בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד של בית המשפט

ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד כידוע, קיימות שתי עילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בהיעדרו של אחד הצדדים: האחת- ביטול מחובת הצדק, כגון עת בעל דין לא זומן כדין; השנייה- ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט, כגון שהמבקש הוזמן כדין אך לא התייצב.

...

דין הערעור להתקבל.

במקרה אחרון זה, בית המשפט יבדוק את הסיבה והגורם להעדרותו של בעל הדין, וכן יבחן האם יש בביטול ההחלטה כדי להצמיח תועלת והאם לאחר שמיעת עמדתו של בעל הדין שנעדר אפשר שהדבר יוביל למסקנה אחרת.

מכלל האמור הבקשה מתקבלת – החלטת בית משפט קמא תבוטל.

"מקום בו החליט בית המשפט בהעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהוה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הנה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו" [ראה לעניין זה ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836].

האם יש מקום לביטול מכח שיקול דעתו של בית המשפט בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקשת, וכן את סכויי ההצלחה של המבקשת במקרה בו יבוטל פסק הדין.

...

לאחר שקראתי את טענות המבקשת ותגובת המשיב, שוכנעתי שכתב התביעה נמסר למבקשת כדין.

באשר לסיבת המחדל - כאמור, איני מקבלת את הטענה שכתב התביעה לא נמסר למבקשת ומכאן שהמבקשת לא הראתה שיש סיבה למחדל שבאי הגשת כתב הגנה במועד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ובאשר לסיכויי ההגנה, אני מוצאת שטענות המבקשת הן טענות כלליות הנעדרות פירוט, גם באופן בו הובאו בבקשה גופה, ובמיוחד שעה שלא הוגש תצהיר כדין לתמיכה בטענות אלה.

סיכום בשים לב לכל האמור לעיל, ובהנתן החשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקשת שהמחלוקת בינה ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים ושל טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לשניים אלה: לאור חולשת טענות ההגנה – בהפקדת סכום התביעה במלואו בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 12 בינואר 2023.

בית משפט השלום בעכו תאד"מ 22608-10-22 ברזילי נ' גילון-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית"ר בע"מ תיק חצוני: בקשה מס' 17 בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אביגיל זכריה המבקשת רינת ברזילי המשיבה גילון-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית"ר בע"מ החלטה

למעלה מן הנידרש אזכיר כי הפרמטרים הקבועים בדין לביטול החלטה במעמד צד אחד הנם אופי המחדל הדיוני בגינו לא הגיש הצד האמור את תגובתו/עמדתו לבית המשפט וסכויי התביעה/ההגנה בהליך העקרי ככל שתתקבל בקשתו לביטול ההחלטה במעמד צד אחד.

...

מבוא בפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 11.1.23 במסגרתה נעתרתי לבקשת המשיבה והוריתי על העברת התיק לבוררות וזאת מכוח תניית בוררות שבין הצדדים מהנימוקים שצוינו באותה החלטה (להלן - ההחלטה).

למעלה מן הנדרש, מטעמי זהירות והגם שהדבר כלל לא נטען על ידי המבקשת בבקשה שבפניי, הרי שגם אם הייתי בוחנת את בקשה 17 כבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 11.1.23 הרי שדין הבקשה היה להידחות.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי בשים לב לאופן בו הוגשה הבקשה שבפניי - לא מצאתי לדון ביתר טענות הצדדים, לרבות לעניין הארכת מועד להגשת הבקשה וכיו"ב, ודין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה לביטול ההחלטה מיום 11.1.23 – נדחית.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה וכן עיון בכתבי הטענות וצרופותיהם, מצאתי כי דין הבקשה לדחיה כפי שאפרט להלן: תקנה 131 לתקנות עוסקת בבטול החלטה על פי צד אחד: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)." בבוא ביהמ"ש לבחון בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, עליו לבחון בשלב הראשון ההסבר של בעל הדין למחדל ובשלב השני את נפקות ביטול ההחלטה על הצדדים לרבות המשמעות הציבורית, אם קיימת, לביטולה של ההחלטה.

מהמקובץ עולה כי לא מצאתי כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות לביטול פסה"ד מחמת הצדק או ביטול מחמת שיקול דעת של בית המשפט, כל זאת גם תוך מתן משקל לאנטרס היעילות בעת שהמבקש היתעלם וזנח את ההליך במשך למעלה משנה, ללא מתן טעם או הסבר המניח את הדעת.

...

לפיכך, איני מקבלת את הצהרת אשת המבקש אשר טענה כי לא ידע או לא היה מודע להליכים עד למתן פסה"ד. לביטול פסה"ד מחמת שיקול בית משפט.

מהמקובץ עולה כי לא מצאתי כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות לביטול פסה"ד מחמת הצדק או ביטול מחמת שיקול דעת של בית המשפט, כל זאת גם תוך מתן משקל לאינטרס היעילות בעת שהמבקש התעלם וזנח את ההליך במשך למעלה משנה, ללא מתן טעם או הסבר המניח את הדעת.

לפיכך, הבקשה נדחית.

דיון והכרעה תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות) קובעת כי "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)." בהתאם, המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקשת.

...

על החשיבות בבמועדים הסטטוטורים עמד בית המשפט ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים [פורסם בנבו] (22.5.2001): "אין ספק כי במישור הדיוני יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי, וחריגה ממועדים טעונה הגשת בקשה להארכת מועד תוך הצגת הטעמים לכך וקיום טעמים מיוחדים למתן ארכה. הקפדה נאותה של לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב". דומני, כי בנסיבות מקרה דנן, גם אם הייתה בפני בקשה להארכת מועד, אין זה המקרה להיעתר לבקשה כאמור.

יתרה מכך, מקום בו עולה מטענות הצדדים כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף מאחר שהמבקשת ידעה על פסק הדין בחודש אוגוסט 2023, הרי שגם אם בפני בית המשפט הייתה מונחת בקשה להארכת מועד, ובית המשפט היה מוצא להיעתר לה, היה מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיב נוכח מחדלה של המבקשת בהגשת הבקשה באיחור ולאחר המועד הקבוע בתקנות.

התוצאה אשר על כן, בשים לב למכלול השיקולים והטעמים כמפורט לעיל, מצאתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.