הליך קודם לפשיטת רגל שניפתח בשנת 2012 בוטל בשל אי שתוף פעולה [פש"ר 1405-04-12].
כל שנטען על ידי המנהל המיוחד הוא כי "בסכומים ששילמה עד כה המבקשת – יש כדי להוות מיצוי ההליכים כלפיה... ועל כן צודק יהיה להורות כי הליכי הגבייה של המשיבה כלפי המבקשת - יסתיימו".
ואולם, במסגרת ההסכמות שבין החייבת למנהל המיוחד, אשר הוצגו בדיון, נכללו בתכנית הפרעון הסכמות לגבי חוב שנפסק לחובתה של חמותה של החייבת במסגרת בקשה 40, ואף עניינים נוספים, אולם לא נכלל ויתור המנהל המיוחד על חוב שחבה המבקשת כלפי החייבת ואשר מיועד לנושים.
בהיבט הפראקטי, כל עוד לא ניתן הפטר, מחוייבת הנושה בהיתר לפעול בתיק ההוצל"פ ובכל מקרה כל סכום שייגבה מהמבקשת שייך לקופת פשיטת הרגל ואין לנושה כאמור יתרון בו.
אם יינתן הפטר, כי אז ראוי שיסגר תיק ההוצל"פ שפתחה הנושה כלפי החייבת ובמקרה שכזה לא תיחשב החייבת כמי שחבה בחוב פסוק.
...
עם זאת, סבורני כי הדברים נכונים שעה שהמחלוקת היא בין הנושה לנאמן או שאינה מצריכה בירור עובדתי מעמיק, בין היתר בטענת "פרעתי".
במקרה שלפנינו, עמדת המנהל המיוחד לא היתה בשל טענת פרעתי והדברים לא התבררו.
סוף דבר
נוכח כל האמור, אני מורה כדלקמן:
כיוון שלא התבקש על ידי הנושה להמשיך בפעולות הגבייה [ולבטל את השהיית ההחלטה המתירה] – אין צורך לעסוק בסעד זה כעת.
בכפוף לאמור לעיל, בקשת צד ג' נדחית.