בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל בשל אי תשלום צו תשלומים

ביום 4.2.19 הגיש המנהל המיוחד דין-וחשבון והמליץ לבטל את ההליך, בשל מחדליו החמורים של החייב: אי המצאת אישורי המסירה של צו הכנוס לנושים; אי עמידה בצו התשלומים; אי הגשת דוחות חודשיים ואי התייצבות לחקירה אצל המנהל המיוחד לאחר דרישה.

למרות זאת - החייב לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, לא שילם את התשלומים החודשיים, לא עמד בצו העיתי, ואך לא פעל להמציא את אישורי המסירה של צו הכנוס לנושים.

תחת הגשת תגובה עניינית, הגישה באת-כח החייב בקשה לשחרורה מייצוגו וזאת בשל העידר שתוף פעולה של החייב עימה.

בשים לב לכך שפתיחת הליך חידלות פרעון חדש יהיה בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון") הכונס הרישמי ביקש הוראות לעניין המועד בו יוכל החייב לפתוח בהליך חדש, וזאת בשים לב להילכת בית המשפט העליון ב-ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 2.4.14) (להלן: "הילכת אלקצאצי) שם נקבע שככלל, התקופה שיש להמתין עד חידוש הליך פשיטת רגל שבוטל בשל ניצול לרעה, תהיה בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.

תחולת הילכת אלקצאצי הדנה בבטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב, והתקופה שתחלוף טרם פתיחת הליך חידלות פרעון חדש, מקבלת, לטעמי, חזוק בדברי בית המשפט העליון ב-ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (פורסם בנבו, 18.12.19), שם חזר על החובה לנהוג בתום לב בהליך של חידלות פרעון, ותוך שבית המשפט העליון מציין שעיקרון תום הלב ממשיך לחול גם לאחר כניסת חוק חידלות פרעון לתוקפו, והדרישות בכל הנוגע לתום לב החייב נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חידלות פרעון.

...

בנסיבות אלה אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה, ואני מורה על ביטול ההגבלות שהוטלו מכוחו, למעט צו עיכוב היציאה מהארץ, שיבוטל בעוד 60 ימים.

על כן – אני קובע שתנאי לכניסת החייב להליך חדש, אם יבקש לעשות זאת, יהיה בהתאם לתקופות שנקבעו בהלכת אלקצאצי, היינו – בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה, ואם הממונה יסבור שהמדובר במקרה חמור עד שנתיים וחצי.

החייב ניהל הליך פשיטת רגל משנת 2013 עד לנובמבר 2019, עת בוטל ההליך מחמת מחדלי החייב וחוסר תום ליבו בניהול ההליך.

בהחלטה נקבע כי מחמת אי תשלום צו התשלומים ואי הגשת דוחות, נוכח סימני השאלה הרבים הנוגעים לפעילותו העסקית של החייב, יש לבטל את ההליך.

עוד נקבע כי אין בעובדה כי החייב ביקש לפנות להסדר נושים כדי להצדיק להמנע מביטול ההליך, וכי: "החייב יכול לנקוט, גם כיום, בהליך נפרד של הצעה להסדר נושים ואין בבטול ההליך כדי למנוע ממנו לפעול במישור זה, כפי רצונו". לאחר ביטול ההליך פנה החייב בהצעה להסדר נושים במסגרת תיק הפש"ר בהצעתו מיום 14.10.20 ביקש להוסיף לקופה שיתרתה עמדה על סך של 456,002 ₪ , סך של 1,344,000 ₪.

העובדה כי הכספים מוקנים לקופה ובהיעדר בקשה להסדר נושים כבר היו מחלוקים לנושים, מונעת את העלאות הטענה בשלב זה. אשר לשאלת תום הלב, יש לבחון בזהירות טענות קבוצת שטרית לחוסר תום לבו של החייב, שעה שהם בעצמם נגועים בטעמים זרים ושיתפו פעולה עם החייב בהברחת נכסים מקופת הפש"ר. חוסר תום ליבו של החייב משתקף בעיקר בחשד כי ניהל עסקים על שם בני משפחתו, בעודו מצוי בהליך הפש"ר. בית המשפט המחוזי, אשר היה מודע לחוסר תום ליבו של החייב, לא סבר שיש מניעה לפנות לאפיק של הסדר נושים.

...

ביום 13.4.21 נשלחה הודעה לנושים כי הצעת ההסדר תידון במועד האסיפה הנדחית ונשלחו הודעות פרטניות לנושים בעלי זכות ההצבעה.

לא מצאתי כי מדובר במקרה הקיצוני בו ראוי להתערב בהסדר ולא שוכנעתי כי הנושים המתנגדים להסדר היו מקבלים תמורה גבוהה יותר אם היה ניתן לגבי החייב צו לשיקום כלכלי.

סוף דבר על כן, אני מאשר את הסדר החוב.

בתגובתו מיום 03.01.2018 טען הנאמן כי אמנם הוא סבור כי החוב הנטען נוצר בטרם הליך הפש"ר, אלא שהחייבים צוברים מחדלים בכך שאינם מגישים דו"חות כסדרם ויוצרים חובות פיגורים וכי המדובר "בהליך פשיטת רגל שני עבור שני החייבים (כאשר ההליך הקודם בוטל בשל ניצול לרעה – אי עמידה בחיובי ההליך)". במסגרת תגובתו ביקש המנהל המיוחד את ביטולו של ההליך.

מדובר בחייבים אשר גם ההליך הנוכחי בעיניינם בוטל פעם אחת בהחלטתי מיום 03.08.2020, במסגרתה קבעתי, בין היתר כי: "בתיק זה מוגשות בקשות לביטולם של ההליכים חדשות לבקרים [...] עוד בדיון מיום 4.2.18 צברו החייבים פיגורים בהליך והתחייבו לפרוע את הפיגורים, ביום 5.2.19 הוגשה בקשה לביטול של ההליך בשל צבירת פיגורים ובשל אי הגשת דוחות, ביום 5.7.19 הוגשה בקשה נוספת לביטולו של ההליך, בשל אי תיקון המחדלים וצבירת מחדלים נוספים בגין אי תשלום צו התשלומים החודשים, ואי מיצוי פוטנציאל ההישתכרות של החייבת, ביום 14.8.19 הוגשה בקשה נוספת לביטול ההליכים בשל צבירת מחדלים [...] ביום 11.3.20 מוגשת בקשה נוספת לביטול ההליכים שכן החייבים לא עומדים בתנאי ההליך ושוב לא משלמים את התשלומים ולא פועלים בשקיפות, ביום 28.6.20 הוגשה בקשה נוספת לביטול בשל אי תיקון המחדלים." ביום 27.01.2020, לאחר שההליך בעיניינם בוטל בשל מחדליהם, הגישו החייבים הודעה באמצעות באת כוחם במסגרתה הודיעו על כוונתם להפקיד סך של 50,000 ₪ כל אחד במטרה להשיבם להליך.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי מקומו של החייב אינו בהליך ואני מורה על ביטול ההליך בעניינו.

על מנת שהחלטתי לא תצא חסרה בעניינה של החייבת שהתנהלותה בהליך אינה שונה באופן משמעותי מזו של החייב (התנהלות שהביאה לביטול ההליך בעניינו במסגרת החלטתי זו), לרבות ביטול הליך קודם בעניינה, ההפרות החוזרות ונשנות של ההליך הנוכחי הן לפני ביטולו לפני כשנתיים והן לאחריו, אבהיר למען הספר ספק כי הגם ובעניינה אמנם נקבע מועד לדיון בתוכנית פירעון מוסכמת, בית המשפט אינו משמש כחותמת גומי וביכולתו לקבוע הוראות ותנאים שונים לפי שיקול דעתו והנסיבות שבפניו, כפי שציינו החייבים בעצמם בסעיף 6 לבקשתם למתן הוראות מיום 22.06.2022.

סוף דבר: אני מורה על ביטול ההליך בעניינו של החייב.

בית משפט קמא הורה על ביטול הליכי גבייה שנקט המשיב 3 נגד המערער – מהטעם שלא ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד חייב בהליך פשיטת רגל בלא אישור בית המשפט – ובעקבות הוראה זו, הגיש המשיב 3 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של המערער וכן בקשה לאפשר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד המערער כדי לנסות להפרע ממנו.

המערער בחר שלא להגיב לבקשות הנושה למרות שהבקשות הומצאו לו. בהעדר תגובה מטעם המערער, ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד, הורה בית משפט קמא על ביטולו של הליך פשיטת הרגל.

המבקש ימלא באופן דווקני אחר הוראות צו הכנוס, ובכלל זה יפעל לתשלום התשלומים החודשיים ולהגשת דוחות דו חודשיים במועדם בגיבוי מלוא האסמכתאות הנדרשות.

מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שחובו של המערער כלפי המשיב 3 נוצר לאחר מתן צו הכנוס – כפי שמסכימים הן המשיב 3 עצמו והן הכונס הרישמי והמנהל המיוחד – הרי שצו הפטר בעיניינו של המערער, ככל שיינתן, ממילא לא יחול על חוב זה. בנסיבות אלה, המשיב 3 יהיה רשאי להמשיך לנקוט בהליכי הגבייה לאחר סיומם של הליכי פשיטת הרגל.

...

בנסיבות אלה אנו סבורים שיש לקבל את הערעור ולאמץ את המתווה עליו הסכימו כל בעלי הדין, למעט המשיב 3.

סוף דבר, הערעור מתקבל.

אנו מורים בזאת על מתן תוקף של פסק דין להסכמות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד המצוטטות בסעיף 12 לפסק דין זה. המשיב 3 יישא בהוצאות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד (סה"כ 4,500 ש"ח).

בקשה לביטול הליך פשיטת רגל בשל היתנהלות החייב בחוסר תום לב. הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 25.04.18 ניתן צו כנוס נכסים כנגד החייב, לפי בקשתו.

בשל היתנהלותו הכוללת של החייב, בכלל זה אי תשלום המזונות שנקבעו בהחלטות השונות וכן בשל הסתבכויותיו הפליליות של החייב שבגינן מיתקיים נגדו הליך פלילי שעלול להוביל למאסרו, עתר הנאמן לביטול הליך פשיטת הרגל של החייב.

ביום 23.11.23 הגיש הכונס הרישמי את תגובתו ובה הצטרף לבקשת הנאמן לביטול ההליך של החייב, הן בשל אי תשלום מזונות והן בשל יצירת חובות חדשים במהלך ההליך, חובות שנוצרו כתוצאה מהימורים ופעילות שאינה חוקית.

...

בהחלטה שניתנה באותו יום צוין, כי קיים קושי להיעתר לבקשתו של החייב בדבר הפחתת התשלום החודשי נוכח מחדליו, אך בסופו של יום, לפנים משורת הדין הופחת התשלום ל-200 ₪ למשך 3 חודשים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול ההליך.

אני מורה אפוא על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל ועל ביטול ההליך בעניינו בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודה.