מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לבזיון בית משפט בגין אי קיום פסק דין בסכסוך שכנים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פתח דבר מונחות לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן סיכסוך שכנים בבית משותף.
הסוגיה השניה היא התביעה נגד נתבעים 1 ו-2 (להלן: דהאן)- אלו לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיונים (למעט לדיון אחד הנוגע לבקשה שהגיש התובע לביזיון בית משפט), בעבר ניתן פסק דין על ידי המפקח על בתים משותפים לענין השמוש הייחודי שביצע נתבע 1 במקלט (תיק מס' 121/12 פסק דינו של המפקח ש' הייזלר, מיום 09.04.14).
גם בביקורי במקום היה ברור כי דהאן אינו מקיים את פסק הדין ואף הגדיל עשות כאשר חפר בחצר מקוה, ושיכן דרי רחוב שבקש לגמול אותם מסמים, במחסן נוסף שהוצב בחצר ושהוסב לחדר מגורים.
בענין פריצת דלת יציאה מדירת ויזל לחצר, הן אברהם ויזל, שלא נחקר על תצהירו, ב"כ התובע ויתר על כך, והן שרה ויזל טענו כי לדירה זו היתה מרפסת פתוחה עם דלת יציאה לחצר, וכי לפני כ-15 שנים שרה ויזל סגרה את המרפסת הפתוח בסורגים וחלונות (בדיוק כפי שעשה התובע בדירה העליונה), ולכן לא יינתן כל סעד בענין זה. בענין פיצול הדירה של רוטנברג, רוטנברג העיד כי מתגורר דרך קבע בבלגיה ומגיע לביקורים בארץ מספר פעמים בשנה, הוא הכחיש הטענה כי מי מבני משפחתו מתגוררים בדירה זו, אשר מרבית מהזמן מושכרת.
...
אני מניחה כי מעשיו של דהאן היו הגורם העיקרי שהניע את התובע להגיש התביעה, ועל אף כל זאת, איני נעתרת לבקשתו לחתום על פסיקתא נגדו ונגד אשתו, מהטעם הפשוט שכנגד השניים ניתן צו כינוס נכסים בתיקי פשיטת רגל (4265-12-12 ו-46311-05-15), ובנוסף דירתם נמכרה בתחילת שנה זו, לצד שלישי והועברה לחזקתו, עובדה שבוודאי ידועה לתובע המתגורר במקום, ולכן גם צווי העשה שהתבקשו חסרי תועלת, וככל שהיו רלוונטיים, הם הושתו ממילא ע"י המאשימה בהליכים הפליליים שננקטו נגד דהן בביהמ"ש לעניינים מקומיים.
בסופו של דבר המרפסת נבנתה לאחר שפג תוקפו של ההיתר, אולם בקשה להארכתו הוגשה במהלך ההליך הנוכחי.
מנקודת המבט של שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף, מקובלת עלי טענת התובע כי אין לאפשר המתנת לקוחות בחצר המשותפת, אולם לא באו ראיות מספקות לכך.
סוף דבר תביעת התובע נדחית, כך גם התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

המחוקק הכיר בכך שסכסוכים בין שכנים לבית משותף הם ענין לערכאה נפרדת, האוחזת במיומנות להדרש להם, מתמחה ומתמקצעת באלה הדברים ומספקת אכסניה יחודית לעיסוק בעיניינם, ושמעמדה שווה לזה של בית המשפט, וזאת על מנת להקנות להחלטותיה תוקף וכוח, המסור להכרעות של בית המשפט.
הדבר דורש הכרות עם דקויות בהחלטה שניתנה, עם "רוחה" של ההחלטה ועם הרקע לה , כולם פרי יצירתו של נותן פסק הדין, המפקח על רישום המקרקעין: "בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיה של כבוד המפקחת. הדרשותו לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לא תוכל לשמש כר לעיון בתוכנו של פסק-הדין, במידת התאמתו לסוגיות המשפטיות הנדונות ולהלכה שנקבעה בהן וכיוצא באלו שאלות של ערעור. זאת, ממש כשם שבית-המשפט, בהידרשו לבקשה לפי פקודת-הביזיון, לא יוכל לשוב ולהרהר במידת התבונה שבה נתברך פסק-דין שלו-עצמו" (ה"פ (שלום תל אביב-יפו) 36602-03-14 נציגות הבית המשותף ברחוב לוינסקי 5 בתל אביב-יפו נ' גנמור (פורסם ביום 12.10.14)).
