ביום 5 באפריל 2021 נתן בית משפט זה צו עיקול זמני על מחצית זכויות המבקש במקרקעין
להלן – "המקרקעין").
לכן, ובשל טרפוד המהלך של הקפאת תשלומי המשכנתא, נאלץ לפנות לחברת מימון חוץ
בנקאית, אשר עומדת על ביטול העיקול כתנאי למתן המימון המבוקש; ללא גיוס הכספים כאמור
יעמוד מקום עבודתו בסכנת קריסה והתמוטטות; אין בבטול העיקול ורישום משכנתא נוספת כדי
בע"מ כך שאין חשש XXX לפגוע במשיבה שכן ממילא רשומה על המקרקעין משכנתא לטובת בנק
,₪ להעברת הזכויות במקרקעין; לחילופין, מבקש המבקש לצמצם את העיקול לסך של 200,000
המהוים מחצית מתשלומי המשכנתא ששולמו ע"י המשיבה לטענתה – המוכחשת ע"י המבקש;
המבקש הכחיש שקבל הלוואות בסכומים גבוהים בתקופת עיכוב ההליכים, וטען שכל ההלוואות
ניטלו לצורך פעילות החברה שבבעלותו המצויה בגרעונות של מאות אלפי שקלים.
...
לכן, ועל אף טענות המבקש לפיהן הוא מבקש לרשום משכנתא שניה לצורך קבלת מימון ותו
לא, אני סבורה שהיה ויוסר העיקול על המקרקעין, תהיה המשיבה חשופה לסיכון שבמכירתם,
שעבודם או העברתם בדרך אחרת והנזק שיכול להגרם לה הוא בלתי הפיך.
באשר ליתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול – אני סבורה שהצו הוא מידתי בנסיבות
העניין בהן מדובר בנכס העיקרי ממנו תוכל המשיבה להפרע ככל שתזכה בתביעתה ולא מצאתי
פגם בתום ליבה או שהיה שיהוי.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, לאחר ששוכנעתי כי קיימת עילת תביעה הדורשת בירור במסגרת ההליך
העיקרי, ולאחר ששקלתי את מאזן הנוחות ויתר השיקולים הנדרשים, הגעתי למסקנה כי אין מקום
לביטול צו העיקול הזמני והוא יוותר על כנו.