בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בגין ניכוי מס במקור

באותה תובענה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים בגין גביית מס ביתר במקרים בהם שולמה לתושב ישראל הכנסה, ממשלם שהוא תושב מדינה שבינה לבין ישראל ישנה אמנת מס. בין היתר הועלו טענות לגבי מצבים בהם מתקבלת הכנסה על ידי תושב ישראל בגין החזקה בניירות ערך זרים שממנה מנכה הבנק בישראל מס במקור (להלן: הבקשה המקבילה).

...

השונות הרבה בין המצבים, כך טוענים המשיבים, מחייבת את המסקנה כי לא ניתן לבקש עמדה של המאסדר, שכן כל מקרה מחייב התייחסות נפרדת וקבלת עמדה של המאסדר לא תועיל בקידום ההליכים בבקשת האישור.

לנוכח אופייה הפרטני של שאלת הזכאות, ובשל הצורך המסתמן בהתמודדות עם שאלות אינדיבידואליות בהיקף נרחב – סבורני, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת במקרה שלפנינו.

סוף דבר על כן, אני דוחה את הבקשה למשלוח פניה לרשות המיסים וליועץ המשפטי לממשלה לקבלת עמדתם בשאלות שבבקשת האישור.

אני קובע קדם משפט ליום 1/3/2023שעה 14:00.

תאריך הישיבה: ח' בתשרי התשפ"ג (3.10.2022) בשם המערער: עו"ד רון דרור; עו"ד אופיר מנצ'ל; עו"ד איילת דרור בשם המשיבה: עו"ד עמנואל לינדר; עו"ד עודד טאובר ][]פסק-דין ]השופט א' שטיין: הסוגיה המשפטית האם עובדים שכירים רשאים להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים להשבת מיסים ששולמו על ידם ביתר – בדרך של ניכוי המס במקור על ידי מעסיקיהם – זאת, מבלי שקדמה לכך הגשת בקשה פורמאלית להחזר מס בהתאם לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה)? בשאלה זאת נדרשים אנו להכריע במסגרת העירעור שלפנינו.

ביום 12.12.2017 פנה בא-כוח המערער לרשות המיסים בפנייה שכותרתה "התראה בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית". הפנייה הוגשה בשמו של עובד אנונימי, אשר כל שצויין לגביו הוא כי מדובר בעובד זר ממוצא תאילנדי אשר מועסק באחד מיישובי בקעת הירדן המצוי באיזור.

כספים אלו, כך נטען, הגיעו לידיה של המדינה בעקבות ניכוי מס הכנסה במקור אשר בוצע על ידי מעסיקם של המבקשים שלא לצורך ושלא כדין.

...

סוף דבר מכל הטעמים האמורים עולה כי בקשת האישור שבה עסקינן אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות לצורך אישורה של תובענה כייצוגית: בקשת האישור הוגשה על ידי מי שאין בידו עילת תביעה אישית באותו עניין (ראו: סעיף 4(א)(1) לחוק); היא לא באה בגדר העילות שבמסגרתן ניתן להגיש תובענה ייצוגית (ראו: סעיף 3 לחוק); מה גם שתובענה ייצוגית ממילא אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שלפנינו (ראו: סעיף 8(א)(2) לחוק).

הנשיאה א' חיות: כחברי השופט א' שטיין אף אני סבורה כי משהמערער לא הגיש דו"ח לפי סעיף 160(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לא קמה בידו עילת תביעה אישית להשבת מס, אשר לטענתו שולם ביתר בדרך של ניכוי שביצע מעסיקו משכרו.

מטעם זה מקובלת עלי מסקנתו של חברי השופט א' שטיין, כי דין הערעור להידחות.

בפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים בטענה כי היא גובה מס שלא כדין, שעה שהיא מורה על ניכוי מס במקור מהכנסות שהתקבלו מחו"ל, מבלי לזכות במקביל ובאותו הזמן את מלוא המס ששולם למדינה בה הופקה ההכנסה (להלן: "בקשת האישור").

המבקש הגדיר את הקבוצה הייצוגית אשר בשמה הוא מבקש לנהל את התובענה הייצוגית כדלקמן (להלן: "הקבוצה הייצוגית"): "כלל הנישומים אשר שילמו 'מסי-חוץ' בגין 'הכנסות חוץ'..., לרבות, אך לא רק, בדרך של ניכוי מס במקור שנעשה על ידי מדינת החוץ בגין הכנסת החוץ, ואשר בנגוד להוראות חלק י', פרק שלישי, סימן ב' ובפרט סעיף 200 לפקודה, לא הותר להם במסגרת ניכוי המס במקור הנעשה בישראל בגין הכנסת החוץ מלוא הזיכוי לו היו זכאים בגין מיסי-החוץ ששולמו על ידם בגין אותן הכנסות החוץ כנגד המס החל בישראל, והכל במהלך השנתיים (2) שקדמו למועד הגשת בקשה זו לאישור התובענה הייצוגית ועד למועד בו תאושר, ככל שתאושר, התובענה כייצוגית במסגרת בקשת האישור דנן". הסעדים העקריים המבוקשים בהליך הם חיוב המשיבה במתן זכוי על מלוא סכום המס ששולם למדינות הזרות והשבת הכספים שנגבו לכאורה ביתר.

...

ויודגש, כי אין באמירותיי אלו כדי להביא למסקנה כי יש לקבל את בקשת האישור ביחס לאותו חלק שייתכן כי המשיבה תעניק זיכוי בגינו גם במדינה שאינה גומלת.

תובענה ייצוגית היא אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין בנוסף אני סבורה, כי תובענה ייצוגית היא איננה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

יפים לענייננו הדברים האמורים בעניין ג'קרי, בפס' 55: "המערער מבקש להפוך את היוצרות ולחייב את רשות המיסים לערוך מיוזמתה שומות לחברי הקבוצה... עריכת שומות בדרך זו – על בסיס מידע חלקי בלבד – לא רק שאינה יעילה, אלא שהיא עשויה להוביל לטעויות בחישוב הזכאות להחזר המס. בכל הקשור להחזרי מס, מן הראוי לנקוט במשנה זהירות על-מנת להבטיח גביית מס אמת בזכרנו כי כספי המיסים נועדו לצרכי הציבור ולטובתו (ראו: עניין שחר, בעמ' 327). הדרך להחזר המס אשר נקבעה בפקודה נועדה להבטיח בקרה על הוצאת הכספים מהקופה הציבורית – כך שהחזרי מס יינתנו רק במקרים שיימצאו מתאימים לאחר בדיקה קפדנית של כל הנתונים הרלבנטיים. בנסיבות אלו, הדרישה להגיש בקשה מסודרת להחזר מס על גבי דו"ח מפורט, נוסף להיותה דרישה מחייבת על-פי הדין, נראית לי נחוצה לשם ניהול תקין של קופת המדינה". סיכומם של דברים, בקשת האישור נדחית.

בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 29/1/2023 מהנימוקים שפורטו בה. בדיון שהתקיים ביום 13/9/2022, ציינו באי כוח המבקשים, במענה לטענה כי הלקוחות יכולים לקבל כספים שנגבו מהם ביתר באמצעות הגשת בקשה לרשויות המס, שרבים מחברי הקבוצה הם משקי בית שאינם מגישים דו"חות למס הכנסה, ועל כן ניכוי מס בסכום העולה על החבות במס לפי אמנת המס הרלבנטית מטיל עליהם עלויות רבות כנדרש הגשת דו"ח לפקיד השומה ובקשה להחזר מס) (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 17-13).

במאמר מוסגר יצוין, שטענה דומה לזו העומדת בבסיס התביעה הנוכחית נדונה גם בת"צ 20739-06-21 (מח' תל אביב-יפו) חוסטצקי נ' מדינת ישראל, במסגרתה התבקש בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים, בטענה כי היא אינה מקיימת את האמנות למניעת כפל המס כנדרש.

נטען שם, כי רשות המסים אינה מנכה את מלוא מסי החוץ ששולמו למדינה הזרה בגין הכנסות שהתקבלו בחו"ל. תגובת רשות המסים בתובענה ייצוגית זו הוגשה לתיק שלפני ביום 21/9/2022, ונטען בה כי הדין אינו קובע חובת זכוי בשלב הנכוי במקור, ועל כן מדובר בגבייה שנעשית כדין.

...

בנסיבות אלה אין גם טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, ומכאן שגם אין צורך בפרסום הודעה בדבר ההסתלקות - הודעה שתייקר את ההליך ותסרבל אותו שלא לצורך (ראו והשוו: תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/05/2013)) על כן יש לקבל את הבקשה ולאשר את הסתלקות המבקשים מהבקשה ולדחות את תביעתם האישית של המבקשים.

על אף זאת, רשאי בית המשפט להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, או לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מאשר את הסתלקות המבקשים מבקשת האישור, ומורה על דחיית תביעתם האישית, אין צורך בפרסום.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמשיבים (סך הכול 50,000 ₪ בצירוף מע"מ).

רקע בתמצית ביום 8.6.2021 הגיש המבקש מר חוסטצקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים בטענה כי היא גובה מס שלא כדין, שעה שהיא מורה על ניכוי מס במקור מהכנסות שהתקבלו מחו"ל, מבלי לזכות במקביל ובאותו הזמן את מלוא מסי החוץ ששולמו למדינה בה הופקה ההכנסה (ת"צ (מנהליים ת"א) 20739-06-21 חוסטצקי נ' רשות המיסים בישראל, להלן: "עניין חוסטצקי").

בנק הפועלים מציין בסעיפים 9.1 ו-9.5 לכתב התנאים הכלליים לתחום פעילות "ניירות ערך חוץ" כי: "אם יחול ארוע מס בגין ניירות הערך חוץ שבחשבון או אם ביצועה של הוראה כלשהיא יהיה כרוך בתשלום מס, היטל, ניכוי במקור או תשלום חובה אחר כלשהוא על פי הוראות כל דין (להלן בסעיף 9 זה: 'תשלום המס') כי אז הבנק יהיה רשאי לבצע את תשלום המס וזאת באמצעות חיוב חשבון העו"ש בסכום שיידרש כתשלום המס (להלן בסעיף 9 זה: 'החיוב') או בדרך של ניכוי במקור של תשלום המס מהתמורה שאמורה להיתקבל בחשבון בגין ביצוע ההוראה (להלן בסעיף 9 זה: 'הנכוי') והכל לפי שיקול דעת הבנק... הבנק יהיה פטור מכל אחריות בגין אי יישום אמנות למניעת כפל מס בין מדינות שונות. לפיכך, יתכן ניכוי מס במקור בשיעור העולה על הקבוע באמנות למניעת כפל מס. בקשה להחזר מס שנוכה במקור (tax reclaim) תוגש בהתאם לבקשתנו ותוך מסירת פרטינו האישיים וכל פרט נוסף שיידרש. ידוע לנו כי הבקשה כאמור עלולה להיות כרוכה בעלויות גבוהות בהתאם לדרישת הברוקר, עלולה להמשך זמן רב והענות לבקשה תלויה ברשויות זרות" (וראו סעיפים 69 – 71 לבקשת האישור נגד בנק הפועלים).

...

כאמור, ראוי לכלול את השורה על מנת להבהיר ולפשט את העניין, אך ניתן להגיע לאותה המסקנה גם בלעדיה.

אני סבורה שהדבר גם משפיע בתורו על היקף חובת הגילוי.

לסיכום האמור אחזור על הדברים שכתבתי בעניין חוסטצקי, בפס' 48: "גם לא מצאתי ממש בטענתו של המבקש, כי לא ידע ולא היה יכול לדעת על אפשרותו לבקש זיכוי על מסי החוץ ששילם במסגרת בקשה להחזר מס. הגבייה לא נעשתה במחשכים והגורם המנכה (הבנק בענייננו) יידע בדבר הגבייה וגובהה. כפי שהמבקש ידע לעמוד על זכויותיו במסגרת בקשת האישור, לרבות צירוף אסמכתאות המלמדות על סכומי המס שנוכו לו הן בישראל והן במדינות הזרות, הוא היה יכול לעשות כן גם בעבר ואם המבקש לא בקיא ברזי הפקודה ובחוקי המס (בדומה לכל אדם מן השורה), עליו להיעזר בבעל מקצוע המומחה לעניין. אין בטענת המבקש די כדי להסביר מדוע הוא לא פעל כהוראות הפקודה ועמד על השבת מסי החוץ ששילם במסגרת בקשה להחזר מס". סיכומם של דברים, בקשות האישור נידחות.