בקשה לביטול הליך פשיטת רגל בשל אי שיתוף פעולה של החייב

הליך קודם לפשיטת רגל שניפתח בשנת 2012 בוטל בשל אי שתוף פעולה [פש"ר 1405-04-12].

כל שנטען על ידי המנהל המיוחד הוא כי "בסכומים ששילמה עד כה המבקשת – יש כדי להוות מיצוי ההליכים כלפיה... ועל כן צודק יהיה להורות כי הליכי הגבייה של המשיבה כלפי המבקשת - יסתיימו". ואולם, במסגרת ההסכמות שבין החייבת למנהל המיוחד, אשר הוצגו בדיון, נכללו בתכנית הפרעון הסכמות לגבי חוב שנפסק לחובתה של חמותה של החייבת במסגרת בקשה 40, ואף עניינים נוספים, אולם לא נכלל ויתור המנהל המיוחד על חוב שחבה המבקשת כלפי החייבת ואשר מיועד לנושים.

בהיבט הפראקטי, כל עוד לא ניתן הפטר, מחוייבת הנושה בהיתר לפעול בתיק ההוצל"פ ובכל מקרה כל סכום שייגבה מהמבקשת שייך לקופת פשיטת הרגל ואין לנושה כאמור יתרון בו. אם יינתן הפטר, כי אז ראוי שיסגר תיק ההוצל"פ שפתחה הנושה כלפי החייבת ובמקרה שכזה לא תיחשב החייבת כמי שחבה בחוב פסוק.

...

עם זאת, סבורני כי הדברים נכונים שעה שהמחלוקת היא בין הנושה לנאמן או שאינה מצריכה בירור עובדתי מעמיק, בין היתר בטענת "פרעתי". במקרה שלפנינו, עמדת המנהל המיוחד לא היתה בשל טענת פרעתי והדברים לא התבררו.

סוף דבר נוכח כל האמור, אני מורה כדלקמן: כיוון שלא התבקש על ידי הנושה להמשיך בפעולות הגבייה [ולבטל את השהיית ההחלטה המתירה] – אין צורך לעסוק בסעד זה כעת.

בכפוף לאמור לעיל, בקשת צד ג' נדחית.

בית משפט קמא הורה על ביטול הליכי גבייה שנקט המשיב 3 נגד המערער – מהטעם שלא ניתן לנקוט בהליכי גבייה נגד חייב בהליך פשיטת רגל בלא אישור בית המשפט – ובעקבות הוראה זו, הגיש המשיב 3 בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל של המערער וכן בקשה לאפשר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד המערער כדי לנסות להפרע ממנו.

המערער בחר שלא להגיב לבקשות הנושה למרות שהבקשות הומצאו לו. בהעדר תגובה מטעם המערער, ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד, הורה בית משפט קמא על ביטולו של הליך פשיטת הרגל.

בהודעה זו נאמר כך: "לאחר דין ודברים שהתנהל בין הצדדים והרבה לפנים משורת הדין בהיתחשב בנסיבות החייב, לרבות העובדה שהחוב כלפי המשיב 3 נפרע מידי חודש במסגרת תיק הוצאה לפועל של ביתו [כך במקור] של החייב (...) ומשהמבקש הביע נכונות לשתף פעולה בהליך, הגיעו המשיבים 1 ו-2 והמבקש להסכמות, כדלקמן:

...

בנסיבות אלה אנו סבורים שיש לקבל את הערעור ולאמץ את המתווה עליו הסכימו כל בעלי הדין, למעט המשיב 3.

סוף דבר, הערעור מתקבל.

אנו מורים בזאת על מתן תוקף של פסק דין להסכמות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד המצוטטות בסעיף 12 לפסק דין זה. המשיב 3 יישא בהוצאות המערער, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד (סה"כ 4,500 ש"ח).

ביום 5.11.19 הוגשה על ידי המנהלת המיוחדת בקשה לביטול ההליך בשל אי הגשת דו"חות ואי עמידת החייב בצו התשלומים.

עוד נטען, כי במסגרת הבקשה לא העלה החייב נסיבות חדשות המצדיקות את ביטול פסק הדין בהתאם לאמור בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה).

במקרים כגון זה, כך נטען, יש מקום לסנקציה בגין אי שתוף הפעולה של החייב בהליך ואין להעתר לבקשה.

...

בית המשפט נעתר לבקשה.

במקרים כגון זה, כך נטען, יש מקום לסנקציה בגין אי שיתוף הפעולה של החייב בהליך ואין להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את בקשת החייב ונתתי דעתי לטענות הצדדים ולעמדת הכנ"ר, הגעתי למסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה לעיון חוזר בפסק הדין שהורה על ביטול ההליך.

בקשה לביטול הליך פשיטת רגל בשל היתנהלות החייב בחוסר תום לב. הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 25.04.18 ניתן צו כנוס נכסים כנגד החייב, לפי בקשתו.

ביום 20.05.20 בדו"ח שהגיש המנהל המיוחד הוא ציין כי החייב לא עמד בלוח התשלומים, צבר חוב פיגורים, לא הגיש דוחות ולא שיתף פעולה בהליך.

ביום 23.11.23 הגיש הכונס הרישמי את תגובתו ובה הצטרף לבקשת הנאמן לביטול ההליך של החייב, הן בשל אי תשלום מזונות והן בשל יצירת חובות חדשים במהלך ההליך, חובות שנוצרו כתוצאה מהימורים ופעילות שאינה חוקית.

...

בהחלטה שניתנה באותו יום צוין, כי קיים קושי להיעתר לבקשתו של החייב בדבר הפחתת התשלום החודשי נוכח מחדליו, אך בסופו של יום, לפנים משורת הדין הופחת התשלום ל-200 ₪ למשך 3 חודשים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול ההליך.

אני מורה אפוא על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל ועל ביטול ההליך בעניינו בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודה.

ביום 2.11.23 הגישה הנאמנת עידכון בתיק ועתרה לביטול ההליך עקב אי-שתוף הפעולה של החייב ואי-השבת הסכום שהבריח מנושיו, הכל כמפורט בהשתלשלות התיק וההחלטות השונות.

עם זאת הסכימה הנאמנת לשקול סיום ההליך בהפטר בכפוף לתנאים הבאים: בו ביום, נתתי החלטה כי בהיעדר תגובת החייב על הסכמתו לסעיפים א-ב, עד ליום 28.11.23 אורה על ביטול ההליך ללא כל התראה נוספת.

חוסר שתוף פעולה מצד החייב כמוהו כזניחת ההליך, והתנהגות זו בשים לב לחסותו תחת הליך זה, מהוה היתנהגות בחוסר תום לב. בע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרישמי, מסכם בית המשפט העליון את ההלכה הפסוקה בעיניין זה: "הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה "חסד של המחוקק", בהיתחשב בהזדמנות שמוענקת לחייב להחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה 18 (30.4.2017)).

" לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין המכריז ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

...

" לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין המכריז ומחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.