אציין כבר עכשיו, כי הערת אזהרה בגין עסקת המתנה אכן נרשמה במירשם המקרקעין, כבר ביום 07.03.2019, אך הערת אזהרה בגין עסקת המכר לא נרשמה במירשם, מטעמים טכניים, חרף מספר ניסיונות שנעשו על ידי עו"ד אמארה לרשמה.
ביום 18.07.2019, מספר חודשים לאחר החתימה על הסכם המכר ובטרם נרשמו הזכויות על שמו של התובע, גילה התובע כי נרשמה הערה על המקרקעין בדבר עיקול שהוטל לבקשת הנתבע 2 - מר אמיר זרעיני (להלן: "אמיר") בשל חוב שמוחמד חב לו.
אדגיש, כי ניסיונות רישום הערת האזהרה מצד עו"ד אמארה בגין עסקת המכר פסקו לאחר שהתובע קיבל מיסמך הנחזה להיות מיסמך ממרשם המקרקעין, אשר מציג, לכאורה, רישום מיום 11.03.2019, של הערת אזהרה לטובת התובע, בגין עסקת המכר (להלן: "מיסמך הרישום").
ראו, לעניין זה, את אשר נקבע בע"א 1780/93 בנק המזרחי נ' אולצ'יק, פ"ד נ'(2) 41 (17.09.1996): "הסכם המבריח נכסים מן הנושים מן הסתם הוא נגוע בחיסרון תום לב כלפי הנושים, ויש שניתן לבטלו על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], אבל אין הוא בהכרח הסכם למראית עין. טול, למשל, אדם המוכר נכסיו לקונה תמים בתמורה מלאה לפני שנושיו יספיקו לשים יד עליהם. מכירה כזו אינה כלל למראית עין, שהרי הצדדים התכוונו, בדיוק להסדר המשפטי הכלול בהסכם."
לאחר שנתתי דעתי לעדויות שנשמעו, לראיות שהובאו ולטיעוני הצדדים, סבורה אני שאין מדובר בחוזה למראית עין או בהברחת המקרקעין.
בתשובה לשאלה אם הוא בירר את מקור המסמך והאם מדובר במסמך רישמי, השיב מוחמד : "אני לא עורך דין ולא משפטן, לא ניכנס לדקויות. המסמך אמר שנרשמה הערה אזהרה כדת וכדין".
עו"ד אמארה השיב לשאלה אם המסמך מזויף: "כתוב במ/1 שזה לשימוש פנימי בלבד צריך לבדוק את זה בטבו" לדבריו, הוא לא העלה בדעתו שהמסמך מזוייף ולכן לא בדק זאת ואם הוא לא היה מקבל את המסמך, הוא היה ממשיך ברשום הערת אזהרה (עמ' 14-13 לפרוטוקול).
...
עיכוב בדיווח ובהעברת נכס על שם הקונה, בעסקאות מקרקעין היא, לצערנו, תופעה נפוצה כך שקשה להסיק מכך מסקנה כלשהי.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הטענה לקנוניה בין מוחמד לבין התובע וקובעת כי הסכם המכר הוא הסכם אותנטי ואיננו הסכם למראית עין.
לפיכך, זכותו של התובע שאף לא הוכח שפעל בחוסר תום לב, ברכישת המקרקעין, גוברת על זכותם של הנתבעים ויש לקבל את התביעה, במלואה.