מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים על מניות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

קדמה לבקשה דנן (בקשה מספר 60 בהליך) בקשה קודמת של הבנק שהוגשה ביום 25.12.2016 לפיה יש לאכוף את השעבודים ולמנות כונס נכסים על הנכס (להלן: "הבקשה הראשונה לאכיפת השעבודים").
החלטת בית המשפט קמא בית המשפט קמא דחה את הבקשה השנייה לאכיפת שעבודים משני טעמים: הראשון, כי "נידרש בירור מלא ומקיף בדבר זכויותיה של [החברה המשותפת] בנכס, ככל שקיימות, מכוח הסכם הנאמנות. שעה שעל פי הנטען, ומבלי להתייחס לנכונות הטענה וסכוייה, הזכויות בנכס באום אל פאחם שייכות ל[חברה המשותפת], אין זה צודק להורות על מימוש הבטוחה כבר עתה, בנגוד לדעתה של חמודה, המחזיקה במחצית ממניות [החברה המשותפת], תוך פגיעה בזכותה הקניינית הפוטנציאלית של [החברה המשותפת] והפיכת הדיון ביחס לזכויותיה בנכס, במידת מה, לתאורטי" (עמ' 4 להחלטה); השני, כי הפער המשמעותי בין גובה החוב שבפיגור לבין השווי השמאי של הנכס, לצד נתונים בדבר ההכנסה השנתית הצפויה מהנכס ולאור מגמת עלייה בהצעות לרכישת הנכס, מצדיקים נקיטת משנה זהירות בטרם קבלת החלטה לאכיפת שעבודים.
...
עוד נטען כי לבנק זכות אובליגטורית בלבד ולא זכות קניינית בנכס, הנדחית מפני זכות הקניין שביושר אשר צמחה לחברה המשותפת מכוח הסכם הנאמנות.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, הגיש בנק הפועלים בקשה לאכיפת שעבוד המניות המוחזקות על ידי בר און החזקות, ועורכי הדין רובין ואלכאוי מונו ככונסי הנכסים על מניות אלו.
...
בכך כדי לחזק את המסקנה שבנסיבות דנן בקשה למתן הוראות אינה הדרך שיש לצעוד בה לשם קבלת הסעדים המבוקשים ביחס לכל המבקשים.
סוף דבר לנוכח כל האמור, הבקשה למתן הוראות נמחקת.
ככל שהמבקשים יהיו סבורים שיש מקום להגיש תובענה אזרחית עצמאית על מנת להכריע בשאלת הריבית וההצמדה, אני מאשר את הגשתה לבית המשפט המוסמך, כשכל צד שומר על טיעוניו.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה למימוש שעבודים זה המקום לציין שבבוקר יום הדיון, הגיש בנק מזרחי טפחות בקשה דחופה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים זמני (פר"ק 49825-12-17) (להלן: "בקשת אכיפת השעבודים").
בנק מזרחי טוען שיש למנות כונס נכסים זמני לנכסים שמשועבדים לו ובין אלה פרויקט מידטאון ומניות חלל.
לא התעלמתי מטענת ב"כ בנק מזרחי כי יש במינוי המשקיף בכדי להוות מי שישמש מפקח על מימוש נכס על-ידי נושה מובטח, דבר שאינו דרוש לטעמו ועלול אף להקשות ולפגוע בזכות הנושה המובטח.
...
סבורני שמינוי בעלי תפקיד כמשקיפים לחברה הולם את נסיבות המקרה ממספר טעמים: יש צורך לפקח על התנהלות החברה בהינתן הקשיים שבהם היא נתונה; לא כל שכן נוכח המבנה הפירמידאלי והבעייתיות בממשל התאגידי של החברה; היקף חובותיה העצום של החברה מצדיק אף הוא שימונו בעלי תפקיד שיהיו מעורים בנעשה בחברה, במוסדותיה ובהתנהלותה; נמסר שהחברה נמצאת במהלכים של גיוס משקיע ומימושים וגם בכך טעם במינוי משקיפים שיוכלו לסייע בידה באלה.
סוף דבר ממכלול הטעמים האמורים דין הבקשה להתקבל.
אני מורה על מינויים של עורכי הדין: פנחס רובין, אמנון לורך ואורי גאון לתפקיד משקיפים בחברת "יורוקום תקשורת בע"מ" (להלן: "המשקיפים").

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 28.9.16 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על מינויו של עו"ד ארז חבר כונס נכסים (להלן "הכונס"), לשם אכיפת השעבודים ומימושם .
הכונס טען גם כי אין לראות בבקשה לאישור התביעה הנגזרת משום "הליך מטעם בעל תפקיד" וכי הבקשה לאישור הוגשה מטעם "בעלי המניות", בעוד הכונס אמון על עניינם של "נושי החברה" – שעניינם שונה.
ועוד טען הכונס, כי נוכח מתן צו הכנוס על נכסי החברה, ספק אם הליך הבקשה לאישור התביעה הנגזרת יכול להמשיך ולהתקיים.
...
ביום 28.9.16 נעתר בית המשפט לבקשה והורה על מינויו של עו"ד ארז חבר כונס נכסים (להלן "הכונס"), לשם אכיפת השעבודים ומימושם .
ביום 15.5.17 קבע בית המשפט כי: "עיינתי בבקשה ומצאתי שהיקף סמכות החקירה המתבקשת עלול להסתבר כרחב יתר על המידה. משום כך אני נעתר לבקשה תוך מתן אפשרות לכל אחד מהנחקרים בכוח לפנות בבקשה למתן הוראות על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו, ככל שתהיה כזו". ביום 16.6.17 הגישו 4 נושאי משרה בחברה (להלן: "המבקשים") "בקשה למתן הוראות בענין סמכויות החקירה של כונס הנכסים, בה ביקשו לאסור על הכונס לבצע חקירה כלשהי, בין היתר נוכח גילוי דעתו על כוונתו לפתוח בהליך משפטי המבוסס על אותן עובדות ואותן עילות המתבררות בבקשה לאישור תביעה נגזרת בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתנ"נ 62140-11-15 (להלן: "הבקשה לאישור").
המבקשים טענו כי הבקשה לאישור קבועה לשמיעת הראיות וכי קיום החקירות על ידי הכונס עלול לפגוע בהליך זה. המבקשים טענו גם כי הכונס גילה דעתו ביחס לכוונתו לנקוט בהליכים נגד המבקשים, ביחס לאותן טענות שנטענו נגדם בבקשה לאישור התביעה הנגזרת, ואף החל לנקוט בהליכים לצורך פתיחה בהליכים כאלה וכי בנסיבות אלה, ונוכח הלכת בית המשפט העליון ברע"א 10/89 יוסף פקר נ. פ.י.ט חברה פיננסית ומסחר בע"מ (בפירוק), פ"ד מב(4 ) 573 (להלן: "הלכת פקר") אין לאפשר לבעל תפקיד לערוך חקירה כדי לבסס תביעה שהוא מבקש להגיש נגד מי שהוא מבקש לחקור.
בנוסף, אני סבורה כי המשך ניהול הבקשה לאישור שם, יש בו כדי להביא לידיעת הכונס את כל המידע אותו הוא מבקש לקבל, לשם קבלת החלטה האם לנקוט בהליכים נגד המבקשים, וברי כי חקירתם של המבקשים בהליך הנ"ל תביא לגילוי כל מידע שהחסירו המבקשים בתגובתם לבקשה.
מכל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומבטלת את סמכות הכונס לערוך חקירה של המבקשים, כאמור בהחלטה מיום 15.5.17.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יצויין כי הבקשות העיקריות לאכיפת השעבודים על מניות בז"ן ולמינויים של כונסי נכסים קבועים, קבועות לדיון ליום 19.6.2022.
‏‏ וכאנלוגיה לזכותם של המבקשים לבקש מינוי כונסי נכסים זמניים מכח השעבודים על מניות בז"ן, והיחס בינה לבין זכותם של המתנגדים לפעול למניעת נזק שעלול להגרם להם עקב כך, נביא את דברי בית המשפט בפרשת ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ, פ"ד לב(3) 337 (1978):‏‏ "... ומוכן אני להסתפק במשל נחמד שמצאתי ... על אדם שהובא לפני שופט מפני שהניף את זרועותיו ופגע בחוטם חברו. הוא שאל אם אין לו זכות להניף זרועותיו כרצונו בארץ חפשית, והשיב לו השופט: 'זכותך להניף זרועותיך נגמרת בדיוק במקום שבו מתחיל חוטם חברך' ". נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך לידון בטענות נוספות של המתנגדים.
...
אקדים ואומר שמקובלת עליי טענתם העקרונית של המבקשים לפיה כאשר אין בפיו של החייב טענת הגנה של ממש מפני התביעה לאכיפת השעבוד, לא תמיד יש טעם להמתין עם מינויו של בעל תפקיד עד להכרעה בהליך העיקרי.
ברוח זו נפסק ברע"א 4035/12 דיגל השקעות ואחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 11.06.2012)‏‏ כי "משהודתה החברה בכך שאין ביכולתה להחזיר את חובותיה, נראה כי לא עומדת לחברה הגנה ממשית מפני בקשת הפירוק. ... בפרשת אוסיף נקבע כי בנסיבות בהן המסקנה היא כי אין מנוס ממתן צו פירוק, אין לחברה כל זכות קנויה להשהות מינוי של בעל תפקיד על מנת שיפעל לטובת הנושים, רק בגלל הצורך להמתין עד לדיון בצו הפירוק, שההמתנה לו נדרשת עקב יומנו העמוס של בית המשפט ועקב דרישות הפרסום הקבועות בחוק. סבורני כי יש לאמץ בענייננו את אשר נקבע בפרשת אוסיף, וכי צדק בית משפט קמא כשמינה מפרק זמני לחברה עובר להכרעה בבקשת הפירוק." ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 5578-10-20 עו"ד אופיר נאור נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (נבו 12.10.2020)‏‏, שם נפסק כי "כאשר אין בפיו של חייב כל טענת הגנה מפני אכיפת שעבוד, ממש כמו במקרה דנן (לפחות לא בשלב הדיוני הנוכחי), אין סיבה שלא ליתן סעד זמני של מינוי כונס נכסים, גם כאשר אין בכך דחיפות מיוחדת, שהרי אין כל טעם מעשי לדחות את הקץ עד לדיון בהליך העיקרי." יחד עם זאת, היריבות כאן אינה בין המבקשים לחברה (שאין לה כל טענת הגנה מפני אכיפת השעבודים), אלא בין המבקשים לבין הנושים המובטחים האחרים.
בסופו של דבר, גם המבקשים אינם חולקים על כך שאף אם יחפצו בכך, אין בכוחם לממש לאלתר את המניות המשועבדות להם, אלא מדובר בתהליך ארוך וסבוך, שכרוך בהשגת אישורים רגולטוריים וייתכן שהדבר אף כפוף למתן זכות סירוב ראשונה לחברה לישראל (לפרק זמן שאורכו שנוי במחלוקת).
" יפים לענין זה הדברים שנכתבו בעת שנדחתה לפני מספר חודשים בקשתו של אחד מנושי החברה לצו פתיחה בהליכים נגדה, חרף היותה חדלת פירעון באופן מובהק: "לא זו אף זו. בצד חוק חדלות פירעון וסעיף 18, קיים מסד נורמטיבי נוסף התומך בדחיית הבקשה, והוא עקרון תום הלב. סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 מעגנים חובת תום לב 'כללית'. על יסוד הוראות אלו נקבע כי מצודתו של עקרון תום הלב פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל ... חובה זו עומדת על מכונה גם בעת שמבקש צד לממש זכות משפטית המוקנית לו ... ואכן, נקבע בפסיקה כי גם בקשה למתן צו פירוק כפופה לחובת תום הלב. מקום שמצא בית המשפט כי בקשת הפירוק הוגשה בחוסר תום לב, יביא זאת בחשבון ורשאי הוא לדחות את הבקשה. כך למשל, כאשר התברר כי בקשת פירוק הוגשה ממניע זר, כגון הפעלת לחץ טקטי על החברה, בעוד שאין למבקש תועלת בהליך עצמו, יהא בכך טעם מבוסס לדחיית הבקשה ... סבורני כי חובת תום הלב החלה על מבקש הפירוק, לא נס ליחה גם כאשר מדובר בבקשה לפתיחת הליכים מכוח חוק חדלות הפירעון. ... זאת, אף שהחוק חסר הוראה מפורשת כזו ... ניתן להקיש מכך גם לעניין חובת תום הלב המוטלת על הנושה המגיש בקשה לפתיחת הליכים. חקיקתו של חוק חדלות פירעון וביטולן של ההוראות הישנות בדבר הליך פירוק בפיקוח בית המשפט, לא שוללות ולא התכוונו לשלול את תחולתו של "עקרון על" זה."
סוף דבר, הבקשה למינוי כונסי נכסים זמניים נדחית לעת הזו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו