בקשה לביטול הליכי חדלות פירעון בשל מחדלי היחידה

בפסק הדין צוין כי הוגשו כנגד היחידה בקשות לביטול ההליך בשל הטענה ליצירת החובות בחוסר תום לב ואולם נוכח מחדלי היחידה בניהול הליך חידלות הפרעון, אין צורך להדרש בשלב זה לטענות אלה ודי במחדלים אלה כדי להוות עילה לביטול ההליך.

סעיף 183 (א) לחוק חידלות פרעון קובע כי: "מצא בית המשפט להליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג) (1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים. הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק חידלות פרעון, אליו מפנה סעיף 183(א), קובע כי: "בהליכי חידלות פרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

...

בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, יחיד אשר הגיש את בקשתו שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ו/או יצר את חובותיו בחוסר תום לב, לא היה מוכרז כפושט רגל ובקשתו הייתה נדחית (ראה סעיף 18 ה (2) לפקודת פשיטת הרגל, נוסח חדש, תש"מ – 1980, וכן ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (10/11/08)).

סעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון קובע כי: "מצא בית המשפט להליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163 (ג) (1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163 (ג) (1) לחוק חדלות פירעון, אליו מפנה סעיף 183(א), קובע כי: "בהליכי חדלות פירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

לא נעלם מעיני בית המשפט כי חרף ניסיונה של היחידה להציג עצמה כקורבן של נושיה אשר היו מעורבים בהלוואות אותם היא נטלה או נתנה, הרי שבפועל היחידה הודתה בעמוד הפייסבוק שלה לכל מי שהלווה לה כספים וציינה כי בזכותם זכתה לבנות את ביתה וכלשונה: "הו תראו... אני מודה מאוד לכל אלו שהלוו לי...". צא ולמד כי עסקינן ביחידה הפועלת באופן שיטתי בחוסר תום לב, הן לפני כניסתה להליך והן במהלך ניהול ההליך ומשכך ניתן לקבוע באופן מובהק כי אין מקומה באכסניה של הליך חדלות הפירעון וכי מתקיימים בעניינה התנאים המפורטים בסעיף 183 (א) לחוק חדלות פירעון וסעיף 163 (ג) (1) לחוק זה. מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובעת כי פסק הדין שניתן ביום ה-16/03/2021 ימשיך לעמוד על כנו.

בקשת הנושה והנאמן ולביטול ההליך ובקשת היחידה להעברת נכסים מכח סעיף 165(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, ה'תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").

הממונה אף ציין כי הליך פשיטת רגל קודם של היחידה בוטל בשנת 2018 עקב מחדליה.

...

אשר לבקשה להקטנת צו התשלומים, הובהר ליחידה היטב מספר פעמים כי זו נמצאת בסמכות הממונה, ולא היה מקום לפנות לבית המשפט בעניין זה. לעניין זה מקובלת עליי עמדת הנאמן כי הבקשה הנוכחית להעברת נכסים אינה אלא ניסיון עקיף להקטנת צו התשלומים, שאין מקום לקבלה, ועל היחידה היה לפעול באופן ישיר מול הממונה בעניין זה. יתרה מכך, סעיף 165(ב) לחוק חדלות פירעון מתייחס להעברת נכסים הנמצאים בקופת הנשייה לידי היחידה.

בהתחשב בכך שבקופת הנשייה סכום של 700 ₪ בלבד, אין בהעברת סכום זה, אף אם הייתה הבקשה מתקבלת, כדי לסייע ליחידה בפירעון חוב הפיגורים, העומד על סך של 18,500 ₪.

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

ביום 28/2/22 הגיש הממונה את הצעתו לפי סעיף 154 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן:" החוק ") לפיה יש מקום להורות על ביטול ההליך נוכח מחדלים שצברה היחידה בהליך הכוללים אי הגשת מסמכים, אי הגשת דוחות על הכנסות והוצאות וקיומו של חוב פיגורים בצו התשלומים העתי.