לעניין אכיפתו של פסק דין של מפקח על רישום מקרקעין, או חלקים מפסק הדין אשר אינם מקוימים, נקבע בסעיף 76 לחוק המקרקעין, כי "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לענין אכיפה והוצאה לפועל ולענין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום". כלומר, השמוש בפקודת הביזיון לאכיפתן של הכרעות המפקחים, זהה לאופן שבו נאכפות, באמצעות הפקודה, הכרעות של בית-משפט השלום.
הוראות חוק המקרקעין הנוגעות למפקח על רישום מקרקעין נחקקו לאחר שנחקקה פקודת ביזיון בית המשפט, ולפיכך אין להסיק בהכרח הסדר שלילי מהוראות הפקודה לעניין סמכותו העניינית של המפקח; 3.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה למפקח על רישום המקרקעין , שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, כמפורט להלן.
על בית משפט זה לילך בדרך אותה התווה בית המשפט המחוזי בהרכב תלתא בפסק דינו (ע"פ (נצ') 37276-07-19 אלי אלעד נ' נאוה מלכה ברסלב (פורסם ביום 3.6.20), לאחר שסקר את פסיקת הערכאות הדיוניות בנושא, והצביע על שיקולי המדיניות המשפטית ועל תכלית החקיקה המובילים כולם למסקנה אליה הגיע : "1. לתפקיד המפקח על רישום מקרקעין מתמנה על פי הוראות החוק מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום (ראו סעיף 117(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומוקנות לו כל הסמכויות הנתונות לשופט שלום הדן בתביעה אזרחית (ראו סעיף 74 לחוק זה);

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה ה"פ 62363-06-17 בן אליעזר נ' דובינין ואח' לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין מבקש יהודה בן אליעזר משיבים 1. אלכסנדר דובינין 2. מרינה דובנין ב"כ המבקש – עו"ד שי דקס ב"כ המשיבים – עו"ד מתתיהו ברוכים פסק דין
בעת עבודות הרחבה ושפוץ בבית המבקש התגלה סיכסוך בין הצדדים בקשר לחריגות בניה בגג בית המשיבים שהתברר בהליך מספר 51/17 לפני כבוד המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה.
הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט הוגשה בגין אי קיום סעיף 3 לפסק הדין של כבוד המפקחת, בו נקבע: "לגבי החלון והתכנות ההיתנגשות עם גג הרעפים המופיע בתמונה שסומנה באות ב' (גג הרעפים שניבנה בשעתו בדירת דובינין) – מועצת התיכנון העליונה, וועדה משנה להתנגדויות דנה בהתנגדות שהוגשה על ידי דובינין. החלטת המועצה צורפה לכתב התביעה וממנה נראה כי נושא מיקום החלון בהקשר זה צריך להבחן על ידי מהנדס הערייה. לפיכך, ככל שימצא מהנדס הערייה שגג הרעפים בתמונה ב' חרג יצטרכו דובינין להתאים אותו, עם קבלת הודעת המהנדס, על מנת לאפשר מפתח רחב בחלון המתוכנן. עם זאת, ככל שגג הרעפים של דובינין נמצא במקום המאושר, יאלצו בן אליעזר להסתפק בחלון שהנוף הנשקף ממנו מוגבל בשל גג הרעפים." מהנדס העיר אריאל, מר בוריס גרינברג, ערך ביקור ובדיקה במקום בהתאם לפסק דינה של כבוד המפקחת.
בכלל זה את עובדת הגשת הבקשה ואת ההחלטה שניתנה בה. בחקירתו הנגדית משיב 1 נישאל אם ביום 18.12.2018 המשיבים הגישו בקשה להיתר שמהותה הכשרת החריגה בגג נושא הליך זה. כן נישאל אם נכון שהבקשה נדחתה בנימוק שלא ניתן לאשר בליטה של גג רעפים לכוון השכן.
...
לפיכך, אני מורה כדלקמן: המשיבים ישלמו, ביחד ולחוד, קנס מיידי בסך של 35,000 ש"ח, הוא הסכום שהופקד על ידי המשיבים בהתאם לפסק הדין בע"פ 36091-02-19.
לא תוסר חריגת הבנייה, החל מיום 19.2.2021 המשיבים ישלמו, ביחד ולחוד, קנס בסך של 250 ש"ח בגין כל יום שבו לא יושלם הביצוע.
