בקשה לביטול ואישור פסק בוררות בעניין מכירת בית ספר

עוד העיד כי זה הבית היחיד שמכר, וכי הוא עוסק בהוצאה לאור של ספרי לימוד של בתי ספר (פרוטוקול דיון מיום 6.12.18 עמ' 48, שורות 17- 31, עמ' 50 שורות 20- 26) .

אם כך, מתי גילו הרוכשים כי בתכנית קיימת פרגולה? אם תאמר כי רק כאשר התבקשה חתימתם על תכנית השינוי, אזי ברי כי הצדדים חתמו על הסכם המכר כשהם יודעים שאין פרגולה ולא התכוונו כי המוכרים יבצעו בנייה שלה, ואם תאמר כי ידעו על כך עוד בטרם החתימה? כשבדקו את היתר הבנייה, הרי המדובר היה בית שנמכר במצבו, מדוע נושא הפרגולה לא הובא לדיון במסגרת המו"מ להסכם? כאמור בהחלטתי הנוגעת לכתב התשובה, אין מקום לקבל טענות אלו והן מהוות הרחבת חזית.

אומנם הרוכשים הגישו בקשה לביטול פסק בורר בעיניין החנייה, עם זאת, כאמור לעיל באריכות, הרוכשים רכשו את הבית "AS IS" כאשר להסכם המכר צורף הסכם השתוף עם מישפחת מור.

...

לא הוכח בפניי כי המוכרים התנערו מחובתם לספק את שמות בעלי המקצוע, כששוכנעתי כי המוכרים ככלל שתפו פעולה עם הרוכשים לקיום התחייבויותיהם ע"פ ההסכם, לרבות מסירת מספרי הטלפון של בעלי המקצוע אשר התבקשו מהם.

סוף דבר: לסיכום, טענות התובעים נשענו רובן ככולן על גרסתו של עו"ד מגזניק ואולם כאמור לעיל העדפתי ללא ספק את גרסתו של עו"ד שריקי להשתלשלות העניינים.

לאור כל המקובץ אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו שהנתבעים הפרו את ההסכם ומכאן התביעה לקבלת הפיצוי המוסכם נדחית.

המקרקעין הם בבעלותו של "בית-הספר החקלאי סאליסאן של בית-ג'מאל". בית-הספר החקלאי שייך למסדר קתולי בשם המסדר הסלזיאני של דון בוסקו.

אישור פסק הבורר בעיניין החבות קדמת עדן וחברות פרחי רמת בית-שמש הגישו לבית-משפט זה בקשה לאישור פסק-הבורר, ומנגד המסדר הגיש בקשה לביטולו (הפ"ב 38976-11-11; הפ"ב 17489-12-11).

וזאת לשון הסעיף: "מוסכם בזאת שבמקרה שצד א' [=המסדר] יחליט למכור ו/או להחכיר את הנכס לצד ג', למעט לחברות פרחי רמת בית-שמש... אזי הוא מתחייב בזאת למסור הודעה על כך בכתב ובדואר רשום לצד ב' [=קדמת עדן] ולצד ב' [=קדמת עדן] תעמוד זכות סרוב ראשונה בכפוף לכך שצד ב' [=קדמת עדן] יעמיד לזכות צד א' [=המסדר] ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית בגובה של 10% מסכום הרכישה המוצע תוך 60 יום מיום הודעת צד א' [=המסדר] בכתב לצד ב' [=קדמת עדן] שנשלחה בדואר רשום. קרי: שלצד ב' [=קדמת עדן] תעמוד הזכות הבלתי מסויגת והראשונה לרכוש בעצמו ו/או להציג בפני צד א' [=המסדר] קבוצת רוכשים ו/או חוכרים פוטנציאליים מטעמו אשר ישוו את תנאי הצעתו של צד ג' הנ"ל לרכישת ו/או חכירת הנכס ולרכוש את הנכס (להלן – 'זכות סרוב ראשונה')" (ההדגשות הוספו.

...

לאחר ששמענו את טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, לרבות את טענותיה של המשיבה 2, הצענו את אשר הצענו, כאמור בפסקה 1 לעיל.

על חובתו של תובע להוכיח בראיות את גובהו של הסכום הנתבע על-ידו, ראו דברי כב' השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ''ד לה(2) 800, 810 (1981)), לפיהם "באותם המקרים, בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי". לפיכך, דין תביעת המסדר להחזר הוצאותיו המשפטיות – להידחות.

סיכום דין תביעת המסדר בת.א. 38839-07-18 – להתקבל, זולת לעניין הסעד הכספי שתבע המסדר, סעד שדינו להידחות.

דין תביעתה של אקה בת.א. 47438-07-18 – להידחות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' זנדברג) בת"א 47438-07-18 ות"א 47438-07-18 מיום 20.11.2020, בגדריו הורה, בין היתר, על בטלות הסכם שכרתה המבקשת עם המסדר הסלזיאני של דון בסקו (המשיב 4; להלן: המסדר) לחכירת מקרקעין רחבי הקף הממוקמים באיזור בית שמש (להלן: המקרקעין).

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ומטענות הצדדים, חברת קדמת עדן בע"מ (המשיבה 1; להלן: קדמת עדן) כרתה בשנת 2006 הסכם לפיתוח המקרקעין, אשר בבעלות בית ספר חקלאי השייך למסדר (להלן: הסכם הפיתוח).

במסגרת הסכם הפיתוח, ניתנה לקדמת עדן זכות סרוב ראשון במקרה שבו המסדר יפעל להחכרת המקרקעין או למכירתם לצד שלישי, ונרשמה לזכותה הערת אזהרה במקרקעין בעיניין זה. הסכם הפיתוח נכרת בעקבות מספר הסכמי חכירה נוספים, אשר נכרתו בין חברות הקשורות לקדמת עדן לבין המסדר במטרה להקים במקרקעין אלפי יחידות דיור, והותנו באישור "הכס הקדוש" (הרשות הריבונית של הכנסיה הקתולית; וראו בסעיף 2 להסכם בין מדינת ישראל לבין הכס הקדוש (המאוזכר גם כ"הסכם האישיות המשפטית") כ"א 1252 (נחתם בשנת 1997).

אולם, הסכמי החכירה לא זכו לאישור "הכס הקדוש", ומחלוקות הצדדים בעיניין התבררו בהליכי בוררות בין המסדר לבין קדמת עדן והחברות הקשורות לה. במסגרת הליכים אלו, ניתנו במהלך השנים 2011 ו-2014 שני פסקי בוררות שאושרו בפסקי דין, בגדרם נקבע, בין היתר, כי הסכמי החכירה אינם תקפים, אולם הסכם הפיתוח תקף וקדמת עדן זכאית לפעול לאכיפתו.

...

בתשובת המבקשת לתגובת המשיבים, שבה המבקשת על עיקר טענותיה, וטוענת כי דרישת המסדר והמשיבות להפקדת ערבות בסכומים של עשרות מיליוני ש"ח נגועה בחוסר תום לב. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי.

עם זאת, לאור החשש כי תיעשנה עסקאות נוגדות במקרקעין עד להכרעה בערעור, אני מורה על רישום הערת אזהרה במקרקעין לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, בגדרה יצוין: "קיים ערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 47438-07-18 ות"א 47438-07-18 מיום 20.11.2020". הערת האזהרה תירשם בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד ערבות בנקאית על סך 20 מיליון ש"ח בבית המשפט המחוזי עד ליום 24.2.2021.

לנוכח טענת המשיבות כי רישום הערת אזהרה, כשלעצמו, עלול לפגוע בזכויותיהן, אני מורה כי הדיון בערעור יתקיים בתוך 6 חודשים מהיום, בכפוף לשיקולי היומן.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כאמור בפסקאות 10–11 לעיל.

בקשה לסילוקה על הסף של בקשה לביטול פסק בוררות עסקינן בפסק בוררות מיום 12.01.2017 שניתן בבית דין צדק "יורה דיעה" במותב תלתא אשר עוסק בסכסוך הנעוץ בעסקת מכר דירה משנת 2008, לפיו נפסק כי "בדין ודברים שבין התובעים: אליהו קונצקי... יצחק קונצקי-וויס... דינה קונצקי-וויס... ובין הנתבע: מאיר שמש... בעיניין קונצקי-וויס-שמש אי רישום זכויות בדירה ברחוב רב ושמואל 5/22 מודיעין עילית קריית ספר... על הנתבע הנ"ל להעביר מידית לתובעים הנ"ל את כל המסמכים הנדרשים, ולרשום את כל הזכויות בדירה הנ"ל במינהל (רשות מקרקעי ישראל) ובכל מקום שצריך על שם התובעים, נקי מכל חובות שעבודים ועיקולים... יתר התביעות משני הצדדים נדחו" [הדגשה במקור].

בבקשתם לסילוק בקשת הביטול על הסף טוענים וייס כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות חלף זה מכבר; כי פסק הבוררות אושר עוד ביום 28.09.2017 כך ש"קיים מעשה בית דין"; כי חיה אף "לטענתה לא הייתה צד להליך ולפסק הבורר ופסק הבורר לא ניתן כנגדה ואם כן אין כל קשר בינה ובין פסק הבורר"; כי "הבקשה טורדנית וקנטרנית", וכי מדובר ב"שימוש לרעה בהליכי משפט", משהבקשה אינה אלא המשך לסירובו של מאיר להשלים את העברת רישום הדירה במשך שנים ארוכות.

...

חרף הטענה המהותית שעניינה בפסק בוררות ביחס לדירה שניתן נגד אחד מבעליה אף שנטען לגביה שהיא משותפת לשני בני הזוג, חוששני כי אין מנוס ממחיקת ההליך על הסף מטעמים דיוניים.

התוצאה אני מורה על מחיקת הבקשה לביטול פסק הבוררות על הסף.

עוד טוענים מבקשים הביטול, כי פסק הבוררות מעולם לא נימסר להם וקיומו נודע להם במסגרת הגשתו לאישור, וכי בשיחה עם אחד הבוררים אף מסר להם זה האחרון כי "הבוררות" בוטלה ומעולם לא היתה החלטה בענין.

הדיון בדיון שהתקיים, טענו המבקשים ביחס לסכסוך שהועבר לבוררות, כי המשיבים "הם שוכרים ולא משלמים את דמי השכירות, זה הסיכסוך היחיד. אם בית המשפט יאשר את פסק הבוררות שאנו למעשה בעלי הבית אז המשיבים צריכים להתפנות היות והם לא משלמים דמי שכירות... בשאלת הבעלות אני לא מדבר על בעלות אין שם בעלות ואי אפשר לדבר על בעלות כי מדובר בפקיד הסדר" (עמ' 2, ש' 7-11).

עוד נטען, כי "אין המדובר בסכסוך בעלות בין הצדדים, והבוררים התבקשו לפסוק לגבי טיב זכויות המבקשים במקרקעין אך ורק לצורך חיוב המשיבים בתשלום דמי השכירות או ביחסי השכירות שבין הצדדים לאחר שהמבקשים ניכנסו לנעלי קודמיהם שמכרו את זכויותיהם למבקשים, הא ותו לא. ברור היטב כי פסיקת הבוררים תקפה בין הצדדים לבין עצמם או חליפיהם, ואין לה כל השלכות על צדדים שלישיים וממילא המבקשים אינם עותרים לכך" (ס' 15 לסיכומיהם).

בתירגום שטר הבוררות שהוגש נרשם, בין השאר (ההדגשות – לא במקור): "אנו החתומים, הצדדים של הסיכסוך בנוגע לנכס בבית חנינה – כביש מסגד שומאן (גוש מספר 30616, חלקה מספר 74) והוא כולל חנויות וכן דירת מגורים והנכס שוכן במורד מתחת לבית הספר נזירות אלורדיה...

...

בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המשיבים (מבקשי הביטול) לפיה לבוררים הועברה להכרעה סוגיה שאינה יכולה לשמש נושא להסכם בין הצדדים (בעלות במקרקעין ובמיוחד כאלה המצויים בהליכי הסדר).

עוד יאמר, כי משהוכרע שדין הבקשה לביטול פסק הבוררות להתקבל מהסיבות שצוינו לעיל, אין מקום לקבוע דין אחר בכל הקשור למשיב 3, היינו לקבוע שהוא תקף כלפיו ולו מן הטעם שהלה לא הגיש סיכומים מטעמו.

ממילא דינה של הבקשה לאישורו להידחות.