בקשה לביטול עיקולים בתיק הוצאה לפועל בגין שיקים שלא כובדו

בבקשה לביטול העיקולים ולעיכוב הליכי הגבייה, חוזרים המבקשים על טענותיהם האמורות בדבר ההמצאות של האזהרות בתיק ההוצאה לפועל (בקשה מיום 13.12.2022).

לגירסת התובעת, מכוח ההסכם המבקשת 1 העבירה לתובעת שיק בסך 85,995 ש"ח שמועד פרעונו הוא ביום 1.7.2022, וכי ביום 2.5.2022 הועברה למבקשת 1 תמורה בגין השיק בסך 82,536 ש"ח. התובעת צרפה אישור המעיד לכאורה על העברת הכספים.

לעמדת התובעת, היא הסכימה לאפשר למבקשים לפרוע את החוב באמצעות פריסה לשני תשלומים, והמבקש 2 עצמו מסר לתובעת שני שיקים אישיים שלו לצורך זה. אולם לפי הנטען, השיקים שמסר המבקש 2 בעצמו לא כובדו גם כן. בנסיבות אלו, כך נטען, פעלה התובעת להגשת שטר החוב לבצוע.

כלומר, לכאורה יתכן שיהיה קושי למבקשים להיתכחש לסכום זה. אשר על כן: (א) עיכוב ההליכים (כלפי שני המבקשים) ובטול העיקולים כלפי המבקש 2 בלבד (אך לא ביטול העיקולים כלפי המבקשת 1), כפוף לכך שיופקד בקופת בית המשפט סכום השיק המקורי שסורב, שהוא 85,995 ש"ח. (ב) הופקד סכום זה תוך 30 ימים, יעוכבו ההליכים כלפי שני המבקשים, וכן יבוטלו עיקולים שהוטלו על נכסי המבקש 2.

...

עם זאת, בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי שניתן למצוא את האיזון הנכון והמידתי בנסיבות העניין, והוא להיעתר באורח חלקי לבקשה תוך חיוב המבקשים בהפקדה.

(ג) הבקשה לבטל עיקולים שהוטלו על נכסי המבקשת 1 נדחית.

לבסוף, אדגיש שכל האמור לעיל נעשה על בסיס לכאורי בלבד, ומבלי להביע עמדה מקובעת כלשהי לגבי המחלוקות בית הצדדים.

בתשובתה לבקשה מסרה הנתבעת 1, כי פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד הנתבעים 3-4, בעקבות שיקים אשר נימסרו לידי הנתבעת 1 ואשר לא כובדו על ידי הבנק.

בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. דיון והכרעה: נוכח פסק הדין החלקי שניתן כבר ביום 22.12.20, הרי שהסעד העקרי שהתבקש על ידי התובעת [ביטול רשומם של העיקולים אשר נרשמו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל בהם פתחו הנתבעות 1-2 נגד הנתבעים 3-4] – ניתן כבר, ועל כן אינו רלבאנטי.

...

שקלול התנהלותם הדיונית של הצדדים בהליך זה מוליך אותי למסקנה, כי בנסיבות העניין יהיה זה ראוי והוגן לקבוע, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אשר על כן אני קובע כי זכותה של התובעת מכוח הערת האזהרה שנרשמה לטובתה בלשכת רישום המקרקעין ביחס לדירה מושא התובענה – גוברת על ההערות שנרשמו בדבר העיקולים שהוטלו על ידי הנתבעות 1-2.

משבוטלו העיקולים (בכפוף להפקדת סך של 70,000 ₪ בקופת בית המשפט), אני מורה כי שתי הערבויות הבנקאיות שהופקדו על ידי התובעת - יוחזרו לידיה, באמצעות בא כוחה.

הקדמה לפני בקשה לביטול עיקולים לפני מסירת אזהרה שהוטלו במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 502789-03-22 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), אשר ניפתח על ידי המשיבה/ הזוכה (להלן: "המשיבה") לבצוע שטר חוב ע"ס 235,585 ₪ נכון ליום 7.8.18 (להלן: "שטר החוב") לטובת חובות מצטברים של חברת נסים אסייג התחדשות עירונית בע"מ (החייבת 1) והערבים לה – מר ניסים אסייג ז"ל (החייב 2) ואישתו שרון אסייג (החייבת 3).

במסגרת מהלכים אלו, ומשהחייב 2 לא הצליח לסלק את חובו, הביא שיקים חלפיים מחברת נסא הבונים בע"מ (להלן: "חברת נסא"), אשר גם השיקים שלה לא כובדו, וכך נוצרה יתרת חוב היא שטר החוב החתום.

המשיבה מדגישה בבקשה לעיקולים לפני מסירת אזהרה כיצד החייבים 1 ו- 2 הודו בחוב והסכימו לשלם 270,000 ₪ על פי טיוטת ההסכם שהוצגה, עליו היתה אמורה לחתום גם החייבת 3, אולם ההסדר לא יצא לפועל בשל הרצחו של החייב 2.

...

ככל והוטל עיקול על משכורתה של החייבת 3 במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא תיק זה, אני מורה על ביטולו.

בשל דחיית הבקשה לביטול העיקול בטרם אזהרה וקבלת הבקשה לעיקולים זמניים, אני מחייב את החייבת 3 בהוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ המשיבה ולב"כ החייבת 3.

כיוון שהבנק לא כיבד את השיק, הגיש אותו התובע לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו ביקש להטיל עיקולים על חשבונות הבנק של העמותה ועל מקרקעין שלה.

ביום 21.3.24 הוריתי כי מעת שהוגשה ההיתנגדות לקיום השטר, על התובע להגיש בשנית בקשה לצוו עיקול, והפעם לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ולא על פי תקנות ההוצאה לפועל, וכי אם לא תוגש בקשה חדשה על פי תקנות סדר הדין האזרחי עד ליום 28.1.24, יבוטלו הליכי העיקול שננקטו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

...

לטענת התובע, לבקשת האדמו"ר הוא נמנע מלנקוט הליכים נגד העמותה, אולם כשנה לאחר פטירת האדמו"ר, ומשנוכח שהעמותה אינה פורעת חובותיה, הוא חישב בעצמו מה סכום החוב, הגיע למסקנה שהחוב עומד על 640,000 ₪, מילא סכום זה על השיק, והפקיד אותו.

העמותה טענה גם לחוסר תום לב, הן בכך שהתובע לא גילה עובדות מסוימות בבקשתו (כגון שאחיו היה מנכ"ל העמותה) והן בכך שהתובע רשם את העיקול שהוטל על ידי לשכת ההוצאה פועל אחרי שכבר ניתנה החלטתי לפיה דינו של העיקול להימחק, אלא אם תוגש בקשת עיקול חדשה.

בדומה, אני מקבלת בשלב זה תשובתו של התובע, לפיה השיהוי נבע מרצונו להימנע מלתבוע את העמותה כל עוד האדמו"ר הקודם היה בחיים.

לסיכום, לאחר ששמעתי את התובע ואת טענות הצדדים ברוב קשב, אני סבורה שאין מקום לביטול העיקול על המקרקעין שבבעלות העמותה.

בפניי בקשה לביטול עיקולים שהוטלו בטרם מתן אזהרה בתיק ההוצאה לפועל 606-05-24.

שטר החוב בסך 746,571 ₪ עליו חתם המבקש עם פתיחת תיק הלקוח הוגש לבצוע בהוצאה לפועל מאחר וההמחאות המשוכות על ידי צדדי ג' חברת צ. גורן וחברת ש.ט עוזיאל לא ניפרעו ולמבקש נותרה יתרת חוב אצל המשיבה.

המשיבה הציגה פירוט של הסכומים והשיקים שלא כובדו, בנוסף, צורפו תמלולי שיחות עם מר טל גורן שהנו המנכ"ל והבעלים של החברות מושכות ההמחאות.

אשר לטענה לפיה, המבקש אינו מכיר לכאורה את שתי החברות, הרי שביחס לטענה זו הציגה המשיבה בדיון שהתקיים בפניי מס' שיקים של אותן חברות המצויים בתיק הלקוח של המבקש וניתן לראות כי שיקים אלו כובדו.

...

נציג המשיבה הבהיר בעדותו בפניי כי בחלק מהפעמים בעסקת הניכיון התקבלו כספים אצל המבקש תמורת השיקים באמצעות העברות בנקאיות לחשבונו ובחלק אחר נמסרו לו שיקים שכירים וכלשונו: "אני אסביר איך זה, קבלנים כדוגמת החייב, מעסיקים פועלים פלסטינאים או פועלים ברישיון, הם נדרשים לשלם להם במזומן באופן שבועי, שהוא מבצע את העסקה או ישירות באמצעות מיופה כוח מטעמו כמו שראינו כאן בשיק שכיר מטעם הזוכה לבקשתו. ומדוע? הוא את השיק השכיר שלנו הופך לתשלום במזומן בכל ציינג' שאיתו הוא משלם לפועלים הפלסטינאים, לכן שהוא אומר שלא הופקד לחשבון הוא מטעה, הוא רוצה את זה במזומן והוא הופך את זה. הוא לא קיבל את זה ככסף בעו"ש אלא כשיק שכיר. אנחנו חברה גדולה ולכן הריביות שלנו נמוכות יחסית, אנו עובדים בהעברות בנקאיות ושיקים והוא פונה אלינו בעסקת ניכיון את התמורה הוא מבקש או באמצעות שיק או בהעברה בנקאית לחשבון. את הכסף הוא הופך למזומן על מנת לשלם לפועלים שלנו. בענייננו היו מקרים של שיק ושל העברות בנקאיות". אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות או לנקוט עמדה ביחס למסקנה הסופית שתתקבל בתום ההליך, נראה כי בשלב זה התביעה (לכל הפחות בחלקה) ואדניה מוצקים מעבר לנדרש בשלב הטלת צו עיקול זמני.

אני סבורה כי המשיבה עמדה בנטל בכל הנוגע לרכיב ההכבדה המשיבה הציגה דוח bdi המעיד על היותו של המבקש בסיכון התקשרות גבוה וכי חשבונותיו היו מוגבלים והמבקש לא טען אחרת לגבי יכולתו הכלכלית ולא ביסס טענותיו ביחס לכך ולפיכך, קיים חשש סביר על פניו באשר ליכולת המשיבה לגבות את סכום התביעה/החוב מהמבקש במידה ותזכה לבסוף בתביעתה.

אשר על כן, אני מורה כי העיקול שהוטל בטרם מתן אזהרה בתיק הוצאה לפועל יוותר על כנו ולא יבוטל אולם יוגבל לסך של 291,396 ₪ בלבד.