בהמשך לכך, ביום 22.8.2021 הגיש הנאמן בקשה לביטול צו ההפטר אשר ניתן לטענתו על בסיס תשתית עובדתית מטעה, ובהנתן חוסר תום ליבו של המערער אשר הסתיר את המידע בנוגע לזכויותיו בנכס.

מדובר בנכס אשר מלוא זכויותיו בו הועבר לגרושתו במסגרת הסכם גירושין שנחתם ביניהם בשנת 2001 (להלן: הסכם הגירושין), ומלוא המידע האמור, לרבות הסכם הגירושין עצמו, הוצג לנאמן.

הנאמן בתשובתו הדגיש כי עיון במירשם הזכויות העדכני מגלה כי רק המערער רשום כבעלים של הנכס, ולא רשומה כל הערת אזהרה לטובת גרושתו.

לאחר דיון שהתקיים בבקשה, ביום 26.5.2022 הורה בית המשפט על ביטול צו ההפטר שניתן למערער.

נקבע כי היה על המערער לחשוף לפני הנאמן את כל המידע שברשותו ולהעביר לידיו את הסכם הגירושין.

נטען כי הוא לא הסתיר את הנכס, וכל פעולותיו בקשר אליו נעשו רק בשל כך שטרם הושלם רישום זכויותיו של גרושתו בנכס, נוכח העיקולים השונים וההערות הרובצות עליו.

...

על רקע האמור, בתום הדיון שהתקיים ביום 27.10.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו הפטר למערער, בכפוף לעמידה בתכנית הפירעון המוצעת.

דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הערעור נדחה אפוא.

רקע בפני בקשה להטלת עיקולים טרם אזהרה (שהגיש התובע, ושהתקבלה ע"י כב' רשם ההוצאה לפועל, במסגרת תיק 514054-11-22) ובקשה לבטלם (שהגישה הנתבעת).

עפ"י הפסיקה (רע"א 8420/96 מרגליות נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פד"י נא(3) 789), במקרים כאלה יש לבחון מחדש את הבקשה המקורית להטלת העיקולים, על אף שכבר התקבלה (במעמד צד אחד), ולבדוק האם עתה, כשבפני בית המשפט כל המידע (וליתר דיוק: כל המידע שבחרו הצדדים לחשוף).

הבקשה לא הוגשה בתום לב: דרישת תום הלב, בהקשר של עיקולים זמניים, פורשה בפסיקה, בין היתר, כמתייחסת לחובתו של בעל דין, המבקש סעד במעמד צד אחד, לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה, ולא לברור את הנוח לו, תוך הסתרת מה שנוח לו פחות.

ר' דבריו הנכוחים של כב' הש' רובינשטיין בבע"מ 4808/04 פלונית נ. פלוני, פד"י נט(3) 132, בסעיף 5(ג) של פסק-הדין, כדלקמן: "נקודה שראוי לדעתי להטעימה גם מעבר לתיק זה, היא כי עסקינן בהליך זמני המתנהל במעמד צד אחד, שעה שלצד שכנגד אין כל אפשרות לעקוב מיוזמתו אחרי החלטות בית המשפט, והוא תלוי לחלוטין במגיש הבקשה לסעד הזמני. לפיכך, אם נפלו בהליך כזה פגמים, יש לדקדק בהם אף מעבר לרגיל, ואף אם אינם יורדים לשורשו של ההליך..." מכל הטעמים דלעיל, איפוא, ומבלי לגרוע מהביקורת הברורה כלפי הצגת הדברים על ידי הנתבעת ומהימנות גירסתה – דין הבקשה להטלת עיקולים להדחות, ודין העיקולים להתבטל.

...

על תנאים אלה מוסיפה תקנה 374 תנאי הנוגע לעיקולים זמניים בלבד, והוא, אם "שוכנע [ביהמ"ש] על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". יישום הדין אין קושי בעילת התביעה: הנתבעת ביקשה לטעון, כי מפאת עמימות בכל הנוגע לסיפור הרקע, למעשה אין בידי התובע עילת תביעה מבוססת, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה ולבטל את העיקול.

כבר עתה ניתן להעיר, כי אילו היתה בקשה זו מגיעה בפני, כמות שהיא, לשם הטלת עיקולים זמניים – היתה נדחית מיניה וביה, ולו מחמת התמיהות הנזכרות.

ר' דבריו הנכוחים של כב' הש' רובינשטיין בבע"מ 4808/04 פלונית נ. פלוני, פד"י נט(3) 132, בסעיף 5(ג) של פסק-הדין, כדלקמן: "נקודה שראוי לדעתי להטעימה גם מעבר לתיק זה, היא כי עסקינן בהליך זמני המתנהל במעמד צד אחד, שעה שלצד שכנגד אין כל אפשרות לעקוב מיוזמתו אחרי החלטות בית המשפט, והוא תלוי לחלוטין במגיש הבקשה לסעד הזמני. לפיכך, אם נפלו בהליך כזה פגמים, יש לדקדק בהם אף מעבר לרגיל, ואף אם אינם יורדים לשורשו של ההליך..." מכל הטעמים דלעיל, אפוא, ומבלי לגרוע מהביקורת הברורה כלפי הצגת הדברים על ידי הנתבעת ומהימנות גרסתה – דין הבקשה להטלת עיקולים להידחות, ודין העיקולים להתבטל.

בפני בקשה לביטול עיקולים שהוטלו טרם אזהרה בהוצאה לפועל (528636-02-24), במסגרת בקשה לבצוע שיקים (ע"ס מיצטבר של 142,000 ₪).

בבקשתה לביטול העיקולים טוענת הנתבעת, בתמצית, כי המסמכים לא הומצאו במועד; כי העיקול אינו מניב תועלת לתובעת (שכן ההתחייבויות לבנק שבו הוטל העיקול עולות על סכום העיקול, כך שלמעשה לא נתפס דבר), אולם עצם העיקול גורם נזק מתמשך לנתבעת; התובעת לא חשפה מידע מלא בבקשתה, ובפועל לא עמדה בהוראות חוק אשראי הוגן, והעילה השטרית פגומה גם מטעם זה, וגם בשל העידר תמורה; כמו-כן, התובעת לא פרטה את עסקת היסוד ונסיבות קבלת השיקים.

הוא טען שהשיקים נימסרו במסגרת עסקה לאספקת עפר, וכי בוטלו לאור סיכסוך שהתגלע, לאחר שגם עסקת העפר היתבטלה.

...

לאור כל האמור, אני סבור שדין הבקשה לביטול העיקולים להידחות, העיקולים ייוותרו על כנם.