ביום 4.2.19 הגיש המנהל המיוחד דין-וחשבון והמליץ לבטל את ההליך, בשל מחדליו החמורים של החייב: אי המצאת אישורי המסירה של צו הכנוס לנושים; אי עמידה בצו התשלומים; אי הגשת דוחות חודשיים ואי התייצבות לחקירה אצל המנהל המיוחד לאחר דרישה.
למרות זאת - החייב לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, לא שילם את התשלומים החודשיים, לא עמד בצו העיתי, ואך לא פעל להמציא את אישורי המסירה של צו הכנוס לנושים.
תחת הגשת תגובה עניינית, הגישה באת-כח החייב בקשה לשחרורה מייצוגו וזאת בשל העידר שתוף פעולה של החייב עימה.
בשים לב לכך שפתיחת הליך חידלות פרעון חדש יהיה בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") הכונס הרישמי ביקש הוראות לעניין המועד בו יוכל החייב לפתוח בהליך חדש, וזאת בשים לב להילכת בית המשפט העליון ב-ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 2.4.14) (להלן: "הילכת אלקצאצי) שם נקבע שככלל, התקופה שיש להמתין עד חידוש הליך פשיטת רגל שבוטל בשל ניצול לרעה, תהיה בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.
תחולת הילכת אלקצאצי הדנה בבטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב, והתקופה שתחלוף טרם פתיחת הליך חידלות פרעון חדש, מקבלת, לטעמי, חזוק בדברי בית המשפט העליון ב-ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (פורסם בנבו, 18.12.19), שם חזר על החובה לנהוג בתום לב בהליך של חידלות פרעון, ותוך שבית המשפט העליון מציין שעיקרון תום הלב ממשיך לחול גם לאחר כניסת חוק חידלות פרעון לתוקפו, והדרישות בכל הנוגע לתום לב החייב נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון.
...
בנסיבות אלה אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה, ואני מורה על ביטול ההגבלות שהוטלו מכוחו, למעט צו עיכוב היציאה מהארץ, שיבוטל בעוד 60 ימים.
על כן – אני קובע שתנאי לכניסת החייב להליך חדש, אם יבקש לעשות זאת, יהיה בהתאם לתקופות שנקבעו בהלכת אלקצאצי, היינו – בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה, ואם הממונה יסבור שהמדובר במקרה חמור עד שנתיים וחצי.