תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 (להלן: "תקנות האגרות"), אשר עניינה באפשרות להעניק פטור מתשלום האגרות, קובעת בזו הלשון:
"חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)".
מתקנה זו עולה כי חברה שהוגשה בקשה לביטול מחיקתה, פטורה מתשלום אגרה במקרים שבהם החייאת החברה נועדה לבצוע פעולות שהיא חייבת לבצע על פי הדין, ולא לשם המשך פעילות.
בתוך כך, על בית המשפט לשקול, בין היתר, מהי מטרת החייאת החברה (ובתוך כך, האם החייאת החברה נועדה להיטיב רק עם אינטרסים של החברה ובעלי מניותיה, שאז הנטייה תהא, ככלל, שלא לפטור מתשלום מלוא האגרה); מהי מידת "התועלת הכלכלית" שתיצמח מהחייאת החברה והאם זו יש בה כדי להטיב רק עם בעלי המניות או שמא גם עם גורמים אחרים דוגמאת נושים של החברה; מיהו הגורם המבקש להחיות את החברה (האם עסקינן בבקשה המוגשת על ידי החברה באמצעות בעלי מניותיה, או שמא על ידי צד ג' שזכותו נפגעה עקב מחיקת החברה ואשר אז בית המשפט ישקול ביתר חיוב בקשת פטור, ולו חלקי, מחוב האגרות); האם במהלך השנים בהן הייתה החברה מחוקה בוצעו על ידה פעולות שוטפות שהחייאתה כעת מיועדת "לאשררן" בדיעבד (היינו: האם בתקופת המחיקה ביצעה החברה פעולות כלשהן שלא הייתה מוסמכת לבצען או שמא החברה עד למועד החייאתה לא ביצעה כל פעולה); יכולתו הכספית של מבקש ההחייאה ויכולתו לשאת בתשלום חוב האגרות הנידרש לצורך החייאת החברה (כאשר לבית המשפט סמכות להיזדקק לנושא בדומה לבקשה המוגשת לפטור חלקי או מלא של אגרת הליך משפטי); ועוד כיוצא באלה שיקולים שהפסיקה היטיבה למנות (לעניין זהות המבקש ומטרת ההחייאה ראו: ה"פ (מרכז) 55875-11-12 טללי שמחה בע"מ נ' רשם החברות (פורסם בנבו, 28/4/13); ה"פ (תל-אביב) 4235-02-13 ספדיינה בע"מ נ' רשם החברות (פורסם בנבו, 4/4/13); ה"פ (ת"א) 13981-07-12 לסט נ' רשם החברות, תק-מח 2012(4) 9815 (2012); ה"פ (ת"א) 7084-10-11 חלקה 78 בגוש 6530 בע"מ נ' רשם החברות (פורסם בנבו, 29/1/12)).
...
סוף דבר:
על יסוד כל המוסבר לעיל, אני קובע כי ככל שהחברה תפרע מראש מחצית מחוב האגרות המוטל עליה, על פי נתוני רשם החברות, כי אז ניתן יהא להורות על החייאתה כמבוקש.
למען הסר ספק, החלטתי זו נועדה לעניין החייאת החברה בלבד, ואין בה כדי לקבוע דבר לעניין הזכויות בנכס עצמו.
הואיל והמחלוקת בין הצדדים הייתה מחלוקת כנה, בהינתן מצבו הרפואי והכלכלי של המבקש מס' 1 ולאור התוצאה שאליה הגעתי, אני קובע כי בגין הליך זה כל צד יישא בהוצאותיו.