בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 220 לחוק חדלות פירעון

ביום 5.11.20 הגישה הנאמנת בקשה לביטול עסקה הגורעת מנכסי היחיד לפי סעיף 220 לחוק ומתייחסת לזכויות היחיד בנכס.

דיון והכרעה הבקשה לביטול הענקה במסגרת הסכם הגירושין סעיף 220 לחוק מאפשר לבית המשפט לבטל עיסקאות הגורעות נכסים מקופת הנשייה, וזו לשונו– "220. ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה

(א) בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה – פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה): (1) הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; (2) מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצוו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע שנים לפני המועד האמור; (3) במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פרעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פרעון.

חידלות פרעון של היחיד – סעיף 220(ב) לחוק קובע חזקת חידלות פרעון במקום בו העברה בוצעה בתוך התקופה המאפשרת ביטול הענקה, אלא אם כן הוכח אחרת.

...

בעקבות הדיון שהתקיים ולאחר ששמעתי את עמדות הצדדים, ההכרעה תתבצע באופן מדורג.

(ד) מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לסיכום, נוכח התוצאה לפיה יש לבטל את הענקת זכויות היחיד בנכס למשיבה ולנוכח האפשרות שניתנה לבנק להמשיך בהליכי המימוש, אזי בשלב זה אין מקום לאשר תכנית שיקום בעניינו של היחיד ויש לעקוב אחר התקדמות הליכי המימוש של הנכס, אשר יתבצעו במעקב הנאמנת כאמור.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשים לב להמלצות המובאות בהצעת הממונה, ומכיוון שהמגמה הינה להתקדם לקראת אפשרות של מתן צו שיקום כלכלי בעתיד הקרוב, אני מורה על הגדלת צו התשלומים של היחיד אשר יעמוד על סך 1,500 ₪ החל מחודש מרץ 2021 ואילך.

זו בקשה לביטול הענקה (ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה) לפי סעיף 220 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.

...

ביחד עם הבקשה הוטלו עיקולים זמניים על נכסי המשיבה, ולאחר דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול עיקול ניתנה החלטתי שהביאה את טענות הצדדים: "הנאמן הגיש בקשה לביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה, המבוססת בין היתר על העובדות הבאות:

אני מקבל את דעתו של רו"ח כהנא שניתן להעריך את השווי הן לפי הרווח הנקי, והן לפי ההכנסות.

על פי כל האמור לעיל, אני קובע על פי סעיפים 220-223 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כי העברת פעילותו של מוחמד מוסא מהחברה לס.ל.מ. אור ירוק בע"מ גרעה נכס מנכסי החברה ויש להשיבה לחברה.

מכיוון שהוטל עיקול זמני במסגרת בקשה זו, אני מורה על אישור העיקול הזמני עד לסך האמור, כאשר יתרת הכספים המעוקלים, ככל שיש כזו, תשוחרר לס.ל.מ. אור ירוק בע"מ. הנאמן יגיש עד 25.4.22 דו"ח על פעולותיו בפירוק החברה.

בקשת הנאמנת התבססה בעיקרה על הוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל או הפקודה), הקובעת את התנאים אשר בהתקיימם ניתן לבטל הענקות שנעשו על ידי פושט רגל, בהתאם לדין החל על הליכי חידלות פרעון של יחידים שניפתחו על פי הפקודה.

התכלית העומדת בבסיסו של סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל (כמו גם ביסודו של סעיף 220 לחוק חידלות פרעון) היא להגן על נושי החייב מפני מצבים בהם החייב העניק לאדם אחר נכסים מנכסיו, ללא תמורה או בתמורה מופחתת, בתקופה שלפני כניסתו לפשיטת רגל, ובכך הביא לצימצום מסת הנכסים שלו ולפגיעה בכושר הפרעון שלו כלפי נושיו.

...

עוד הוסיף בית המשפט כי מטבע הדברים, ביטון, אשר נתן הלוואה בסך של כ-3,000,000 ש"ח לחברה, ביקש להבטיח את החזר חובו, והיה אדיש למקור הבטוחה שתינתן לו לשם כך. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שמדובר בחברה בבעלותו המלאה של החייב, ושהחייב נתן את ערבותו האישית להחזר ההלוואה, סבר בית המשפט קמא כי לא ניתן לראות בהסרת השעבודים שהוטלו מכוח הסכם ההלוואה המקורי ובהטלת השעבודים על דירות החייב, אשר נעשו לבקשת החייב, כהתנהלות חסרת תום לב. בהמשך לכך, דן בית המשפט קמא ביסוד התמורה, והגיע למסקנה כי גם הוא מתקיים ביחס להסכם התוספת.

עם זאת, הואיל ובין כה וכה סבור אני כי יש מקום לבטל את הסכם המכר, וזאת אף אם היה נמצא כי ניתנה בגינו תמורה בת-ערך, לא ראיתי צורך להכריע בעניין זה. מדוע, אם כן, הגעתי למסקנה כי דין הסכם המכר להתבטל? הטעם לכך נעוץ בהוראות חוק המשכון, ולא בהוראות פקודת פשיטת רגל.

מטעם זה, סבורני כי אכן היה מקום להורות על ביטול הסכם המכר, כפי שקבע בית המשפט קמא בהחלטתו.

סוף דבר לאור הדברים הללו, אציע לחברותיי כי נקבל את ע"א 577/20 ונדחה את ע"א 639/20, במובן זה שנורה על ביטול המשכון שהוטל על דירות החייב במסגרת הסכם התוספת, ועל ביטול מכירת הדירה באקסודוס לנושה לפי הסכם המכר.

זאת ועוד, הנאמן מפנה לעדותו של יואב עת נחקר במשרדי הנאמן, לפיה יואב אישר ששנת 2019 היתה בעייתית עבור החברה מבחינה כלכלית, וכי הפרויקטים של החברה "עמדו". מכל מקום, קיימת חזקת חידלות פרעון לפי סעיף 220(ב) לחוק חידלות פרעון, ולא עלה בידיה של המשיבה לסתור חזקה זו. הנאמן מוסיף וטוען כי הואיל ופעולת הרישום הביאה לשידרוג מעמדה של המשיבה בסדר הנשייה, הרי שהדבר מהוה הענקה פסולה שדינה בטלות.

כך למשל, בעוד שסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל חל אך ורק על חייב שהוא יחיד, סעיף 220 לחוק חידלות פרעון חל גם על תאגידים; הבדל נוסף הוא שלפי סעיף 220 לחוק, התקופה הקובעת לצורך ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה צומצמה בצורה משמעותית, ועומדת על שנתיים לפני שהוגשה הבקשה לצוו פתיחה בהליכים (או ארבע שנים במקרה של פעולה לטובת קרוב), בעוד שהתקופה הקובעת לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל היא עד עשר השנים קודם לפתיחת ההליך.

...

טענותיה של המשיבה המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות, משום שלא מתקיימים התנאים הדרושים להחלתו של סעיף 220 לחוק חדלות פירעון.

לחלופין, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות נוכח הוראת סעיף 4(2) לחוק המשכון ובשים לב לכך שיש לראות בסכום שהופקד על ידה בחשבון הליווי של הפרוייקט משום משכון מופקד בידי שומר שכר.

הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא שיואב ידע היטב שמצבה של החברה בכי רע ועל רקע זה ערך את הבדיקה שגילתה כי השעבוד המקורי שנמחק בשנת 2016, לא הוחלף בשעבוד חדש.

סיכומו של דבר, נוכח המסקנה כי התמלאו תנאיו של סעיף 220 לחוק, יש להורות על בטלות השעבוד שנרשם לטובת המשיבה, והמשמעות היא שנשייתה הינה נשייה רגילה ולא נשייה מובטחת.

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, השעבוד שנרשם לטובת המשיבה ביום 14.3.2019- בטל ומבוטל ואין למשיבה מעמד של נושה מובטחת בכספים המצויים בחשבון הליווי של החברה.

בקשת הנאמן לביטול פעולה ומתן סעד הצהרתי לפיו הסכם המכר בין המשיב 2 ליחיד מיום 7.2.18 בטל לפי סעיפים 220 ו- 221 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק").

באותה החלטה נתבקשו הצדדים להתייחס לשאלה האם קמה עילה לעיון מחדש בהחלטה מיום 4.8.22 וזאת לאור הקף הבירור העובדתי הנידרש, אשר התברר כי הוא חורג מיגדרי המחלוקות הנדרשות לצורך הכרעה בבקשת הנאמן לביטול הענקה, ולאור המחלוקות בין ברששת, הוד והבנק, אשר ממילא ההכרעה בהן אינה במסגרת סעיפים 220-221 לחוק, כאשר לא ניתן יהיה לידון בבקשה לביטול הענקה טרם הכרעה במחלוקות אלה.

...

במכלול האמור, נדחית בקשת הנאמן לביטול פעולה על הסף, באשר הסכם המכר הראשון בטל כלפי היחיד, ולכן אין מדובר בנכס המוקנה לקופה לפי סעיף 216 לחוק וממילא שלא ניתן לטעון לגביו כי בוצעה בו פעולה הגורעת אותו מנכסי הקופה.

בקשת הבנק להמשך מימוש הנכס בהליך זה (בקשה 9) נדחית מאחר ואין מדובר בנכס המוקנה לקופה.