רקע:
המבקשים אזרחי ותושבי ישראל התקשרו כל אחד בנפרד עם הנתבעת 5 בהסכם השקעה בפרוייקט נדל"ן בברוקלין בניו יורק, ארה"ב.
ביום 14.8.2019 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן כנגד מספר נתבעים בעילה חוזית, נזיקית והרמת מסך, כאשר על פי כתב התביעה הנתבעים 1 ו-2 בעצמם ובאמצעות חברות שונות שבבעלותם, לרבות הנתבעת 5, רימו והטעו את התובעים בחוסר תום לב ותוך הצגת מצגי שוא וגרמו להם להשקיע כספים בפרוייקט נדל"ן בברוקלין שבניו יורק, ארה"ב.
הנתבעת 5 היא חברה זרה המאוגדת בניו יורק, ארה"ב והיא זו שמולה חתמו התובעים על הסכמי ההשקעה, כאשר בשמה של הנתבעת 5 חתמו התובעים 1 או 2 כמנהליה וכאשר על פי הסכמים אלו, לנתבעת 5 אמורה הייתה להיות הסמכות הבלעדית לנהל, לבצע ולהחליט בכל דבר ועניין הנוגע לפרוייקט.
בכך בעצם קנה בית המשפט בישראל את סמכות השיפוט לעניין משיבים אלו:
"סמכות השיפוט של בית המשפט נובעת מהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע, בין בתוך המדינה ובין מחוצה לה. כל אימת שכתב התביעה הומצא במדינה, כוח השיפוט נתון בידי בית המשפט המקומי, יהא אשר יהא מקום מושבו של הנתבע; הרעיון הגלום בשיפוט הוא רעיון הריבונות, המשתרעת על שטח המדינה, בשטח זה חל השיפוט הישראלי כאחת משלוחות הריבון. כאשר בוצעה המצאה כדין, בית המשפט קונה לו סמכות בינלאומית לידון בתביעות ובבקשות לצוים זמניים מכוח העקרון של המשפט הבנלאומי הפרטי, שלפיו יש לבתי המשפט בישראל סמכות בינלאומית על נתבע ה"נמצא" בישראל" (גורן, 76).
לכך יש להוסיף את טעמי היעילות והאנטרס הצבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית במסגרת הליך שמתנהל כנגד נתבעים נוספים לעניין זה.
לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לידון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
...
המבקשים הגישו בתגובה הבהרה שבעקבות החלטתי גובתה בתצהיר ולפיה אין צורך בתרגומו של כתב התביעה לאור העובדה כי הסכם ההשקעה שנחתם בין הנתבעת 5 לבין התובעים נערך בעברית וכי "כל הגורמים הרלוונטיים בחברה וכל שדרת ההנהלה שלה מהראשון ועד האחרון – בעבר ובהווה – הם ישראלים דוברי עברית על בוריה". לטענת התובעים, ההסכמים באנגלית שצורפו לכתב התביעה אלו הסכמי יסוד של שתי חברות שאינן נמנות על הנתבעים בהליך.
העובדה שהפרויקט ממומן במטבע זר וכי הנכס מצוי בארה"ב הינה משמעותית אך אל מול יתר הזיקות סבורני כי אין בהם כדי לשנות את מסקנתי.
לכך יש להוסיף את טעמי היעילות והאינטרס הציבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית במסגרת הליך שמתנהל כנגד נתבעים נוספים לעניין זה.
לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
סוף דבר:
אני דוחה את הבקשה לביטול היתר המצאה וקובעת כי ההמצאה אל הנתבעת 5 הינה המצאה כדין.
