בקשה לביטול החלטה בבקשת כונס נכסים למתן הוראות

לאחר שהוגשה עמדת ב"כ התובעת, ניתנה החלטתי מיום 24.7.2022, בה הוריתי על ביטול מינוי ב"כ התובעת וב"כ הנתבעים 1-2 ככונסי נכסים במשותף, ועל מינוי ב"כ התובעת ככונס נכסים יחיד למכירת החלקה, וזאת מאחר ואחד הסעדים שהתבקשו בתביעה היה מינויו של ב"כ התובעת ככונס נכסים למכירת החלקה, ובשים לב לחוסר שתוף הפעולה בין ב"כ התובעת לבין ב"כ הנתבעים 1-2.

...

לאחר שהוגשה עמדת ב"כ התובעת, ניתנה החלטתי מיום 24.7.2022, בה הוריתי על ביטול מינוי ב"כ התובעת וב"כ הנתבעים 1-2 ככונסי נכסים במשותף, ועל מינוי ב"כ התובעת ככונס נכסים יחיד למכירת החלקה, וזאת מאחר ואחד הסעדים שהתבקשו בתביעה היה מינויו של ב"כ התובעת ככונס נכסים למכירת החלקה, ובשים לב לחוסר שיתוף הפעולה בין ב"כ התובעת לבין ב"כ הנתבעים 1-2.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת כונס הנכסים למתן הוראות ובתגובת הנתבעים 4-6, אני נעתרת למבוקש ואני מחייבת את התובעת, הנתבעים 1-2 והנתבעים 4-6 לשאת (כל אחד מהם) בשליש משכר טרחת השמאי ועלויות הפרסום, כפי שהתבקש בבקשה.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה למתן הוראות בהתאם למפורט בפִסקה 20 לעיל.

בפניי בקשה ב"כ התובעת, שהתמנה ככונס נכסים בתיק זה, שכותרתה: "בקשה לביטול החלטה מיום 29.11.2022, למתן הוראות לשיחרור כונס הנכסים מתפקידו ופסיקת שכר טירחתו". א – ההליך והרקע לבקשה בפסק הדין החלקי מיום 26.9.2021 הוריתי, בין היתר, על מתן צו לפירוק השתוף בחלק מחלקה 11 בגוש 17132 באדמות עוספיא (תת חלקה 11/1 בתכנית המודד ח'ורי אליאס, להלן: "חלקת מטר"), וקבעתי שפירוק השתוף בחלקה יהיה על דרך של מכירתה על-ידי כונס נכסים וחלוקת התמורה בין הצדדים בהתאם לחלקיהם.

...

אני מורה לב"כ התובעת להעביר את חוות דעת השמאי מוטי זייד, לאחר הסדרת מלוא התשלום לשמאי, לכונסי הנכסים שמונו בהתאם להחלטה זו. ד – סוף דבר נוכח המפורט לעיל: אני משחררת את ב"כ התובעת מתפקידו ככונס נכסים.

אני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 29.11.2022.

אני ממנה ככונסי נכסים (במקום ב"כ התובעת ששוחרר מתפקידו) את עו"ד נביל עספור ואת עו"ד נאהל עספור, כפי שפירטתי בפִסקה 25 דלעיל.

בבית המשפט העליון רע"א 4247/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. שלמה פלס 2. חברת אס פי דבליו נ ג ד המשיבים: 1. עוה"ד עופר שפירא, מנהל מיוחד לאגודת בית אולפנה לאימון מורים 2. כונס נכסים הרישמי - מחוז תל אביב 3. מישל רוימי 4. ססיל רוימי 5. רשם ההקדשות בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 11.05.2022 בפר"ק 18974-01-18 שניתנה על ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי בשם המבקשים: עו"ד אשר דרך ][]החלטה

ביום 02.11.2021, הגיש המנהל המיוחד "בקשה לביטול החלטה", בה ביקש כי בית המשפט יורה על אישור הסכם הפשרה בכללותו, או לחלופין יבטל את החלטתו על אישור הסכם הפשרה ויקבע הוראות להמשך ניהול ההליך.

...

לפיכך, ככל שהתקבלה הוראה מטעם המנהל המיוחד לשלם את שכר הטרחה לחשבון נאמנות נפרד, כטענת המבקשים, הרי שאין בכך לשנות מן המסקנה כי דין היתרה לעבור לקופת האגודה.

אשר לטענת המבקשים לפיה יש לפרש את הסכם הפשרה כחוזה פסול, שהינו בטל אך ביחס לסכום העודף שהסכימו לשלם למנהל המיוחד – דינה להידחות.

סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 3561/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקש: יהונתן הרבורגר נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יוסי ניר 2. עו"ד אורן בואייר 3. כונס הנכסים הרישמי 4. משה גולדנברג 5. דרור פסו 6. נגה-יודפת פסו 7. יהודה פסו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר 33045-03-18 מימים 12.3.2023, 19.3.2023, 27.3.2023 ו-18.4.2023 שניתנו על ידי כב' השופט מ' כדורי בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבים 2-1: בעצמם בשם המשיב 3: עו"ד אורי טל בשם המשיב 4: בעצמו בשם המשיבים 7-5: עו"ד גל הררי ][]החלטה

בהתייחס לסעד של רישום המבקש כבעל מחצית הזכויות ביחידת הדיור השנייה, ציין המנהל המיוחד כי במסגרת ההכרעה בתביעת החוב לא ניתן לאשר סעדים שאינם ממוניים ולכן יש לדחות רכיב תביעה זה. בשולי ההכרעה צוין כי ככל שתהיה בהמשך קביעה שיפוטית בדבר בטלות הסכם המכר לנגה ותנתן הוראה לרשום את המבקש כבעלים של מחצית מהזכויות ביחידת הדיור השנייה – תביעת החוב תדחה.

המבקש לא ערער על החלטה זו. ביום 17.3.2023 הגיש המבקש בקשה הנושאת את הכותרת "בקשה לקיום דיון בנוגע להכרעה ביטול עסקת המכר בקשה 14, ומתן סעד הצהרתי לרישום חצי דירה על שמי במקרה של ביטול העסקה". בבקשה טען המבקש כי מאחר שהוא לא הישתתף בדיון מיום 13.3.2023 בו התגבשה הסכמת הצדדים לגבי בקשה 14, הרי שהסכמה זאת איננה מחייבת אותו, ויש לו אפשרות לעמוד על טענותיו נגד בני מישפחת פסו.

...

משכך, אין לאפשר לו לתקוף את ההחלטה הזו באופן עקיף.

על אף שנראה כי החייב שינה את טעמו וחזר בו מעמדתו המקורית ביחס לבקשה דנן, אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשתו המאוחרת ל"עדכון" תגובתו.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 36827-02-15 נג'אר נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' ת"א 56171-01-23 שם תיק ללא שמות חיסויים בפני כב' השופט יואב פרידמן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: ובעניין: נג'אר עלי להלן: "החייב" אריאל משה להלן: "המבקש" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ענבל בית הלחמי-ריבן להלן: "הנאמנת" החלטה

בהחלטה מיום 14.11.2023 ובהמשך לבקשת החייב, הוריתי אופראטיבית כדלקמן: "... לפיכך אני מורה על ביטול ההתמחרות. ולחלופין תוכל הנאמנת לקיימה בתנאי שתודיע למשתתפים מבעוד מועד כי זכיית הזוכה כפופה לתנאי מתלה של התוצאה הסופית בבקשות, שהכרעה בהן (בהתאם לעניין) עשוי שתתארך – כך למשל אם תיתקבל בקשת החייב ויהא צורך בהכרעה חלוטה במצבת הנשיה המאושרת, ועוד פרק זמן לחייב לגייס הסכום לתשלום. בחלופה השניה על המשתתפים לאשר בכתב כי ידוע להם התנאי המתלה והם מסכימים." ההחלטה ניתנה על רקע שני נתונים: האחד, כי טרם הוגשה תגובה לבקשה לבקשת המבקש מיום 18.7.2023 (צוין כי אם יתברר כי המדובר בבקשת סרק תישקל הטלת הוצאות לדוגמה על המבקש).

אין לאפשר תקיפה עקיפה של פסק הדין שמבוקש לבטל אלא יש להגיש את הבקשה לביטול לבית המשפט שנתן את פסק הדין שנטען שהושג במירמה (ע"א 417/89 סעד חסן אעבריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים פ"ד מה(4) 641, 647): ההחלטות שמבוקש לבטל ניתנו אמנם בהליך כאן, אולם הטענות שבפי המבקש כעת בפירוש לא מקימות טענה של מירמה ביחס לאופן בו הושגו אותן החלטות.

...

אני סבור כי המדובר בניסיון נוסף מצד המבקש להעלות במסגרת ההליך דנן טענות שחורגות ממנו, תוך התעלמות מקביעות שיפוטיות חלוטות קודמות (במסגרת ההליך דנן וגם במסגרת הליכים קודמים שנוהלו) – במטרה להביא לביטול הליך המכירה שכבר אושר.

אין בטענות שהועלו גם כדי להביא למסקנה כי דין פסקי הדין שהמבקש עותר לביטולם – ביטול.

מכאן, שגם דין בקשת המבקש – להידחות.