רקע עובדתי וההליכים אשר התנהלו בין הצדדים:
הצדדים לסכסוך, הנם שכנים בבית משותף הכולל 5 דירות, וממוקם ברח' יערות 28, חיפה, הידוע כגוש 10785 חלקה 106.
משלא קיים המערער כאן אחר הוראות פסק הדין של בית המשפט המחוזי, הגישה המשיבה ביום 21/04/2016 ( עש"א 11193-04-15) בקשה לנקיטת הליכים נגד המערער על פי פקודת ביזיון בית המשפט; כל זאת על מנת לאכוף עליו לקיים אחר פסק הדין מיום 23/12/2015 (אשר ניתן בעירעור על החלטת המפקחת על הבתים המשותפים מיום 26/02/2015 כאמור לעיל).
סעיף 6 (1) לפקודת בזיון בית משפט קובע, כי:
"בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית משפט מחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".
סעיף 74 לחוק המקרקעין קובע:
"למפקח הדן בסכסוך יהיו כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית."
סעיף 76 לחוק המקרקעין קובע:
"החלטת המפקח בסכסוך וצו-ביניים שנתן, דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט כדין פסק-דין או צו ביניים של בית משפט שלום."
עיננו הרואות, סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט המונה את בתי המשפט להם הסמכות לכוף אדם בהתאם לפקודה, אינו מונה את המפקח בין יתר הגופים המוסמכים להפעיל סנקציות של בזיון בית משפט.
דומה, כי פרשנות זו, המביאה לכך שבית משפט השלום ידון בבקשה לכפות ביצוע של פסק דין שניתן על ידי טרבונל אחר, הנה פרשנות מלאכותית שיש בה כדי להחטיא את המטרה, זאת מלבד סירבול ופיצול סמכויות שלא לצורך.
...
השאלה היא, האם תכליתו ואופיו של סעיף 6 לפקודת הביזיון, מובילים למסקנה, כי ההליך שננקט הוא ההליך הנכון שמתאים לעריכת בירור שכזה והאם במסגרת אותו הליך כלום מוסמכת הייתה המפקחת להורות על קיום חלקי של פסק הדין ו/או ליתן הוראות נוספות עליו?
כאמור, מטרת סעיף 6 לפקודת הביזיון הינה אכיפתית.
כן, אין די באכיפת חלק מהוראות פסק הדין תוך התעלמות מחלק אופרטיבי אחר הקיים בו.
אמנם, סבורני, כי הצדדים יכולים להגיע להסכמות ביניהם, אף במסגרת הליך לביזיון, אולם, אין להצדיק תוצאה (של הליך בזיון) שיש בה כדי לכרסם/לשנות/לגרוע/להוסיף ו/או לבטל פסק דין שניתן כדין, אף אם הדבר נוגע רק לחלק מרכיביו המהותיים.
ברם, אין בעובדה זו לבדה כדי לנווט לקראת מסקנה שונה.
