החלטה בבקשה לביטול היתמחרות שניה שערכו כונסי הנכסים, המשיבים 1 ו-2, אשר מונו במסגרת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין הידועים כחלק 205 בגוש 30617, (להלן המקרקעין) ועתירה להכריז על המבקש כזוכה.
תוצאה כזו אינה מתקבלת על הדעת וחוטאת לרעיון העומד בבסיס פירוק השתוף במקרקעין, ובבסיס מתן זכות סרוב וזכות קדימה לכל שותף, אשר לא נועד לגרוע מזכויות השותפים האחרים, אלא לבכר את זכות השותף על פני כל מציע חצוני, מקום שזכות השותפים אינו נפגע מכך, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר".
שביעית- עיון במסמכי המיכרז ובמודעה שפירסמו הכונסים, כמו גם בהסכם המכר מובילים למסקנה הפוכה מזו שמבקש אזרזר כי אסיק, ועולה מהם כי הכונסים פעלו ללא דופי ובהתאם למסמכים שהם עצמם נסחו, המעניקים להם מרחב תימרון להשאת התמורה המירבית.
...
כן ראו בר"ע 4070/02 מלליס יעקב נ. עו"ד בר הלל, (מיום 6.11.2002)בפסקה 23 לפסק דינו של כב' השופט דרורי:
"מאחר ומצאנו בבית המשפט העליון שני זרמים, נותרה לנו בקעה להתגדר בה. עמדתי היא כי נקודת המוצא צריכה להיות זו: זכות הקניין מאפשרת לכל בעל רכוש למכור את רכושו למרבה במחיר. גם אם השיטה המשפטית קובעת כי במקרים מסוימים במקומו של בעל הרכוש מתמנה נאמן, מפרק, מנהל עיזבון או כונס נכסים, אין בה כדי לשנות את המצב המשפטי האמור; אותו נאמן, מפרק, מנהל עיזבון או כונס, צריך לפעול למען השגת מירב התועלת הכלכלית מהנכס, שהוא של בעל הנכס, קרי: מציאת קונה המוכן לשלם את הסכום הגבוה ביותר עבור הנכס. זו המטרה וזה היעד. המכרז, הוא אמצעי בלבד להשגת מטרה זו. איננו רשאים, כמובן, לערבב בין התכלית לבין האמצעי. עם כל הרצון לאפשר מכרז בתנאים הוגנים וסבירים, אני סבור כי כל עוד לא הסתיימו הליכי המכרז, וניתן לשלב בו מציעים נוספים, יש לאפשר את הדבר, וזאת כדי להשיג את התכלית המרכזית, שהיא: השגת המחיר הגבוה ביותר עבור הנכס. דברים אלה נכונים כאשר מדובר בבעל נכס הזכאי לרכושו שלו, ומי שמוכר את הנכס הוא בעל תפקיד הממונה על ידי בית משפט, כגון: מנהל עיזבון. קל וחומר שנכונים הדברים כאשר בעל התפקיד חייב להפיק מהנכס את מלוא ערכו לא רק עבור בעליו אלא אותו בעל תפקיד משמש גם כנציג הנושים, כמו במקרה שלפנינו שבו כונס הנכסים, עו"ד בר הלל, מונה על ידי ראש ההוצל"פ כדי שהכספים שיתקבלו ממכירת החנות ישמשו לפירעון החוב לבנק ולנושים נוספים, כמפורט בתיק ההוצל"פ, כאשר חוב זה מגיע לסדר גודל של כ- 5 מיליון ₪.
סוף דבר
מכל הנימוקים האמורים לעיל, ובשים לב לכך שהתנהלות הכונסים תואמת את מסמכי המכרז, את נוסח ההסכם, ואת ההחלטות בתיק, ובשים לב לעובדה שהפער בין ההצעה שחתמה את ההתמחרות הראשונה לזו שחתמה את ההתמחרות השנייה עצום, והעתרות לבקשת המבקש תגרום הפסד כספי ניכר לשותפים בנכס, ולכך שבשום שלב לא אושר הסכם מכר במסגרת התיק, בהתחשב בכך שקבעתי כי זכות הסירוב הראשונה של המבקש ניתנה לו במלואה, איני רואה מקום להתערב בשיקול הדעת של הכונסים ולבטל את ההתמחרות השנייה.
התוצאה היא שאני מורה על דחיית הבקשה.
