עוד קבע הבורר, כי "במצב דברים זה, אך חסד נעשה עם התובע בשעה שהוריתי על מחיקת התביעה ולא על דחייתה."
בהחלטה הנ"ל אף היתייחס הבורר להתנהלות המבקש לאחר מחיקת התביעה ופירט את הדברים הבאים:
"בשולי החלטתי זו אציין כי לאחר מתן החלטת המחיקה, היה משרדי מטרה להטרדות טלפוניות, חוזרות ונישנות, מצדו של התובע, אשר היתקשר למשרדי באופן אובססיבי, תוך שהוא משמיע באזני מזכירתי האשמות על קבלת שוחד הן כלפי בא כוחו, והן כלפי הבורר, ואף נקט בדברי איום כי בדעתו להגיע למשרדי הבורר. הטרדות אלו פסקו, לפני שעה, רק משהודעתי לבא כוחו כי בדעתי להגיש תלונה במישטרה בקשר עם הטרדות ואיומים טלפוניים אלו."
הבקשה והתשובה
ביום 20.11.2023 הגיש המבקש את הבקשה המונחת כעת לפניי למינוי בורר חדש במקומו של כב' השופט בדימוס ד"ר עדי זרנקין.
בפרשת מעדי דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר קבע כי הליכי הבוררות הסתיימו משלא הגיש המבקש שם סיכומים בפני הבורר במשך 3 שנים וקבע:
"אין חולק לגבי העקרון כי לא עומדת לתובע זכות מוקנית לקיום הליכי בוררות מקום שהוא אינו משתף פעולה עמם והתנהגותו שקולה כזניחתם. מחדל מתמשך מצדו והיעדר פעולה מקום שהוא חייב בנקיטת מעשה דיוני עשויים להחשב זניחת הבוררות על ידו, אשר תוצאתה פקיעת הסכם הבוררות ובטול הליכי הבוררות" (פסקה 7 לפסק הדין).
...
בהחלטה זו קבע הבורר כדלקמן:
"על רקע התנהלותו של התובע, אשר אינו מקיים את הוראות הבורר תוך שהוא עושה דין לעצמו, מסרב להפקיד תשלום עבור שכ"ט הבורר אף כי נאמר לו במפורש כי הימנעותו מלעשות כן עשויה לגרום לדחיית תביעתו, ונמנע מלהתייצב לדיון שנקבע בנוכחותו, ואשר נועד לדון בבקשה לסילוקה של התביעה, נראה כי אין מנוס מסילוקה של התביעה. הליך הבוררות איננו כלי משחק בידי התובע, אשר הוא יכול לנהוג בו כרצונו, תוך גרימת נזקים והוצאות לנתבע, ללא כל טעם וסיבה. אני מורה, אם כן על מחיקת התביעה. אני מחייב התובע לשלם לנתבע סך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאותיו.".
לאחר מחיקת התביעה שלח המבקש מייל לבורר שכותרתו הייתה "תגובה להחלטת כבוד הבורר". במסגרת המייל טען המבקש, כי הוא לא הבין שאי הפקדת שכרו של הבורר תוביל למחיקת התביעה.
בנסיבות אלה, דין הבקשה למינוי בורר להידחות.
סוף דבר, אני מורה על דחיית התובענה-הבקשה למינוי בורר.
המבקש ישלם למשיב הוצאות הליך זה, בסכום של 7,500 ₪.
