מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול מכרז פירוק שיתוף במקרקעין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

ככל שהדברים נוגעים למבקש, הרי שהוא היה מנוע מלהגיש תביעה לפירוק שתוף, הואיל והוא צד להליך לאכיפת ההסכם ולפיכך צו המניעה הזמני חל עליו ישירות, וזאת גם בשים לב לכך שהוא נתן הסכמתו לצוו זה. כן נטען כי בית משפט הדן בהליך פירוק השתוף איננו רשאי לבטל צו שפוטי שניתן באותו עניין בהליך אחר על ידי ערכאה גבוהה יותר.
מכאן, שבמידה והליך פירוק השתוף ינוהל בטרם יוכרע ההליך לאכיפת ההסכם, תשלל מהם הזכות לקחת חלק בהליכי המיכרז כבעלים של 75% משוויים בפועל של המקרקעין, וכצד שלישי יהיה עליהם לגייס סכומי עתק על מנת לרכוש נכס, אשר חלקו הארי מצוי ממילא בבעלותם.
לבסוף, טוען המבקש כי יש לדחות גם את הטענה כי הליך פירוק השתוף ננקט בחוסר תום לב, וזאת הן משום שרצונו של בעל מקרקעין שלא להיות מעוגן לקרקע הוא לגיטימי, ומדובר בזכות בסיסית של בעל מקרקעין, והן משום שבכל מקרה המשיבים יכולים להעלות טענת חוסר תום לב במסגרת הליך פירוק השתוף כנימוק לדחיית התובענה לגופה.
...
דין הערעור להתקבל, וזאת כמפורט להלן.
ויובהר, לגופו של עניין מקובלת עלי עמדתו העקרונית של בית המשפט קמא, העולה מתוך החלטתו מושא בקשת רשות הערעור, לפיה צו המניעה הזמני מונע (ולמצער, ראוי להרחיבו באופן שימנע) הגשת בקשה לפירוק שיתוף על ידי הצדדים להליך דנן, כל עוד לא הוכרע ההליך לאכיפת ההסכם (טענת המבקש כי המשיבים 7-1 לא יפגעו מהליך פירוק השיתוף היא בגדר היתממות גרידא – מובן שהליך זה עלול לפגוע בזכות שרכשו המשיבים 7-1 לטענתם, שכן הוא יביא להמרתה מזכות במקרקעין לזכות כספית, ולפיכך ייזום הליך זה על ידי המבקש או המשיבים 8 – 10 אינו יכול להתיישב עם הסכמתם לצו המניעה הזמני).
סוף דבר: בקשת רשות הערעור והערעור מתקבלים, והחלטותיו של בית המשפט קמא ביחס לבקשה להבהרת החלטה שהייתה מונחת לפניו מבוטלות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

החלטה בבקשה לביטול היתמחרות שניה שערכו כונסי הנכסים, המשיבים 1 ו-2, אשר מונו במסגרת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין הידועים כחלק 205 בגוש 30617, (להלן המקרקעין) ועתירה להכריז על המבקש כזוכה.
תוצאה כזו אינה מתקבלת על הדעת וחוטאת לרעיון העומד בבסיס פירוק השתוף במקרקעין, ובבסיס מתן זכות סרוב וזכות קדימה לכל שותף, אשר לא נועד לגרוע מזכויות השותפים האחרים, אלא לבכר את זכות השותף על פני כל מציע חצוני, מקום שזכות השותפים אינו נפגע מכך, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר". שביעית- עיון במסמכי המיכרז ובמודעה שפירסמו הכונסים, כמו גם בהסכם המכר מובילים למסקנה הפוכה מזו שמבקש אזרזר כי אסיק, ועולה מהם כי הכונסים פעלו ללא דופי ובהתאם למסמכים שהם עצמם נסחו, המעניקים להם מרחב תימרון להשאת התמורה המירבית.
...
כן ראו בר"ע 4070/02 מלליס יעקב נ. עו"ד בר הלל, (מיום 6.11.2002)בפסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט דרורי: "מאחר ומצאנו בבית המשפט העליון שני זרמים, נותרה לנו בקעה להתגדר בה. עמדתי היא כי נקודת המוצא צריכה להיות זו: זכות הקניין מאפשרת לכל בעל רכוש למכור את רכושו למרבה במחיר. גם אם השיטה המשפטית קובעת כי במקרים מסוימים במקומו של בעל הרכוש מתמנה נאמן, מפרק, מנהל עיזבון או כונס נכסים, אין בה כדי לשנות את המצב המשפטי האמור; אותו נאמן, מפרק, מנהל עיזבון או כונס, צריך לפעול למען השגת מירב התועלת הכלכלית מהנכס, שהוא של בעל הנכס, קרי: מציאת קונה המוכן לשלם את הסכום הגבוה ביותר עבור הנכס. זו המטרה וזה היעד. המכרז, הוא אמצעי בלבד להשגת מטרה זו. איננו רשאים, כמובן, לערבב בין התכלית לבין האמצעי. עם כל הרצון לאפשר מכרז בתנאים הוגנים וסבירים, אני סבור כי כל עוד לא הסתיימו הליכי המכרז, וניתן לשלב בו מציעים נוספים, יש לאפשר את הדבר, וזאת כדי להשיג את התכלית המרכזית, שהיא: השגת המחיר הגבוה ביותר עבור הנכס. דברים אלה נכונים כאשר מדובר בבעל נכס הזכאי לרכושו שלו, ומי שמוכר את הנכס הוא בעל תפקיד הממונה על ידי בית משפט, כגון: מנהל עיזבון. קל וחומר שנכונים הדברים כאשר בעל התפקיד חייב להפיק מהנכס את מלוא ערכו לא רק עבור בעליו אלא אותו בעל תפקיד משמש גם כנציג הנושים, כמו במקרה שלפנינו שבו כונס הנכסים, עו"ד בר הלל, מונה על ידי ראש ההוצל"פ כדי שהכספים שיתקבלו ממכירת החנות ישמשו לפירעון החוב לבנק ולנושים נוספים, כמפורט בתיק ההוצל"פ, כאשר חוב זה מגיע לסדר גודל של כ- 5 מיליון ₪.
