בקשה לביטול איסור שימוש ברכב בשל משקל יתר בגורר

כן הפנה ב"כ המשיבה לעברו התעבורתי של המבקש – הנוהג משנת 2008, לחובתו 6 הרשעות, 4 מהן בשל משקל יתר, כאשר בגין העבירה האחרונה, מיום 20.10.16 נדון המבקש לפסילת רישיון של חודשיים על תנאי למשך שנתיים, ברת הפעלה.

בלשונו: "תעודות השקילה הן ראיות לכאורה שזה משקלם של הגורר והגרור. אלו ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את הנהג לעבירות המיוחסות לו (בש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ. שגיב בן שלום). כל השאלות בדבר כיול תחנת השקילה ותקינותה, לרבות שמו של השוקל, הן שאלות שיתבררו במסגרת ההליך העקרי, ולשלב זה שבו עוסק קצין המישטרה באיסור מינהלי על שימוש ברכב, מיתקיים היסוד הראייתי הלכאורי הנידרש (ע"ח 5311-06-17 עדווי נ. מדינת ישראל, מפי השופט יחיאל ליפשיץ מיום 13/6/17).

לעניין טענת ב"כ המבקש כי השבתת הרכב גורמת לו לנזק בלתי מידתי, אפנה לעפ"ת 20794/06/17 מדינת ישראל נגד כראמה, מחוזי ב"ש, (11.6.17), שם ציין כב' השופט צלקובניק כי נימוקים של פגיעה בפרנסה ונסיבות אישיות אין בהם כדי להצדיק קיצור איסור השמוש ברכב נוכח המסוכנות הרבה הטמונה בעבירה זו. לסיכום, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, בחנתי את עברו התעבורתי של המבקש, והמסוכנות הנשקפת ממנו, וכן את הנזק הכלכלי שיגרם לו, שוכנעתי כי באיזון הנידרש שבין האנטרס הצבורי לאנטרס הפרט, אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול תקופת איסור השמוש או קיצורה.

...

לעניין טענת ב"כ המבקש כי השבתת הרכב גורמת לו לנזק בלתי מידתי, אפנה לעפ"ת 20794/06/17 מדינת ישראל נגד כראמה, מחוזי ב"ש, (11.6.17), שם ציין כב' השופט צלקובניק כי נימוקים של פגיעה בפרנסה ונסיבות אישיות אין בהם כדי להצדיק קיצור איסור השימוש ברכב נוכח המסוכנות הרבה הטמונה בעבירה זו. לסיכום, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, בחנתי את עברו התעבורתי של המבקש, והמסוכנות הנשקפת ממנו, וכן את הנזק הכלכלי שיגרם לו, שוכנעתי כי באיזון הנדרש שבין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרט, אין בפני נסיבות המצדיקות ביטול תקופת איסור השימוש או קיצורה.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה ביחס לרכב המצוי בבעלות המבקשת (משאית מסוג גורר + נגרר).

בנסיבות אלה, חלה לשיטת ההגנה ההגנה הקבועה בסעיף 57 ב(ב) שבפקודת התעבורה ויש הצדקה להשיב המשאית למבקשת או לחליפין להשיב לה את הנגרר בפרשה זו. המדינה היתנגדה לבקשה, טענה כי יש בראיות כדי לבסס מצב של מסוכנות אשר נבעה מכלל הרכב (גורר+ נגרר) ובטיעוניה אף הפניתה לפסיקה של בית המשפט המחוזי המבססת עמדה זו. עוד טענה המדינה כי נתוני החברה מצביעים על בעלות ב-6 משאיות שכולן "זכו" לקבל דוחות תנועה בשנים האחרונות ובכלל זה עבירות משקל, כך גם נהג המשאית הספציפית קיבל כבר 3 פעמים בעברו דוות בגין משקל יתר מה שמעיד על היתנהלות בלתי תקינה ואף רשלנית של המבקשת.

...

מהאמור עולה כי מילות החוק, הקשר הביטוי "רכב", והגיון הקניית הסמכות לאסור שימוש, לצד תכלית ההוראה, מביאים למסקנה כי הביטוי "רכב" משמעותו הן הגורר והן הגרור, ושניהם גם יחד, גם כאשר משקל היתר היה בגרור בלבד.

ביחס לטענות ב"כ המבקשת לפיהן עשתה המבקשת כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה ולמעשה המדובר בנהג שהפר את הוראותיה, הרי שגם טענה זו נדחית על ידי: מנתונים שהציגה המדינה עולה כי למבקשת 6 משאיות וביחס להן ניתנו בשנים האחרונות מספר פעמים דוחות בגין עבירות חריגת משקל (כן הציגה המדינה גם עבירות רבות אחרות).

אני קובע כי החלטת קצין המשטרה במקרה זה סבירה ואין אני מוצא כל הצדקה לבטל אותה ביחס לכלל הרכב שנתפס (גורר + נגרר).

הבקשה נדחית.

בפני בקשה לביטול הודאת איסור שימוש ברכב אשר נימסרה למבקש לאחר שנהג משאית מסוג גרור רכין בכביש 3856 (בסמוך למשטרת מטה יהודה – בית שמש) וביצע לכאורה עבירה בנגוד לתקנה 85(א)(5) בתקנות התעבורה.

חריגה זו הקרינה על מסוכנותו הכללית של כלל הרכב ולכן יש הצדקה להמשך איסור השמוש.

המדובר בפסיקה מנחה העולה בקנה אחד עם השכל הישר לפיו נהג הנוהג רכב כבד מחובר בו הגורר או הנגרר מצויים במצב של משקל יתר חריג, מסכן את כלל משתמשי הדרך, שכן היתהפכות אחד מחלקי הרכב הכבד תגרור בהכרח את היתהפכות הרכב כולו, גם אם אחד מחלקי הרכב המחובר מצוי במשקל תקין.

...

הטענה לפיה אין בידי המדינה ראייה לכיולו של המשקל המודד (מאזני סרן) נדחית על ידי שכן בהתאם לתעודת השקילה שהוצגה, נרשם בה בפירוש כי ביום 3.5.18 המשקל המודד כוייל ואופס כך שיש בידי המדינה ראייה לכאורה לכיולו של המשקל המודד.

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום נקבע ע"י בית המשפט העליון לעניין דיות הראיות לשלב משפטי זה – "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו" אני קובע כי אין בראיות שהציגה ההגנה כדי לאיין את עובדת קיומן של ראיות לכאורה בידי המדינה בשלב זה, בעוצמה המספיקה לתקפותו של ההליך המנהלי שננקט.

אני מחליט בנסיבות לעיל לדחות את הבקשה, שכן אני מוצא את ההחלטה המנהלית מוצדקת בנסיבות העניין ומידתית.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב משא (גורר+נגרר) אשר הושבת למשך 30 יום לאחר שיוחסה לנהג הרכב ביצוע עבירת משקל חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) בתקנות התעבורה.

בהתאם להחלטות מנחות שונות שניתנו בשנים האחרונות על ידי בתי משפט מחוזיים, רואה משטרת ישראל בגורר+הנגרר רכב אחד אחוד המבצע כולו לכאורה עבירה של חריגת משקל, וברגע שאחד מחלקיו (גורר או נגרר) נמצא עם משקל יתר העולה על 15% חריגה, ניתנת הודעת איסור שימוש לשני חלקי הרכב.

דיון – כדעת התובע בפרשה זו, ובהתאם לפסיקתו המנחה של בית המשפט המחוזי בפרשת עביידיה, יש לראות ברכב מחובר (גורר+נגרר) יחידה אחת אשר נעה על הכביש, וככל שחלק ממנה מייצר סכנה לשלום הציבור עקב משקל יתר, הרי שכלל הרכב "שותף" לאותה הסכנה ויש הצדקה מלאה לנקיטת ההליך המינהלי כלפי כלל הרכב.

...

אני סבור כי גם אם משפטית מתקיימת חריגה בגרור המאפשרת השבתה מלאה של כלל הרכב, מתקיימות בפרשה ספציפית זו נסיבות המצדיקות מידתיות שונה של החלטת קצין המשטרה לפחות ביחס לגורר ואסביר את עמדתי: אין המדובר בסיטואציה בה נמצא חציו של רכב עם משקל עודף בולט המקרין באופן ממובהק על מסכנות כלל הרכב.

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לגורר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השימוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהנגרר שהיה רתום אליו.

אני קובע כי בתום 15 יום מיום 13.9.21 תבוטל הודעת איסור שימוש אשר ניתנה כנגד רכב מ.ר 30882201 ורכב זה יושב למבקש כנגד הצגת החלטה זו ותשלום הוצאות אחסנתו.

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב משא (גורר+נגרר) אשר הושבת למשך 30 יום לאחר שיוחסה לנהג הרכב ביצוע עבירת משקל חורג בנגוד לתקנה 85(א)(5) בתקנות התעבורה.

בהתאם להחלטות מנחות שונות שניתנו בשנים האחרונות על ידי בתי משפט מחוזיים, רואה משטרת ישראל בגורר+הנגרר רכב אחד אחוד המבצע כולו לכאורה עבירה של חריגת משקל, וברגע שאחד מחלקיו (גורר או נגרר) נמצא עם משקל יתר העולה על 15% חריגה, ניתנת הודעת איסור שימוש לשני חלקי הרכב.

דיון – כדעת המדינה בפרשה זו, ובהתאם לפסיקתו המנחה של בית המשפט המחוזי בפרשת עביידיה, יש לראות ברכב מחובר (גורר+נגרר) יחידה אחת אשר נעה על הכביש, וככל שחלק ממנה מייצר סכנה לשלום הציבור עקב משקל יתר, הרי שכלל הרכב "שותף" לאותה הסכנה ויש הצדקה מלאה לנקיטת ההליך המינהלי כלפי כלל הרכב.

...

אני סבור כי ככל שהדבר קשור לנגרר לגבי נהיגתו לא הוגש כלל כתב אישום כנגד נהג הרכב בגין חריגת משקל, נכון יהיה אם תקופת איסור השימוש בו תקוצר ל- 15 יום, נוכח השפעת משקל היתר הקל עליו מהגורר שהיה רתום אליו.

לסיכום, אני קובע כי בתום 15 יום מיום שהושבת נגרר מ.ר 61490002 תבוטל הודעת איסור השימוש אשר ניתנה כנגדו, ורכב זה בלבד יושב למבקשת.

הבקשה ביחס לגורר מ.ר 9597676 נדחית מהנימוקים לעיל.