ביום 5/4/22 הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך בו עדכן כי היחידה לא הסירה את המחדלים ולא המציאה את המסמכים שנדרשו ממנה כמו גם לא הגישה דוחות על הכנסות והוצאות לחודשים 1/22 – 12/21 ו- 2-3/22.

...

כאן המקום לציין כי סכום זה נמוך מהערת בית המשפט בהחלטה מיום 1/3/22 ואולם אני סבור כי קביעתי זו מדויקת יותר ותואמת את מצבה הנוכחי של היחידה.

אורך תקופת התשלומים: אני סבור כי במקרה של היחידה שלפניי יש מקום לקבוע תקופה של 49 חודשים מהנימוקים על בסיס הוראות סעיפים 163(ג)1) לחוק, כמפורט להלן : היחידה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם הנאמן והממונה בכך שצברה פיגורים בצו התשלומים ולא המציא במועד את כל המסמכים והדוחות שנדרשו ממנה.

אני סבור כי מדובר בשורת מחדלים שהינם על הרף הנמוך- בינוני שאינם מובילים לביטול ההליך אלא להארכת תקופת התשלומים ב- 10 חודשים מעבר ל- 36.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 61195-08-21 נג'מי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 344089_4 לפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק היחידה אח'לאס נג'מי, ת"ז 024777906 ע"י ב"כ עוה"ד עמיר נפאע משיבים 1.עו"ד אורי גיל – נאמן 2.ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון פסק דין

רקע עובדתי : היחידה, ילידת 2.11.1969, הגישה במהלך חודש ינואר 2014 בקשה להכריז עליה כחדלת פרעון, אולם בשל אי הפקדת תשלומים בקופת הפש"ר בסכום מיצטבר של 15,000 ₪ הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט אריה נאמן) בתאריך 3.5.2018 על ביטול ההליך.

ההליך הראשון בוטל בשל מחדלים ונראה כי גם בהליך השני היחידה לא הפנימה את חובותיה בהליך.

...

סוף דבר : אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים מיום 26.12.2021.

הממונה ציין כי הנאמן המליץ על ביטול הליכים לנוכח מחדלי היחידה אך לא היתנגד כי חלף הביטול, יידחה הדיון על מנת שהיחידה תפעל למיצוי זכויותיה מול המל"ל, תמצה כושר הישתכרותה ותשלים דוחותיה כדבעי לרבות המצאת המסמכים הנדרשים והסרת חוב הפיגורים שצברה.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חידלות פרעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת חייב, אם היתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינה של היחידה.

...

במסגרת ההחלטה מיום 08.12.23 נכתב כי "לאחר התלבטות, לאור מצבה המורכב של היחידה ועל אף שההליך בעניינה נפתח לפני כשנתיים וחצי ועל אף מחדליה, אני סבור שנכון ליתן ליחידה הזדמנות נוספת למצות את פוטנציאל השתכרותה ולהסיר את מחדליה.... יובהר ליחידה כי ככל שלא תפעל להסיר את מחדליה ולמצות את פוטנציאל השתכרותה, לא יהיה מנוס מלדון בבקשת הנאמן לביטול ההליכים בעניינה, גם ללא קיום דיון נוסף". ביום 14.03.24 הגיש הנאמן בקשה חוזרת לביטול ההליכים בעניינה של היחידה ובה ציין כי מאז שניתנה ליחידה הזדמנות נוספת ע"י ביהמ"ש לתקן מחדליה, לא חל כל שינוי בהתנהלות היחידה אשר מעידה על זניחתה את ההליך באופן חסר תום לב. הנאמן ציין כי היחידה לא מגישה דו"חות, לא משלמת דבר לקופת הנשייה ולא משתפת כל פעולה עם החלטות ביהמ"ש חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה. בנסיבות אלה, עתר הנאמן להורות על ביטול ההליכים בשל ניצול לרעה ובהיעדר כל תועלת בקיום ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.