סוף דבר מכל הנימוקים האמורים לעיל, ובשים לב לכך שהתנהלות הכונסים תואמת את מסמכי המכרז, את נוסח ההסכם, ואת ההחלטות בתיק, ובשים לב לעובדה שהפער בין ההצעה שחתמה את ההתמחרות הראשונה לזו שחתמה את ההתמחרות השנייה עצום, והעתרות לבקשת המבקש תגרום הפסד כספי ניכר לשותפים בנכס, ולכך שבשום שלב לא אושר הסכם מכר במסגרת התיק, בהתחשב בכך שקבעתי כי זכות הסירוב הראשונה של המבקש ניתנה לו במלואה, איני רואה מקום להתערב בשיקול הדעת של הכונסים ולבטל את ההתמחרות השנייה.
התוצאה היא שאני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 8.3.2021 הגיש הנתבע 25 בקשה חוזרת לביטול הסכם הרכישה ועריכת המיכרז מחדש.
תשובות הצדדים לבקשה התובעת התובעת טענה בתשובתה כי שכר טירחה בשיעור של 2% משווי התמורה שנקבעה לחלקה בשלמות, עומד על הרף הנמוך ביחס להחלטות אחרות של בתי משפט בתיקי פירוק, שבדרך כלל פוסקים לכונסים שכר טירחה בשיעור של לפחות 6% מהתמורה בתוספת מע"מ. התובעת טענה כי מאז פתיחת ההליך וטרם מינוי כונס הנכסים לתפקידו, ביצע ב"כ התובעת את מרבית פעולות הכנוס בתיק, לפירוק השתוף במקרקעין.
...
אני מאשרת את הדו"ח המסכם שהגיש הכונס ואת הוצאות הכינוס בסך 25,740 ₪, כפי שפורטו בו. בסכומים אלה (שכר טרחת הכונס והוצאות הכינוס) יישאו כל בעלי הזכויות במקרקעין, באופן יחסי על פי חלקם בזכויות במקרקעין עובר למכירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על כן, למשל, רשאים השותפים להסכים על הליך של היתמחרות פנימית, אשר עלול להביא לתמורה מופחתת לעומת מיכרז פומבי, ובית המשפט ייתן משקל להסכמה זו. בדומה, דרך המלך בפרוק שתוף במקרקעין היא פירוק בעין, אף אם פירוק מסוג זה גורם הפסד לשותפים, ובילבד שההפסד אינו "הפסד ניכר" (ס' 40(א') לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969).
המקרה שבפני הוא מקרה ייחודי, במסגרתו מבקשת הנתבעת 1 לבטל את אישור המכר אף שאין בידה הצעה גבוהה יותר לרכישת המקרקעין, אלא בהסתמך על "מיסמך הערות לחוות הדעת", ו"תחושת בטן" שהמחיר שנקבע לרכישת המקרקעין נמוך מדי.
...
אני סבורה שיש קושי לבטל המכר על סמך מסמך שנכתב ללא התרשמות עדכנית ממצב הנכס, וללא בדיקת מחירי השוואה עדכניים.
יתר על כן, לא אחת מצאנו שבמסגרת התמחרות פומבית נמכרו נכסים באחוזים ניכרים מעל לשווי שנקבע בשומה.
אולם מעת שאף אחת מהנסיבות אמורות לא התקיימה כאן, אני דוחה את הבקשה לביטול אישור המכירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בתאריך 29.3.23, ניתן תוקף פסק – דין לבקשת הצדדים למינוי באי כוחם ככונסי נכסים לצורך פירוק השתוף בנכס, על דרך של מכירתו כפנוי מכל אדם וחפץ לאחר הערכת שמאי מוסכם לכל המרבה במחיר, וחלוקת התמורה בין הצדדים על פי שיעור חלקם בנכס.
" כך קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין בנוגע לביטול מכרזים בשל הצעות נמוכות (בג"ץ 187/71 "רמט" בע"מ נ' החב' לשקום הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים; בג"ץ 81/85 חסיד נ' מנהל מקרקעי ישראל; בבג"ץ 101/74 בינוי ופיתוח בנגב בע"מ נ' שר הביטחון; בג"ץ 106/88 חמודה נ' המועצה המקומית כפר מנדא [3]; רע"א 202/98 צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל).
...
לאור האמור, דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו