מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול המצאה וטענת חוסר סמכות שיפוט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע: המבקשים אזרחי ותושבי ישראל התקשרו כל אחד בנפרד עם הנתבעת 5 בהסכם השקעה בפרוייקט נדל"ן בברוקלין בניו יורק, ארה"ב. ביום 14.8.2019 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן כנגד מספר נתבעים בעילה חוזית, נזיקית והרמת מסך, כאשר על פי כתב התביעה הנתבעים 1 ו-2 בעצמם ובאמצעות חברות שונות שבבעלותם, לרבות הנתבעת 5, רימו והטעו את התובעים בחוסר תום לב ותוך הצגת מצגי שוא וגרמו להם להשקיע כספים בפרוייקט נדל"ן בברוקלין שבניו יורק, ארה"ב. הנתבעת 5 היא חברה זרה המאוגדת בניו יורק, ארה"ב והיא זו שמולה חתמו התובעים על הסכמי ההשקעה, כאשר בשמה של הנתבעת 5 חתמו התובעים 1 או 2 כמנהליה וכאשר על פי הסכמים אלו, לנתבעת 5 אמורה הייתה להיות הסמכות הבלעדית לנהל, לבצע ולהחליט בכל דבר ועניין הנוגע לפרוייקט.
בכך בעצם קנה בית המשפט בישראל את סמכות השיפוט לעניין משיבים אלו: "סמכות השיפוט של בית המשפט נובעת מהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע, בין בתוך המדינה ובין מחוצה לה. כל אימת שכתב התביעה הומצא במדינה, כוח השיפוט נתון בידי בית המשפט המקומי, יהא אשר יהא מקום מושבו של הנתבע; הרעיון הגלום בשיפוט הוא רעיון הריבונות, המשתרעת על שטח המדינה, בשטח זה חל השיפוט הישראלי כאחת משלוחות הריבון. כאשר בוצעה המצאה כדין, בית המשפט קונה לו סמכות בינלאומית לידון בתביעות ובבקשות לצוים זמניים מכוח העקרון של המשפט הבנלאומי הפרטי, שלפיו יש לבתי המשפט בישראל סמכות בינלאומית על נתבע ה"נמצא" בישראל" (גורן, 76).
לכך יש להוסיף את טעמי היעילות והאנטרס הצבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית במסגרת הליך שמתנהל כנגד נתבעים נוספים לעניין זה. לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לידון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
...
המבקשים הגישו בתגובה הבהרה שבעקבות החלטתי גובתה בתצהיר ולפיה אין צורך בתרגומו של כתב התביעה לאור העובדה כי הסכם ההשקעה שנחתם בין הנתבעת 5 לבין התובעים נערך בעברית וכי "כל הגורמים הרלוונטיים בחברה וכל שדרת ההנהלה שלה מהראשון ועד האחרון – בעבר ובהווה – הם ישראלים דוברי עברית על בוריה". לטענת התובעים, ההסכמים באנגלית שצורפו לכתב התביעה אלו הסכמי יסוד של שתי חברות שאינן נמנות על הנתבעים בהליך.
העובדה שהפרויקט ממומן במטבע זר וכי הנכס מצוי בארה"ב הינה משמעותית אך אל מול יתר הזיקות סבורני כי אין בהם כדי לשנות את מסקנתי.
לכך יש להוסיף את טעמי היעילות והאינטרס הציבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית במסגרת הליך שמתנהל כנגד נתבעים נוספים לעניין זה. לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
סוף דבר: אני דוחה את הבקשה לביטול היתר המצאה וקובעת כי ההמצאה אל הנתבעת 5 הינה המצאה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התיק הועבר לשולחני וקבעתי בהחלטה מיום 28.04.21 כי: "בהמשך להחלטת כב' השופטת בכירה יעל הנינג ולאור תקנה 156 לתקנות סד"א הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 1,800 ₪ לטובת הצד שכנגד ולטובת אוצר המדינה, ללא קשר לתוצאות המשפט." כעת לפני בקשת הנתבעת לביטול החלטתי מיום 28.04.21.
בתקנה 29 צוין: ״בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה״.
ובדברי ההסבר לתקנות: "על מנת להבטיח שימוש מושכל בהגשת בקשות, נקבע בתקנה 53 כי מיד בתום כל דיון בבקשה יחליט בית המשפט אם לחייב ואת מי מבעלי הדין בהוצאות הבקשה, זאת במנותק מתוצאת ההליך העקרי, אלא אם כן מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור. תקנה זו נועדה לשנות את הנוהג הקיים שלפיו בחלק גדול מהמקרים בקשות מוכרעות בלי שבית המשפט פסק הוצאות בגינן, דבר שמסב נזק למי שבקשתו מוצדקת ואף אינו מהוה חסם בפני הגשת בקשות סרק באופן שפוגע במשאב השפוטי המוגבל ממילא." (עמ׳ 24).
משכך ברור גם מדוע ההמצאה של החלטת כב' השופטת בכירה יעל הנינג מיום 06.04.21 אינה מעלה או מורידה לעניין החלטתי דנן, ולכן הנני משאיר בצריך עיון השאלה הנכבדה באם עו"ד שבוחר לשכור שירות חצוני מ"הנט" ומאפשר ששרות חצוני זה "ימשוך מהממשק" את החלטות בית המשפט, מסכים שבכך תהיה המצאה כדין.
...
התיק הועבר לשולחני וקבעתי בהחלטה מיום 28.04.21 כי: "בהמשך להחלטת כב' השופטת בכירה יעל הנינג ולאור תקנה 156 לתקנות סד"א הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 1,800 ₪ לטובת הצד שכנגד ולטובת אוצר המדינה, ללא קשר לתוצאות המשפט." כעת לפני בקשת הנתבעת לביטול החלטתי מיום 28.04.21.
משעיינתי בטענות הנתבעת, בהשתלשלות ההליכים בתיק, זמני התגובה של הנתבעת וכן בדוח ההמצאות והצפיות בתיק כפי שנמסר לי ממזכירות בית המשפט אני סבור כי דין הבקשה להידחות.
משכך ברור גם מדוע ההמצאה של החלטת כב' השופטת בכירה יעל הנינג מיום 06.04.21 אינה מעלה או מורידה לעניין החלטתי דנן, ולכן הנני משאיר בצריך עיון השאלה הנכבדה באם עו"ד שבוחר לשכור שירות חיצוני מ"הנט" ומאפשר ששירות חיצוני זה "ימשוך מהממשק" את החלטות בית המשפט, מסכים שבכך תהיה המצאה כדין.
כאמור, הבקשה נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הבקשה לביטול היתר המצאה לטענת הנתבעים אין כל יסוד, עובדתי או משפטי, למתן היתר המצאה מחוץ לתחום ואין לבית המשפט סמכות שיפוט כלפיהם, וזאת מהטעמים הבאים: העדר עילה והעדר יריבות עם התובעת שכן לטענתם אין מחלוקת שהיא אינה בעלת החשבון הנטען או מוטבת בו ואין לה כל יריבות חוזית עם הנתבע 2 ולבטח לא עם הנתבע 3 באופן אישי; העידר עילת המצאה כדין בהתאם לחלופות השונות המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי; פורום לא נאות לאור העובדה שהוראות פתיחת כלל החשבונות בנתבעת 2 כוללות החלה מלאה של הדין השוויצרי על היחסים בין הצדדים להסכם כמו גם תניית שיפוט בלעדית לבתי המשפט בשוויץ; חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים בטענה 14 שהמשיבה נימנעה מלהציג את מלוא העובדות הדרושות להכרעה באופן שעלול להטעות.
...
38.3 המדובר במצב חריג ויוצא דופן בו הובהר מעל לכל ספק שאין מנוס ממינוי כונס נכסים, משלא 20 קיים סעד זמני אחר שישיג את אותה מטרה, שהיא ביצוע פסק הדין שניתן בהסכמה.
( מלהושיע (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 , עמ' לאור כל האמור לעיל הבקשה למינוי כונס נכסים זמני מתקבלת.
לכך יש להוסיף שהזמנים הם אחרים וממילא אין קושי ממשי לבצע המצאות לנתבעים 3-2 בחו"ל. התוצאה התוצאה היא שהבקשה לביטול היתר המצאה נדחית כמפורט בפרק ב' ובפסקה 32 לעיל; הבקשה למינוי כונס נכסים זמני מתקבלת כמפורט בפרק ג' ובפסקה 39 לעיל; הבקשה לשחרור מייצוג מתקבלת כמפורט בפסקה 40 לעיל; משמונה כונס נכסים זמני שיכנס בנעלי הנתבע לצורך פיצול החשבון והעברת חלקה של התובעת בכספים על פי פסק הדין - מבוטל, החל מהיום ואילך, חיוב הנתבע 1 בהוצאות לטובת אוצר .

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הטענה לחוסר תום לב בשל התחייבויות המבקשים בהסדר הפשרה הטענה העיקרית שמעלה המשיבה היא, כי הגשת הבקשה להיתר המצאה עומדת בנגוד להתחייבויות המבקשים במסגרת הסכם הפשרה למקרה בו ההסכם לא יאושר.
כך נקבע בהסכם (פסקה 4): "המשיבה מסכימה ומאשרת כי בוצעה לה המצאה כדין בישראל של התובענה וכתבי בית הדין בקשר עם הסכם פשרה זה באמצעות משרד בא כוחה, וכי היא מסכימה ומקבלת את סמכותו של בית המשפט הישראלי לידון בתובענה נגדה בכל הנוגע להסכם הפשרה. הסכמת המשיבה כאמור תתבטל ותהיה חסרת תוקף מדעקרא כאילו לא ניתנה אם בית המשפט לא יקבל את הסכם הפשרה, אם החלטת בית המשפט לאשר את הסכם הפשרה תבוטל על ידי ערכאת העירעור, או אם יופעל התנאי המפסיק כאמור להלן. במקרה כזה, הסכם פשרה זה לא ישומש, במישרין או בעקיפין, להעיד על המצאה כדין או הקניית סמכות שיפוט כלפי המשיבה, ובפרט לא ייעשה שימוש בסעיף 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כנגד המשיבה מקום בו סמכות השיפוט הוקנתה במקור באמצעות הסכם פשרה ז[ה] (ככל שהוא לא יתקבל)". כזכור, עילת ההמצאה בבקשה להיתר המצאה נגד המשיבה היא תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי.
...
אולם, מכאן ועד המסקנה כי לא ניתן לעשות שימוש בהמצאה למשיבה אחרת כהמצאת עוגן אך ורק בגלל שהסכמתה של אותה משיבה להמצאה הושפעה, מבחינה סובייקטיבית, מקיומו של הסדר הפשרה – הדרך ארוכה.
נוכח כל האמור, יש לדחות גם את הטענה כי יש לבטל את היתר ההמצאה בשל כך שהוא עומד בסתירה להתחייבויות המבקשים בהסדר הפשרה.
סוף דבר הבקשה לביטול היתר המצאה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שם נקבע שההמצאה לפי תקנה 500 (10) לתקנות תתבצע בתחום המדינה, ואולם אין צורך בזיקה טריטוריאלית של אותו נתבע למדינה, אלא בכל מקרה של המצאה כדין, גם "כאשר הסכים לקבל עליו את מרות הדין הישראלי באמצעות הסדרי ההמצאה הנוהגים... כאמור הסכימה לקבל לידיה את כתבי הטענות... ומעת שכתבי הטענות הומצאו... ניתן לראות בה כ"בעל דין" שהתובענה הומצאה לו כדין ובתחום המדינה.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, מצאתי כי בכל הנוגע לתקנה 500 (10) לתקנות מיתקיים מבחן משולב – דו – מימדי - הבוחן הן את התובענה כפי שהוגשה בתחילת הדרך – אז נשאלת השאלה - האם במועד הגשת התובענה היה הנתבע הזר בעל דין דרוש ונכון לדון ביחד עם הנתבע שההזמנה הומצאה לו כדין בתחום המדינה; והן במועד הדיון בבקשת ביטול היתר ההמצאה- אז מתבצעת ראייה כוללת של הנסיבות כולן – במבט עכשוי – ונשאלת השאלה - האם נכון וראוי להפעיל את סמכויות השיפוט על הנתבע הזר.
כך טענו המשיבות כי מדובר ב"תעלול דיוני" חסר תום לב. וכי מדובר ב"ניסיון לפתוח מסלול המצאה מחוץ לתחום, לפי תקנה 500 (10) לתקנות, באמצעות הסכם פשרה מעושה בו תכיר המשיבה 10 בסמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי, בתמורה לסיום ההליך כלפיה.
...
אשר על כן, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה הנוכחית מוטלת החובה לבחון שמא התביעה נגד המתדיין הישראלי הינה שולית ומשנית בערכה, ושמא קיים חשד מבוסס שהיא הוגשה רק במטרה לאפשר בדרך זו את צירופו של הנתבע העיקרי, היינו הנתבע הזר במקרה ויגיע בית המשפט למסקנה, כי התשובה על שאלה זו היא חיובית, הרי יהיה בכך ברוב המקרים משום נימוק מכריע בכדי לדחות את הבקשה לצרוף הנתבע הזר (אטלנטיק לעיל, בעמ' 109-110)".
* דין אנגלי - אין בהפניות המשיבה 3 לדין האנגלי כדי לשנות את המסקנה.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו