מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול כתב אישום בשל אי-יידוע ואי-שימוע

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לביטול כתב האישום מחמת אי קיום חובת היידוע והשימוע.
יישום דוקטרינת הבטלות היחסית במקרים בהם נפל פגם בהחלטת המאשימה להגיש כתב אישום בשל אי קיום חובת השימוע, יכול להוביל לאחת משתי אפשריות: ביטול כתב האישום אשר משמעותו היא שהנאשם חוזר למעמד של חשוד ועריכת שימוע (ר' למשל: ת"פ (מח' - י-ם) 333/09 מדינת ישראל נ' סיאד ; ת"פ (מח' נצרת) 39634-06-10 מדינת ישראל נ' ינאי; ת"פ (מח' - מרכז) 2631-04-09 מדינת ישראל נ' קאסם).
...
מפני כל אלה, אני סבורה כי היה על המאשימה לקיים את חובת היידוע והשימוע בקשר לעבירת הפגיעה בפרטיות.
לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, ובעיקר לאור היות הארועים כולם כאלה שנראה כי נבעו מסיום הקשר הזוגי בין הנאשם למתלוננת, אני סבורה כי עוצמת הפגם שנפל בהתנהלות המאשימה בכך שלא קיימה את חובת היידוע והשימוע בקש לעבירה של פגיעה בפרטיות תחילה, אינה גבוהה.
משכך, ועל מנת שלא תישלל מהנאשם הזכות לשכנע את המאשימה מדוע לא היה מקום להגיש נגדו את כתב האישום בתיק זה בגין עבירת הפגיעה בפרטיות, גם כן, הנני מורה למאשימה לאפשר לנאשם קיום שימוע בדיעבד בקשר לעבירה זו בלבד, וזאת בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

במקרה זה, נקבע כי: "מטבע הדברים, שהייתה פתוחה בפני הנאשם אפשרות למסור גרסתו בחקירה, באופן שזכות השימוע שלו מוצתה, חלקית לפחות. ההודעה על הגשת כתב האישום, במועדה, לא נפלה אפוא על הנאשם כרעם ביום בהיר. אין מדובר בכתב אישום שהוגש במנותק מהחקירה, מרחק של חדשים ארוכים או שנים. בנסיבות אלה, היה דומה מצבו של הנאשם לזה של חשוד הנתון במעצר ומוגש נגדו כתב אישום, והפגם באי היידוע הנו טכני יותר מאשר מהותי. הוסף לכך את העובדה כי השימוע הראשוני אמור להיות מצומצם בהיקפו כמובהר, ואת אפשרות הגשתו מחדש של כתב האישום זהה, גם אם יבוטל תחילה, לאחר עריכת שימוע כנדרש. מול הפגם בפעולת הרשות עומד האנטרס הצבורי, הראשון במעלה, כי ההליך הפלילי ימוצה בעבירות פשע חמורות המיוחסות לנאשם, וקיום אפשרות ליתן סעד לנאשם בדרך של עריכת שימוע גם בשלב זה." בעיניין זה החליט בית-המשפט המחוזי כי הפגם בהיעדר יידוע הנאשם על זכותו לשימוע, היה פגם טכני בעקרו.
האם יש מקום לקיים שימוע בדיעבד? הסניגור עתר בבקשתו לביטול כתב האישום בשל חששו כי ביצוע שימוע ללא ביטול כתב האישום יביא למצב בו המאשימה לא תשמע את טיעוני ההגנה בנפש חפצה.
...
" נוכח האמור לעיל, והיות שמדובר במקרה בו לא הייתה למאשימה כוונה להתעלם מהוראות הדין ולא לקיים הליך שימוע עובר להגשת כתב האישום, וכי הגשת כתב האישום, בהעדר השימוע, נעוצה במחדלה, סבורני כי האיזון הראוי ימצא ביטוי בביצוע שימוע בעוד כתב האישום עומד על כנו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

משכך, יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת טענה זו. אי יידוע על זכות שימוע- בחומר החקירה אין זכר למסמך המעיד על יידוע באשר לזכות לשימוע.
הנאשם מבקש ביטול כתב האישום, ולא מתן אפשרות לשימוע בדיעבד, שכן המאשימה לא תוכל לשנות דעתה שכבר גובשה.
עוד הוסיף, כי הפרקליטות לא קיבלה עמדת הגורם המאשר עובר להגשת כתב האישום, ומשכך החקירה והגשת כתב האישום נעשו בהיעדר סמכות.
...
נוכח האמור, איני מקבל הטענה.
החריגה מהנחיות פרקליט המדינה - מקובלת עלי עמדת המאשימה, כי ההנחייה הרלוונטית במקרה דנא, היא הנחיית היועמש שצוינה מעלה.
מדובר במאמץ חברתי ומשפטי כולל להיאבק בתופעה זו. אין ביישום ההנחייה כדי קביעה שמדובר בחריגה מההנחיות - נהפוך הוא! הנאשם לא הצליח להוכיח כי המאשימה פעלה בניגוד להנחייה זו. סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מה הם הנימוקים הנדרשים במתן פטור מיידוע ושימוע לפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת אי קיום הליך היידוע והשימוע, בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: חסד"פ).
הסניגור טען, תוך הפניה לפסיקה המחוזית, כי בעבירות חמורות בהרבה מהעברות המיוחסות בתיקנו, כולל נאשמים עם רישום פלילי, בתי המשפט ביטלו כתבי אישום בשל אי קיום זכות היידוע והשימוע, כאשר מסוכנות בלבד אינה מספקת במסגרת הנימוקים המצדיקים פטור מזכות זו. בדומה, הפנה הסניגור לפסיקה שקבעה כי גם תנאים מגבילים אינם נימוקים מספיקים לפטור מהזכות.
כאשר קיים סניגור בתמונה עולה השאלה - מדוע שלא ליידע את החשוד, באמצעות סניגורו, בדבר הכוונה להגיש כתב אישום ולאפשר לסניגור להסכים להארכת התנאים המגבילים, גם לתקופה קצרה ממניין 30 ימים ובתוך תקופה קצובה זו לקיים שימוע כדבעי במשרדי התביעה, תוך הקפאת הסטאטוס של החשוד, שכתב האישום אינו תלוי ועומד מעל לראשו.
...
סוף דבר מצאתי לקבל ולו חלקית את בקשת ההגנה, תוך שקבעתי כי נפלו פגמים ביישום זכות היידוע והשימוע, תוך עריכת שימוש בסעד ביניים בדמות ביטולם של התנאים המגבילים בהם מצויים הנאשמים והותרת הערבויות על כנן.
אני מורה לתביעה לקיים שימוע בדיעבד, תוך הזמנת הסנגורים למשרדה, בתוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תעביר העתק החלטתי לתנ"צ עו"ד דדו זמיר, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים ביום 28.2.24, העלה ב"כ הנאשם טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, במסגרתה ביקש להורות על ביטול כתב האישום בגין אי קיום חובת היידוע והשימוע בתיק זה. במסגרת הדיון, טענה ב"כ המאשימה, כי ככל וב"כ הנאשם היה פונה לממונה במשרדי המאשימה, יכול וכתב האישום היה מבוטל.
עם זאת, לטענתה כתב האישום הוגש רק בחלוף למעלה מ-60 יום ממועד הוצאת מכתב היידוע, ובכל מקרה, הפרת חובת היידוע לא מובילה באופן אוטומאטי לביטול כתב האישום.
דיון והכרעה הסמכות להורות על ביטול כתב האישום בנסיבות של העידר יידוע נכללת בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, אשר נותנת בידי בית המשפט את הסמכות להורות על ביטולו של כתב האישום, אם שוכנע שהגשתו או בירורו פוגעים בעקרונות צדק והגינות משפטית, וזאת במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם.
...
על כן, ביקשה המאשימה דחייה בת שבועיים כשהתחייבה לזמן את הנאשם לשימוע, בית המשפט נעתר לבקשת המאשימה והורה על דחיית הדיון ליום 7.4.24, פרק זמן ארוך במעט מזה שביקשה המאשימה.
סוף דבר   לאור כל האמור לעיל, באיזון בין כל השיקולים, העובדה כי המאשימה לא מילאה את חובת היידוע, ולמרות זאת אף שניתנה לה לבקשתה ארכה בת שבועיים, לא עשתה דבר כדי להביא למילוי חובתה וכדי לממש את זכותו של הנאשם לשימוע, אל מול העובדה כי מידת הפגיעה באינטרס הציבורי לא תהיה רבה אם יבוטל כתב האישום, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הנאשם.
אשר על כן, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 150 לחסד"פ, אני מורה על ביטול כתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו