מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול עיקול על כספי זוכה בהוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

תשלום זה לתיקי ההוצאה לפועל, נעשה שלא כדין, שכן לא היתה כל הוראה על תשלום הכספים בפועל לזוכה בתיק ההוצאה לפועל.
מכל מקום, וכפי שעולה מתצהירה של גב' יפרח מיום 4.5.2016 (נספח יד' לתצהיר עו"ד אלון) היא היתה מודעת היטב עוד קודם לדיון ביום 1.3.2015 כי הוטלו עיקולים על הכספים וכי הכספים הועברו ישירות להוצאה לפועל: "רק בינואר 2015 כחודש ימים לאחר מתן פסק הדין בבית הדין לעבודה לטובתי עת ביררתי מדוע לא קבלתי את כספי הזכיה לידי, נאמר לי ע"י בא כוחי דאז, כי קיים פסק דין כנגדי מיום 21.2.2013 בו זכה המשיב בתביעה כספית הוטל עיקול ע"י המשיב על הכספים בהם זכיתי ולכן הועברו הכספים ישירות להוצל"פ, מיד עם היוודע הדבר הגשתי באמצעות בא כוחי דאז בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ ועיכוב הכספים הנמצאים בהוצל"פ ובקשה לביטול פס"ד בהיעדר הגנה וקבלת רשות להיתגונן" (ההדגשה אינה במקור- ר"א).
...
כפי שנפסק בעניין יכין חקל, במקרה כזה, יש ללכת בהתאם לכלל המצוי בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 הקובע כי: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". כפי שנפסק בעניין יכין חקל: "הצורך באומדן השכר הראוי– חלף שכר מוסכם – עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג אתיקה בעריכת דין [7], בעמ' 270), ובכלל זה המקרה נושא ענייננו, אשר בו לא סוכם כלל שיעור שכר הטרחה ... הנה אפוא, ברגיל, היעדרו של הסכם שכר טרחה אין בו משום אות וסימן לכך שהשירות ניתן חינם. אדרבה, רואים בצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים [2]), והוא כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד רוזן [3], בעמ' 342)...". (שם בפסקה 9, ההדגשה אינה במקור-ר"א).
סיכום לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי דין תביעת גב' יפרח להידחות ודין תביעת עו"ד אלון להתקבל בחלקה, בכל הנוגע לתשלום יתרת שכר טרחתו בהליך הפלילי של בנם של יפרח, בהליך תביעת העבודה ולתשלום יתרת האגרה ששולמה על ידו בקשר עם תביעת העבודה.
יחד עם זאת, מצאנו במקורותינו מקרא מפורש המורה "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג' ג').

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

באותה החלטה קבעה כב' הרשמת, כי מתוך סכום שעוכב אז בקופת ההוצאה לפועל בסך 138,640 ₪ ישוחרר לידי הזוכה (המשיב) סך של 80,000 ₪, ואילו היתרה תוחזר למבקש – "בין היתר לצורך תשלומי משכורות ותשלומים הכרחיים לפעילות השוטפת של האגוד". בהתאם הורתה כב' הרשמת לבטל את העיקול על חשבון העו"ש של המבקש בבנק דיסקונט, ולבטל את העיקול על הכספים המוחזקים בידי המועצה להסדר הימורים בספורט – הטוטו.
...
ביום 16.4.19 ניתנה החלטת כב' הרשמת, היא ההחלטה שעליה נסב ערעור זה, ובה נקבע כך: "לאחר ביצוע התשלום החודשי עבור חודש זה, אני מורה לבטל את העיקול שהוטל על חשבון העו"ש בלבד, בכפוף לאמור להלן: במידה ונתפסו כספים כלשהם באמצעות העיקול, הכספים ימומשו... יובהר לחייב כי במידה ולא יעמוד בצו התשלומים יחודש העיקול, בכפוף לבקשה מטעם הזוכה". לטענת המבקש, החלטה זו של כב' הרשמת עומדת בסתירה להחלטות הקודמות, הקובעות כי המבקש עומד בצו התשלומים ומורות על הסרת עיקולים בשל כך. כן הוא טוען, כי הנימוקים שהצדיקו את ביטול העיקול במשרד הספורט מצדיקים גם ביטול העיקול בחשבון הבנק.
סוף דבר, הערעור מתקבל, במובן זה שהעיקול על חשבון המבקש בבנק דינו להתבטל.
מאחר ואין מחלוקת, כי מאז הוטל העיקול אין המבקש עומד בתשלומים החודשיים, וכי עליו להשלים את התשלומים לחודשים מרץ, אפריל, מאי ויוני (13,000 ₪ לחודש, וסך הכל – 52,000 ₪), אני מורה בזאת: העיקול על חשבון הבנק בבנק דיסקונט ימומש עד לסכום של 52,000 ₪.
על מנת לאפשר למשיב להשיג על החלטה זו, אם רצונו בכך, אני מורה כי ההחלטה לא תבוצע לפני שיחלפו עשרה ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, אשר צורף כצד ג' לתיק ההוצאה לפועל וחשבונו עוקל, טוען כי אין לו קשר לחוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, וכי התרשלות הנתבע 2, ב"כ הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, היא שגרמה לעיקול כספיו ומימושם, שלא כדין.
באוגוסט 2015 הגיש התובע בקשה ללישכת ההוצאה לפועל לבטל את החלטת ביצוע העיקול ולהחזיר את הכספים שהועברו מחשבונו.
ראיות אלו חרגו מההמחאות אותן ביקש הנתבע 2 להגיש בסיום דיון ההוכחות והן כוללות: מכתבים בין ב"כ הנתבע 1 לנתבע 2 באשר לפגישות בניהם; דף חשבון מחשבון הנאמנות בו מצוין מועד וסכום הפקדת כספי העיקול על ידי לישכת ההוצאה לפועל; אישור העברת הכספים מלשכת ההוצאה לפועל; צלום ההמחאה שהנתבע 2 טוען כי מסר לצד השלישי; וכרטסת לקוח של הנתבע 1 החל מיום 23.9.11.
...
סוף דבר אשר על כן ולנוכח המפורט לעיל, אני פוסקת כי הנתבע 2 ישלם לתובע סך כולל של 16,402 ש"ח. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל (אציין, כי כך נוסחה התביעה ובגין סכום זה שולמה האגרה).
בנוסף, ישלם הנתבע 2 לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות בסך 760 ₪.
התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית, וכך אף הודעת צד ג' שהוגשה.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

מה דינו של חייב בהוצאה לפועל הזקוק לכספים לשם טפול מציל חיים וכספים אלו נתפסו בחשבונו ע"י הזוכה? לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ סמאח מנאסרה-סבאח (להלן: "הרשמת") מיום ט"ז אדר א תשע"ט, 21.2.19, בתיק הוצאה לפועל שמספרו: 511185-12-15 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
וכך קובעת כבוד הרשמת בהחלטתה (עמוד 3): "המדובר בחייבת חולת סרטן ריאות גרורתי אשר הגישה בקשה לביטול עיקול על חשבונה, כי לטענתה היא מגייסת כספים להצלת חייה, וכספים אלו מופקדים בחשבון.
...
אין צורך לומר שעמדת הזוכה הושמעה שוב ושוב במהלך כל ההליך והיא גם היתה לפני שקיבלתי את החלטתי בבקשה.
אין כל ספק שהזוכה אינה עומדת במקומה של המדינה ועליה לקבל בסופו של דבר את חובה של החייבת כלפיה; אולם כערכאת ערעור הבוחנת היתכנות של הותרת החייבת ללא טיפול רפואי אלמנטרי ומציל חיים ללא איתור איזשהו מזור לעניין מטעם מותב זה ורשויות ההוצאה לפועל, נימצא חוטאים לתפקידנו.
במאמרו סוקר הללה את עמדת המשפט העברי מול עמדת המשפט הישראלי ומגיע למסקנה כדלקמן: "בגביית חוב מחייב דל אמצעים מתנגשים שני ערכים: מחד-גיסא, הגנה על חייהם וכבודם של החייב ומשפחתו; ומאידך-גיסא, הגנה על קניינו של הנושה וביטחון חיי המסחר. כך מתנגשות חובותיו וזכויותיו של החייב עצמו: מחד-גיסא, חובתו לפרוע את חובו; ומאידך-גיסא, זכותו וזכות משפחתו לחיים ולכבוד, ואפילו מינימליים. כפי שראינו, המשפט העברי והמשפט הישראלי מבקשים לאזן בין הערכים האלו, אך שתי שיטות המשפט חלוקות בשאלת נקודת האיזון הראויה. המשפט העברי מדגיש את זכות הקניין של הנושה וחובת פירעון החוב. לכן, במשפט העברי ההגנה על החייב מצומצמת. ואילו המשפט הישראלי מדגיש דווקא את זכויותיו של החייב והדאגה לבל ייפול למעמסה על הציבור, ולכן הוא מעניק לו הגנה רחבה יותר." דומה כי בין לפי המשפט העברי ובין לפי המשפט הישראלי אין חולק כי הזכות לחיים בכבוד היא זכות מוקנית לחייב ובמסגרת איזון האינטרסים שבין זכותו של הזוכה לגבות את חובו לבין זכותו של החייב להצלת חייו ממוות הרי שהאינטרס השני יגבר.
סיכום: משכך, נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה להטלת עיקולים זמניים ברשום על הכספים המוחזקים או שיהיו מוחזקים ע"י רשות האכיפה והגביה וע"י עו"ד איתן ארז, כונס הנכסים, כתוצאה ממימוש חלקות מסוימות בגוש 10495 בחיפה, אשר בבעלות רשומה של הנתבעת 1 ועליהן רשומות הערות אזהרה ומשכנתא לטובת הנתבעת 2.
טענות המשיב - התובע התובע טוען כדלקמן: הנתבעת 1 היתנהלה בבקשה לביטול עיקול בחוסר תום לב, כאשר האינדיקציה המובהקת לכך היא העובדה שהנתבעת 1 הסכימה להעברת יתרת הכספים בקופת הכונס לידי הנתבעת 2, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.
...
למעלה מן הצורך אציין, כי ממילא לאור נוסחו של צו העיקול הראשון ולאור החלטתה הברורה של כב' הרשמת הבכירה (כתוארה אז) גילה ספרא ברנע, אני סבורה כי לא הייתה על התובע חובה להגיש בקשה לאישור העיקול.
סיכום לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: הבקשה לביטול צו העיקול הראשון – נדחית, וצו העיקול הראשון נותר על כנו.
לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול צו העיקול השני והוא יוותר על כנו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו