לפניי בקשה לביטול כתב אישום מחמת היתיישנות.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפעלת מוסד המקיים פעילות חינוך בדרך של פתיחתו לתלמידים או למטופלים, בנגוד להוראת ראש שירותי בריאות הציבור, רופא מחוזי או סגנו, עבירה לפי סעיף 30(2) ו – 21(א) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) התש"ף – 2020 (להלן: "תקנות שעת חרום")
על פי כתב האישום, בתאריך 7.2.21, בשעה 11:30, הפעיל הנאשם מוסד חינוכי, המכיל עשרות כיתות ובמקום למדו מספר רב של תלמידות, בנגוד לתקנות שעת חרום.
(ב) לעניין היתיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחסד"פ או בכל חיקוק אחר הקובע מועד
היתיישנות עבירה, לפי העניין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד העמדה לדין,
ואולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחסד"פ או בחיקוק כאמור, לפי העניין, כדי למנוע
הגשת כתב אישום נגד מי שבקש להשפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס
מינהלי, אף אם עבר אותו מועד.
...
לפיכך, כתב האישום הוגש בתוך המועדים הקבועים בחוק ולכן דין הטענה להתיישנות להידחות.
ב"כ הנאשם עתר לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק מבלי שפירט טענות אלה ולכן לא מצאתי מקום לבחון זאת בשלב זה.
נוכח האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים
ניתנה היום, ט"ז אדר תשפ"ג, 09 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.