בקשה לביטול סעיף בהסכם גירושין שנחתם תחת לחץ

]השופטת ד' ברק-ארז: העתירה שלפנינו מכוונת לביטול החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בקשר לסכסוך הגירושין בין העותרת והמשיב 2 (להלן: המשיב), ובעיקר בעיניין אישור תוקפו של הסכם הגירושין שנחתם על-ידם וחלוקת הרכוש ביניהם.

ביום 16.4.2019, פחות משבועיים ימים לאחר מכן (ועוד בטרם הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי כמפורט לעיל) ביקשה העותרת לבטל את ההסכם, בטענה שחתמה עליו תחת לחץ וכפיה ולאחר שהוטעתה באשר לשווי הדירות.

במישור המשפטי טענה העותרת כי סעיף זה סותר את הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה), הקובע כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים", כמו גם את הוראת סעיף 27(א) לחוק זה, המורה כי "התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת". ביום 10.6.2020, לאחר אי-אלו הליכים נוספים, דחה בית הדין הרבני הגדול את בקשת העותרת לביטול סעיף 8 להסכם.

...

בסיכומו של דבר, הורה בית הדין הרבני הגדול על קיום הסכם הגירושין על כל חלקיו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, כמו גם בהחלטתו האחרונה של בית הדין הרבני הגדול, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.

העתירה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה למתן צו ביניים.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1104441/11 בבית הדין הרבני האיזורי תל אביב יפו לפני כבוד הדיינים: הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי המבקש: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד בועז גורק) המשיבה: פלונית הנידון: בקשה לביטול הסכם גירושין בגלל בעיה פסיכיאטרית החלטה

כשירות הבעל בשעת החתימה על ההסכם ראשית יאמר כי בשעת אשור הסכם הגירושין, בית הדין עבר על ההסכם עם הבעל והאשה, שאל על סעיף המזונות והדירה, ונוכח לדעת שהבעל הבין.

האם ההסכם לא סביר המבקש לבטל הסכם, צריך להוכיח כי ההסכם נחתם תחת לחץ וכפיה, או לחלופין, להראות שההסכם אינו הוגן בצורה קיצונית וכי הוא נעשק בהסכם זה על ידי הצד השני.

...

לאור כל האמור - התביעה נדחית.

] (שייצגה את הבעל בדיון שבו אושר ההסכם), "בקשה לביטול הסכם שניתן בבית הדין ביום ה-7/5/2018". בטעם הדבר כתבה: "בהיותו ניתן במעמד הרכב שישב בו דיין אחד בלבד, כמו כן בהיותו ניתן תחת לחץ וכפייה של האשה ועל כן הסכם זה הנו בלתי חוקי ויש לבטלו לאלתר." בהחלטה מיום כ"ב באב תשע"ח (03.08.2018) עיכב ביה"ד את האשה מלאכוף את ביצוע הסעיף בהסכם הגירושין עד שביה"ד ייתן החלטה בתביעת הבעל לשעבר לביטול ההסכם.

בדיון בו נעשה ההסכם, הבעל היה מיוצג ע"י ב"כ, גם עו"ד (אשר היא זו שהגישה את הבקשה לביטול ההסכם) וגם טו"ר. גם אם היה מקום כלשהוא לומר שהבעל פעל תחת לחץ וכפייה, היה על באי כח הבעל העומדים לידו למנוע ממנו לחתום על הסכם כזה, לו היה בו סעיף שאיננו הוגן.

...

בהחלטה מיום י"ח באדר התשע"ח (05.03.2018) כתב ביה"ד: "א. ביה"ד הציע לצדדים להתגרש לאלתר, ולשם הבטחת תביעתה של האשה בענין הכתובה, יפקיד הבעל סך של 101,000 ₪ בחשבון ביה"ד עד לבירור תביעתה של האשה, כאשר ביה"ד ייקבע כעת תאריך לדיון בכתובה. הבעל הסכים להצעת ביה"ד. בסופו של דבר, האשה הסכימה אף היא להצעה.

מהות תוספת כתובה היא התחייבות חוזית של הבעל לאשה בעת הנישואין, ואין הסכם הממון שולל מהם האפשרות לעשות התחייבות חוזית נוספת מאוחרת להסכם, כל שאין הוראה ברורה בהסכם לביטול או וויתור זכות זו. אולם, עיין בזה בפס"ד מביה"ד באר שבע בתיק 139871/4 (לא פורסם) בו נכתב: "הבעל המציא לביה"ד הסכם ממון קדם נישואין שנחתם על יד הצדדים יומיים לפני החתונה ובו הצדדים מצהירים על כך שלא תהיה למי מהצדדים כל תביעה וכל טענה מכל סוג שהיא האחד כלפי משנהו עם סיום הנישואין. לטענת הבעל ויתור הדדי זה כולל גם את התחייבותו בכתובה. ביה"ד לאחר שבחן את אומד דעת הצדדים מגיע למסקנה לקבל את טענת הבעל, וזאת, לאור מסקנת ביה"ד דלעיל, שהגירושין הינם בהסכמה הדדית ונובעים מאפיון של נישואין שניים. הסכם הממון הנ"ל נועד למנוע את האפשרות שמי מהצדדים יחזיק את משנהו בשל טענות כספיות כלשהם מעבר לנאמר בהסכם. החזקת הבעל בנדו"ד בשל חיובו בכתובה סותרת את המגמה שבהסכם הממון." ועיין בפס"ד נוסף מאותו הרכב, בתיק ‏944846/6‏ (פורסם באתרים), בו הרחיבו את הדברים וצטטו מהנימוקים לפס"ד הנ"ל. שם בארו שהדברים הנ"ל באו לפטור את הבעל מספק (ולכן כאשר כתב הבעל אותו לשון ממש בנישואין נוספים חייבו אותו בכתובה, שמעתה היה עליו לדקדק בלשונו), ובעיקר מטעם "מודעא" ואומדן דעת שלא התכוון הבעל להתחייב באמת בתוספת כתובה במידה והצדדים יתפרדו מתוך חוסר התאמה (עיי"ש, ואין טעם לכפול את הדברים).

גם טענה זו דינה להידחות.

מסקנה לאור כל הנ"ל, ביה"ד קובע: הבקשה לביטול הסכם הגירושין נדחית, והוא שריר וקיים.

5 עוד יש לסלק את הטענה כי ההסכם נחתם תחת הפעלת לחץ מתמשך על התובע ראו: ס' ו 25- לכתב התביעה.

הדבר נכון ביתר שאת מקום בו ביטול סעיף בהסכם גירושין התבקש לאחר סידור הגט שכן אז ההסכם מומש באופן חלקי ראו: לעמ"ש (ת"א) 1047/09 פלוני נ' פלונית ( 22.3.2011 ) ]פורסם בנבו[; .

...

כפועל יוצא, לא הוכח על ידי התובע טענת ההטעיה וטענה זו נדחית.

ראו: נספח 1 לכתב ההגנה ובעדות התובע ראו: פרוט' עמ' 7 ש' 21 גם אם אקבל את טענת התובע בסיכומים כי אבי הנתבעת לא זומן לעדות ראו: ס' 37-43 22 לסיכומי התובע וכי ההסכם שנכרת בין הנתבעת לאביה הוא הסכם למראית עין ס' 65-21 לסיכומי התובע – ואיני מקבל טענה זו ולו משום שהיא בבחינת הרחבת חזית אסורה ראו: 24 ( ת"א (מחוזי נצרת) 3923-03-18 בר ובניו חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' בר ואח'( 9.8.20 ]פורסם בנבו[ וטענה שנטענה לראשונה בסיכומים ראו: רע"א 496/89 סאלם סלאמה אל- 343 ) – עדיין אין במי מטענות אלה כדי 26 ( קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב פ"ד מה( לשנות מהמסקנה כי התחייבות התובע לשאת בדמי המדור לא הייתה תלויה בנטילת המשכנתה.

התוצאה היא כי התביעה נדחית.

לאחר שביה"ד נוכח שהצדדים עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ואת תוצאותיו, וחתמו עליו מרצונם החופשי וללא כל לחץ, ביה"ד מאשר את הסכם הגירושין שנערך ונחתם ביום 11.9.22 והחתום בחתימת הדיין מיום כ"ט בתשרי תשפ"ג המכיל 6 עמודים ובו 49 סעיפים, ונותן לו תוקף של פס"ד על פי דיני תורה, ועל פי חוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב -1962; חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 ועל פי כל דין.

כך שבית הדין אמר דברים ברורים, כגון: "הצדדים מצהירים כי קראו את ההסכם בעיון רב ותוכנו ידוע להם", וכן: "לאחר שביה"ד נוכח שהצדדים עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ואת תוצאותיו, וחתמו עליו מרצונם החופשי וללא כל לחץ", כך שיהיה קשה מאד לקבל בקשה לביטול ההסכם או מקצתו בטענה שהוא נחתם תחת לחץ של הנתבע, או שאשה הייתה נתונה במצוקה נפשית הפוגמת בשקול דעתה, או שיש לבטלו מטעמים של עושק או הטעה.

...

לאור כל האמור, בית הדין לא יקדם תביעה זו של התובעת.

תעיין התובעת בכל האמור לעיל.