בקשה לביטול כינוס נכסים בתיק חלוקת רכוש

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 59276-06-17 עראר נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט רמי חיימוביץ בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: המבקש (המנהל המיוחד) עו"ד מרדכי מיכאלי המשיבים: 1. עראר עארף (החייב) 2.מנאל ערער 3. הבא עראר 3. עבד אל כרים עראר 4. מוחמד עראר 5. מג'די ערער 6. כונס הנכסים הרישמי ב"כ המנהל המיוחד עו"ד דן ערד ב"כ החייב עו"ד אייל עוז ב"כ משיבים 5-2 עו"ד הלל זפרן ב"כ כנ"ר עו"ד גיא העליון החלטה

בקשה מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980, לביטול הענקת ביניין מגורים בן שלוש קומות (שמונה דירות שחלקן מושכרות) שהעביר החייב לילדיו במסגרת הסכם גירושין שאושר בבית-המשפט לעינייני מישפחה ב-29/2/16, כשנה וחצי לפני צו הכנוס.

אוסיף, כי ממילא הוכח שב-2015 החייב היה שקוע בחובות, ניפתחו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל והוא ביקש איחוד תיקים משום שלא יכול היה לפרוע את חובותיו (לטענת המנהל המיוחד החייב נקלע לחדלות פירעון כבר ב-2011).

אמנם בהתאם לפסיקה יתכנו מקרים בהם נוצר שתוף ספציפי ברכוש אשר נכלל במסגרת הנכסים שהוחרגו בסעיף 5, אך על מנת ליצור שתוף ספציפי כזה על המשיבים להוכיח שהיתה כוונה מפורשת של החייב ליצור שתוף שכזה בודאי כשלא מדובר בנכס משותף מובהק כמו דירת מגורים (ע"א 7687/04 ששון נ' ששון, פ"ד נט(5) 596 (2005); רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175 (2002)).

המנהל המיוחד ישקול להגיש בקשות מתאימות גם לדמי שכירות שנגבו עד כה. אעיר כי חלקו של החייב בדמי השכירות גבוה יותר ממחצית (שכן יש לו בעלות בקרקע ובמחצית המבנה ולמשיבים רק מחצית המבנה ומשום שהמשיבים מתגוררים במבנה) ומובהר כי החלוקה שלעיל נעשתה באופן זמני לצורך נוחות החישוב ומבלי לקבוע ממצא סופי בנושא.

...

המסקנה העולה מן הראיות היא שהחייב העביר את הבניין לילדיו כדי להבריח אותו מנושיו, זמן קצר לפני צו הכינוס.

בנסיבות אלו, ובהתאם לסעיף 96, הבקשה מתקבלת וההענקה בטלה כלפי בעל התפקיד.

הבקשה מתקבלת.

הזכות לטעון בכל הנוגע למינוי כונס נכסים, בהתייחס לחלק במקרקעין שלגביו למבקשת יש זכויות אובליגאטוריות, היא זכותו של רוזנברג – הבעלים הרשום של חלק זה במועדים הרלוואנטיים למתן ההחלטות שנימנו בחלק א' ונסבו על מתוה פירוק השתוף ועל מינוי כונס הנכסים.

בנידון דידן, הגיעו בתי המשפט הקודמים למסקנה, והדבר גם עולה מאשר הובא בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לעינייני מישפחה, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לחלוקת הרכוש, ואף לא ביחס לנכסים מסויימים, ומשכך נדרשים כנוס הנכסים ומכירתם.

לפיכך, אפילו הייתה למבקשת זכות קניין בחלקה – ולא אלו פני הדברים לעת הזו, יחסיותה של הזכות הייתה גורמת לנסיגתה מפני זכויות של השותפים האחרים בחלקה, שנשאו עד כה – שלא כמבקשת, בנטל ההיתדיינות ומימון מומחים בתיק זה והעלו חרס בידם, ללא התכנות לפירוק השתוף בדרך של חלוקה בעין.

טענות המבקשת כי פירוק השתוף באמצעות מכר יפגע בקניינה וישים לאל את מבוקשה לבנות לעצמה בית בחלקה אינן מוליכות לקבלת הבקשה, ביטול מינויו של כונס הנכסים וחזרה למתווה פירוק שתוף בעין, שאין לו היתכנות.

...

בנדון דידן, הגיעו בתי המשפט הקודמים למסקנה, והדבר גם עולה מאשר הובא בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לחלוקת הרכוש, ואף לא ביחס לנכסים מסויימים, ומשכך נדרשים כינוס הנכסים ומכירתם.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך 4,500 ₪ (כולל מע"מ) וכן תשלם לכונס הנכסים הוצאות בסכום זה, תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה לידיה.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 30691-09-15 טולדנו נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כב' השופטת גלית ציגלר בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: סמי טולדנו, ת"ז 26818138 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: ובעניין: עו"ד רון כהנא להלן: "הנאמן" גבריאלה טולדנו להלן:"המשיבה" החלטה

דיון והכרעה: סעיף 96 לפקודה עוסק בהענקת נכסים של פושט רגל, ומטרתו להביא לביטול העברת נכס שהעביר החייב ללא תמורה בעת שהיה חדל פרעון ובטרם נעשה פושט רגל, באופן שהביא להקטנת שווי נכסיו, ובדרך זו להשיב לנושים את מלוא הרכוש לצורך פרעון החובות.

חשיבות העניין ברורה שכן קיימת אפשרות לשינוי מהותי במצב בין שנת 2009 לשנת 2012, כשיתכן שבשנת 2009 היה החייב במצב כלכלי שאינו בגדר חידלות פרעון, ויכול היה לפרוע את חובותיו גם מבלי להזקק לחלקו בדירה, וככל שחלפו השנים והמועד קרוב יותר לזה שבו סגר את החברה שבבעלותו ובקש לנקוט בהליך פשיטת הרגל, הוא יתקשה יותר להוכיח את היותו בר פרעון לחובותיו, באופן שלחלוף הזמן יש משמעות רבה וזהו גורם בעל השפעה ממשית על תוצאות הליך זה. אין מחלוקת כי על מנת לגבש זכות קניינית במקרקעין יש צורך ברשום, והשאלה היא האם הדיון בבטול הענקה יחול רק מרגע שהזכות הפכה קניינית ונרשמה לטובת מקבל ההענקה, או שניתן יהיה להדרש לכללים הקבועים בפקודה באשר לביטול הענקה גם כאשר הזכות לא נרשמה בפועל אולם קיימת התחייבות לבצוע העיסקה ולהעברת הנכס.

בפש"ר (ת"א) 31829-10-11, סעדון צורי פדהצור נ' כונס הנכסים הרישמי, נדונה בקשה לביטול הענקה לפי ס' 96(ב) לפקודה, בשל הסכם בו העביר החייב זכויות בדירת מגורים לגרושתו, ולמרות שהזכויות הללו לא נרשמו על שם הגרושה בשל עיקולים קודמים, מצא בית המשפט כי הסכם הגירושין מלמד על רצון החייב להעברת חלקו בנכס למשיבה, ויש לבחון את הפעולה בהתאם לסעיף 96 לפקודה גם ללא הרישום.

...

ניתן היה לסיים הדיון במסקנה זו ולקבוע כי הוכחו התנאים הנדרשים למניעת ביטול ההענקה, אולם אני רואה להוסיף כי גם אילו הייתי קובעת שמועד ההענקה הוא יום רישום הזכויות, ושבמועד זה היה החייב חדל פרעון, ולכן יש לבטל את ההענקה ולהשיב את מצב הרישום על כנו – כפי שעתר הנאמן, עדין היה עליו להתמודד עם הקושי של "זכויות ביושר" שרכשה המבקשת מכח הסכם הגירושין, ואשר עשויות במקרים המתאימים לגבור על זכויות הנאמן; זכויות המשיבה בדירה - הלכת אהרונוב בסיכומי המשיבה נטען כי חלה עליה הלכת אהרונוב באופן שזכויותיה גוברות על זכויות הנושים, בעוד שהנאמן לא טרח להשיב או להתייחס לטענות אלו, ואילו הכנ"ר בתשובתו טען כי על מנת להחיל את הלכת אהרונוב על המשיבה להוכיח מתן תמורה וזאת לא עלה בידה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי ביום הקובע – הוא יום חתימת הסכם הגירושין, לא היה החייב חדל פרעון ללא הזכויות בנכס שהעביר למשיבה בהתאם לסעיף 96 (ב) לפקודה, ואף הוכח כי עומדת למשיבה הגנת סעיף 96(ג)(2) – תום לב ותמורה, וכל אלו מוליכים למסקנה כי יש לדחות את בקשת הנאמן לביטול ההענקה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

דרישת בא כוחה של המבקשת מהצד השני לאמץ הסכם פשרה עלום שלא אושר על ידי בית הדין, ובאותה נשימה עירעורו על קבלת מרשתו בדיון את חוק יחסי ממון הם דבר והפוכו: הסכמה בערכאה שיפוטית – לא, אך הסכם פיראטי – כן! אין בכך אלא כדי להעיד על המשך היתנהלותה הסרבנית של המבקשת והפעם גם בנושא חלוקת הרכוש.

אי אפשר לידון בתיק כנוס נכסים לאחר מכירה וחלוקת הרכוש, בתביעה חדשה להשבת כספים שגבה צד ג'.

לסיכום: האשה שילמה 115,000 ש"ח (יתרת החוב המקורי) בתוספת 49,381 ש"ח (בגין הפיגורים) ובסך הכול: 164,381 ש"ח, אך דרשה מהבעל מחצית מ־232,312 ש"ח. לכן עליה להחזיר לבעל 33,965 ש"ח. טענות נוספות במהלך הדיון הבהירו הצדדים עוד: בא כוח האיש טען גם שההסכם אינו בר־תוקף משום שהוא חלק מהליך הגירושין וגם שאף לו היה הוא בתוקף הרי הוא נחתם תחת לחץ ובמצג שוא ולכן דינו להתבטל.

...

איננו מקבלים טענה זו, שהרי אין חולק שהייתה יתרת חוב של 230,000 ש"ח שעמדה לגבייה מיידית בהוצאה לפועל מדירת בני הזוג.

פסק דין ומתן הוראות לסיכום: ההסכם שנעשה בין בני הזוג לעו"ד [ז'] לא היה צריך לקבל תוקף פסק דין, והצדדים נתנו בידיו כוח לגבות את שכרו והוצאותיו.

הערעור נדחה.

לפניי בקשת התובעת, הגב' גילה יניב (להלן: "המבקשת") למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים 7 (להלן: "כונסי הנכסים"), שלא לחלק את מחצית כספי התמורה שתתקבל ממכירת הדירה, הידועה כגוש 6161 חלקה 572 תת חלקה 8 ברחוב גולומב 48/5 בגבעתיים (להלן: "הדירה").

המבקשת אינה עותרת לביטול הליכי כנוס הנכסים ומכירת הדירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שניפתח נגד מר יניב, אלא עותרת לזכאות במחצית כספי התמורה שתתקבל ממכירת הדירה לאחר ניכוי הוצאות הכנוס.

טענה המבקשת כי חרף החריגים, הפסיקה הכירה, בנסיבות מסוימות, בקיומו של שתוף רכושי גם בנכסים המוגדרים "כנכסים חצוניים", וזאת על יסוד הדין הכללי וככל ותוכח לגביהם "כוונת שתוף ספציפית" להבדיל מחזקת השתוף הכללית (ר' רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי פד' נו' (5) 175(2002); ע"א 7687/04 ששון נ' ששון פדי' נט'(5) 596 (2005)).

...

בהמשך הוכרזו זוכים בהליך ההתמחרות (הליך שלא הושלם בסופו של דבר).

המסקנה העולה מהמקובץ היא, כי לא הוכח בשלב זה לכאורה "דבר מה נוסף" המלמד על גיבוש שיתוף בדירה, לאור האמור ובזהירות המתבקשת ובהסתמך על הראיות המצויות בפני בשלב זה, איני יכולה לקבוע כי קיימת עילת תביעה חזקה ומבוססת.

סוף דבר לאור כל האמור הבקשה נדחית ברובה למעט הסך של 250,000 ₪.