בקשה לביטול כתב האישום במסגרת קובלנה פלילית פרטית

ואולם, מדובר במעשי עבירה שלא ניתן להגיש בגינם קובלנה פלילית פרטית והנאשמים אף אינם מואשמים בכך בסעיפי החיקוק שבכתב האישום.

במסגרת זו הפנה ב"כ הנאשמים להחלטת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע 399-04-18 כרסנטי נ' נציב שירות המדינה ואח' (15.05.18), שעניינו בהשעיית הקובל ממשרת מורה בשירות המדינה עקב הגשת כתב אישום נגדו.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול כתב האישום שהוגש בקובלנה זו. בנסיבות העניין, כאשר עדיין לא נשמעו הראיות בתיק וממילא טרם נקבעו מימצאי עובדה לזכות או לחובת מי מהצדדים, איני מוצא מקום ליתן צו להוצאות.

...

בבקשה זו התבקש תיקון כתב האישום, באופן שיצוין בו במפורש כי נכס הקובל שנפגע הוא תוארו השלישי, דהיינו: "שאין הרשויות מכירות בתואר הד"ר של המבקש... באשר אין המבקש יכול לדרוש על בסיסו עבודה בשירות המדינה או כל גוף אחר הדורש הכרה של הוועדה... וזו פגיעה כלכלית חמורה". כיוון שטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, אין מניעה לקבל את הבקשה – וכך אני מורה – אלא שאין בתיקון זה כדי לשנות לעניין הדיון בבקשה שלפניי.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול כתב האישום שהוגש בקובלנה זו. בנסיבות העניין, כאשר עדיין לא נשמעו הראיות בתיק וממילא טרם נקבעו ממצאי עובדה לזכות או לחובת מי מהצדדים, איני מוצא מקום ליתן צו להוצאות.

בפני בקשת הנאשם, שהועלתה כטענה מקדמית, להורות על ביטול כתב האישום, שהוגש במסגרת קובלנה פלילית פרטית, וזאת מחמת הגנה מן הצדק, מכוח סעיפים 149(10) ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

...

לפיכך, במידה והקובל טרם העביר את מלא חומר החקירה, הנני קובע כי על הקובל להעביר את רשימת החומרים שנאספו או נרשמו בידו לצורך קובלנה זו וכן כל החומרים שהם בגדר "חומרי חקירה", לרבות מסמכים רלוונטיים שנאספו או נרשמו, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

54678313 לאור האמור לעיל הנני דוחה את הטענות המקדמיות שהעלה ב"כ הנאשם.

הנני קובע את התיק לשמיעת הראיות ליום 9.5.21 בשעה 12:00.

הבקשה לפני בקשת הנאשם, שהועלתה כטענה מקדמית, להורות על ביטול כתב האישום, שהוגש במסגרת קובלנה פלילית פרטית, וזאת מחמת הגנה מן הצדק, מכוח סעיפים 149(10) ו-150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").

...

עניינה של החלטה זו בשאלה האם, במסגרת קובלנה פלילית פרטית, עומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק המצדיקה את ביטול הקובלנה, במקרה בו לאחר שהוגשה בנדון תלונה למשטרת ישראל, התלונה נחקרה והוחלט על סגירת התיק מחמת היעדר ראיות מספיקות, ולאחר מכן הוגש ערר לפרקליטות המדינה על החלטה זו והערר נדחה, וזאת כשאין חולק שמלוא חומר הראיות נבחן על ידי הגורמים המוסמכים שהחליטו על סגירת התיק ועל דחיית הערר ומדובר בעבירה מסוג שלגביו קיים עניין מובהק לציבור בהעמדה לדין, והכל כשברקע הדברים קיים סכסוך בין הקובל לבין הנאשם.

מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדות שאינן שנויות במחלוקת, ולפיהן קיים סכסוך משפטי מתמשך בין הקובל לבין הנאשם, וכן הוגשו כנגד הנאשם מספר תלונות, בהן הקובל ובנו אברהם היו מתלוננים או מעורבים, ואשר כולן נגנזו.

סוף דבר בקשת הנאשם להורות על ביטול הקובלנה מחמת הגנה מן הצדק מתקבלת.

לפיכך, אני מורה על ביטול כתב הקובלנה שהוגשה כנגד הנאשם, וזאת מחמת הגנה מן הצדק, מכוח סעיפים 149(10) ו-150 לחסד"פ. בשולי הדברים יוער, באופן עקרוני ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין, כי בפני הקובל פתוחה הדרך לשקול לתקוף תקיפה מנהלית של ההחלטה בערר, ככל שהוא סבור שההחלטה לוקה בחוסר סבירות ממשית וככל שהוא עומד בתנאי הסף הנדרשים, וכן פתוחה בפניו הדרך להגיש כנגד הנאשם תביעה אזרחית-נזיקית.

הענקת זכות האישום ליחידים, במסגרת קובלנה פלילית פרטית, מעוררת קשיים רבים ומהותיים, עד כי רבו הקולות שקראו לבטל מוסד זה כליל.

ראה לעניין זה את דברי כב' הנשיאה נאור, ברע"פ 1955/12 נמרי נ' בנימיני (אשר אוזכר בטיעוניה הכתובים של ב"כ הנאשם): "כשמוגש כתב אישום על ידי המדינה נשקלות כל נסיבות העניין. מותר למדינה להביא בחשבון בהחלטתה גם שיקולים כמו מידת אשמו של המתלונן, והאם הוא עצמו פגע במי שהוא מבקש שיוגש נגדו כתב אישום. אחד מחסרונותיה הרבים של הקובלנה הפלילית הפרטית הוא העדר שיקול דעת כזה. לאחרונה הוגשה הצעת חוק לבטל את מוסד הקובלנה הפרטית (ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011, ה"ח 615). דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים היטב את הרקע להצעה. על יסוד ניסיוני – ובעיקר ניסיוני השפוטי כשופטת שלום – אני רואה בברכה את הצעת החוק האמורה". הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 74)(ביטול קובלנה) תשע"ו – 2016, מיום 10/2/16, מבוססת על המלצות וועדה מקצועית בראשות כב' שופט ביהמ"ש העליון מצא אשר המליצה לבטל כליל את מוסד הקובלנה הפרטית.

...

בקשה זו מנומקת במספר טענות, ביניהן הטענה כי כתב הקובלנה אינו מגלה עבירה, טענה נוספת על כך שההליך נגוע בפגמים המחייבים מחיקתו של כתב הקובלנה בנימוקים של "הגנה מן הצדק" וכן כי הנאשם נהנה מהגנת "זוטי דברים". לאחר שעיינתי בבקשות הצדדים ובתגובותיהם, בשים לב לנסיבות הפרשה כפי שהן משתקפות בכתב הקובלנה, הגעתי למסקנה כי אכן, כמבוקש על ידי הנאשם, יש למחוק את כתב הקובלנה.

אני סבורה כי דווקא אותו קורא הבקיא ברקע שמאחורי הכתבה, ומבין את הפוטנציאל הנפיץ שבכותרת – הוא קורא אשר רב הסיכוי שיתעמק גם בגוף הכתבה, יקרא את כולה, ויבין שהקובל בפועל לא אמר שאינג' קול אינו מקצועי.

נוסיף על כך את נסיבותיו של הפרסום, ואת העובדה שמדובר בכותרת של כתבה ובכך בלבד, ונגיע למסקנה שלא מתקיים בסיס לאישום פלילי, עד כדי תחושת אי נוחות.

סוף דבר מבלי שאחסום בפני הקובל כל מסלול תביעה אזרחי או אחר, אני מקבלת את טענת הנאשם לגבי "זוטי דברים" מורה על ביטולו של כתב הקובלנה, ומזכה אותו מהעבירות המיוחסות לו. ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ח, 23 אוקטובר 2017, במעמד הנוכחים.

דיון והכרעה: הגנה מן הצדק טענת ההגנה מן הצדק קבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשס"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), לפיו, אחת הטענות המקדמיות שרשאי נאשם להעלות לאחר תחילת המשפט היא הטענה: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בהמשך לכך קובע סעיף 150 לחסד"פ כי לאחר העלאת טענה מקדמית ודיון בה, וככל שהטענה מתקבלת, רשאי בית המשפט לבטל את כתב האישום או לתקנו: "רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום". האפשרות להגיש קובלנה פלילית קבועה בסעיף 68 לחסד"פ לפיו: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". סעיף 70 לחסד"פ קובע כי: "הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על הקובלנה, בשינוים לפי העניין, בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם בקובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת". אין חולק כי הליך הקובלנה הפלילית מהוה חריג לכך שהמדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי, לאכיפת החוק הפלילי, ולשמירה על האנטרס הצבורי הכרוכה בכך.

הוא עשוי לשמש אמצעי פסול לניגוח נאשם לצורך קידום מטרות של נקמה אישית, או לרדיפה והתנכלות לעובד מדינה הפועל במסגרת תפקידו; הוא עשוי להינקט בידי הפרט גם בלא תשתית עובדתית מינימאלית המצדיקה שימוש בו, והוא עשוי להוות אמצעי בידי הפרט בנושא בעל אופי צבורי מובהק, שאינו הולם כלל מתכונת דיונית זו, גם אם ניתן לשבצו במובן הטכני ל'עבירות קובלנה פרטית'.

כך כותבת השופטת נאור בפסק הדין: "נדגיש: כשמוגש כתב אישום על ידי המדינה נשקלות כל נסיבות העניין. מותר למדינה להביא בחשבון בהחלטתה גם שיקולים כמו מידת אשמו של המתלונן, והאם הוא עצמו פגע במי שהוא מבקש שיוגש נגדו כתב אישום. אחד מחסרונותיה הרבים של הקובלנה הפלילית הפרטית הוא העדר שיקול דעת כזה. ...

...

אין לאפשר הגשת קובלנה פלילית פרטית על אף שהפרקליטות הגיעה לכלל מסקנה שראוי לסגור את התיק.

השופטת ברק-ארז מסכימה עם פסיקתה של השופטת נאור ומנמקת כי: "אכן גם אני סבורה כי במקרים מתאימים... ניתן להעלות טענה של הגנה מן הצדק. אחד המצבים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה לקבלתה של טענת הגנה מן הצדק היה מצב של "רדיפה"..

אשר על כן, החלטתי להיענות לבקשת הנקבלים ולבטל את הקובלנה על הסף.

המזכירות תמציא את החלטתי לצדדים ותגנוז את התיק.