המשיבים ישלמו למבקש הוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וההליכים אשר התנהלו בין הצדדים: הצדדים לסכסוך, הנם שכנים בבית משותף הכולל 5 דירות, וממוקם ברח' יערות 28, חיפה, הידוע כגוש 10785 חלקה 106.
משלא קיים המערער כאן אחר הוראות פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הגישה המשיבה ביום 21/04/2016 ( עש"א 11193-04-15) בקשה לנקיטת הליכים נגד המערער על פי פקודת ביזיון בית המשפט; כל זאת על מנת לאכוף עליו לקיים אחר פסק הדין מיום 23/12/2015 (אשר ניתן בעירעור על החלטת המפקחת על הבתים המשותפים מיום 26/02/2015 כאמור לעיל).
סעיף 6 (1) לפקודת בזיון בית משפט קובע, כי: "בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית משפט מחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". סעיף 74 לחוק המקרקעין קובע: "למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית." סעיף 76 לחוק המקרקעין קובע: "החלטת המפקח בסכסוך וצו-ביניים שנתן, דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט כדין פסק-דין או צו ביניים של בית משפט שלום." עיננו הרואות, סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט המונה את בתי המשפט להם הסמכות לכוף אדם בהתאם לפקודה, אינו מונה את המפקח בין יתר הגופים המוסמכים להפעיל סנקציות של בזיון בית משפט.
דומה, כי פרשנות זו, המביאה לכך שבית משפט השלום ידון בבקשה לכפות ביצוע של פסק דין שניתן על ידי טרבונל אחר, הנה פרשנות מלאכותית שיש בה כדי להחטיא את המטרה, זאת מלבד סירבול ופיצול סמכויות שלא לצורך.
...
השאלה היא, האם תכליתו ואופיו של סעיף 6 לפקודת הביזיון, מובילים למסקנה, כי ההליך שננקט הוא ההליך הנכון שמתאים לעריכת בירור שכזה והאם במסגרת אותו הליך כלום מוסמכת הייתה המפקחת להורות על קיום חלקי של פסק הדין ו/או ליתן הוראות נוספות עליו? כאמור, מטרת סעיף 6 לפקודת הביזיון הינה אכיפתית.
כן, אין די באכיפת חלק מהוראות פסק הדין תוך התעלמות מחלק אופרטיבי אחר הקיים בו. אמנם, סבורני, כי הצדדים יכולים להגיע להסכמות ביניהם, אף במסגרת הליך לביזיון, אולם, אין להצדיק תוצאה (של הליך בזיון) שיש בה כדי לכרסם/לשנות/לגרוע/להוסיף ו/או לבטל פסק דין שניתן כדין, אף אם הדבר נוגע רק לחלק מרכיביו המהותיים.
ברם, אין בעובדה זו לבדה כדי לנווט לקראת מסקנה שונה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע עבודתי בקליפת אגוז; ביום 2.11.2020 דן בית משפט קמא בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בגין אי ביצוע עבודות אשר חויבה המשיבה לבצען במסגרת פסק הדין שניתן במסגרת הליך בבית משפט קמא.
בקיצור, אציין כי מדובר בסכסוך שכנים, ובמסגרת סיכסוך זה הגישו המבקשים תביעה בגין נזק רכוש שניגרם להם עקב חדירת רטיבות מדירת המשיבה, דירה אשר נימצאת מעל דירתם.
הכרעה; ההליך של ביזיון בית משפט, הוא הליך מעין פלילי לפי סעיף 6 לפקודה, המכונה גם 'ביזיון אזרחי', מאחר ונקיטת ההליך בשליטת הצד הזוכה בדין, הנפגע מאי קיום ההחלטה השיפוטית (ראו ע"פ 300/74 מדינת ישראל נ' ארזי, פד"י ט 813).
...
כאשר בית משפט דוחה בקשה של הזוכה בדין לפי פקודת ביזיון בית המשפט, או כאשר אינו נעתר לבקשה במלואה, הערעור על החלטה הוא בהליכים אזרחיים לפי הדין הכללי (בש"א 998/92 יהושע בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה פד"י מ"ו 2, 749).
בשולי החלטתי אבקש להסב את תשומת לב בית משפט קמא ואת הצדדים לכך שבסעיף 19 ד' להחלטה מיום 2/11/20 השית בית משפט קמא תשלום של 300 ₪ לכל יום איחור בביצוע התיקונים וזאת החל מ – 21.12.2020 ועד לקבלת אישור מטעם המומחה בדבר השלמת ביצוע העבודות.
על כן, בקשת רשות הערעור , נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו