בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין היעדר הנגשת אתר אינטרנט

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - טענה להפרת הוראות הדין מצד המשיבה, עקב העדר הנגשת אתר האינטרט שלה לאנשים עם מוגבלויות וכן העדר פירסום באתר בדבר הסדרי נגישות הקיימים בסניפיה.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקש, לפיה המשיבה הפרה את הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; וקונקרטית את תקנות 34-35 לתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בשעה שאינה מפרסמת באתר האנטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה, ולא מנגישה את השמוש באתר בהתאם להוראות הדין.

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש, נדחית.

המשיבה תשלם גמול למבקש על סך של 3,000 ₪ ושכר טרחה לבאת כוחו על סך של 15,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

תמצית תגובת המשיבה יש לדחות את בקשת האישור בשל העדר עילת תביעה – עילת התביעה בגין העדר הנגשת אתר האנטרנט של המשיבה אינה נזכרת בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות.

...

באשר להערת ב"כ היועמ"ש לעניין תקופת זמן תיקון ליקויי הנגישות – בנסיבותיה של תובענה זו, ונוכח המורכבות של אתרי האינטרנט כנטען על ידי המשיבה, אני מקבלת את תקופת הזמן לתיקון הליקויים המוסכמת על ידי הצדדים בהסדר הפשרה וזאת לפנים משורת הדין ועל מנת לאפשר ביצוע מיטבי של ההתאמות.

סכום בשיעור של 20% משכר הטרחה ישולם עם ביצוע כלל ההתחייבויות בהסכם, ובלבד, שעניין זה יאושר בתצהיר על ידי בעל סמכות מתאימה במשיבה ולאחר אישור בית המשפט על כך. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקש ולבאי כוחו, בהתאם למפורט בסעיף 48 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

שריף אבו ח'רשיק איובי (להלן: המבקש) הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית משפט זה, והעריך את סכום התביעה בסך של 115,000,000 ₪ ("הערכה ראשונית", כלשונו) בעיניין העדר הנגשת אתר אינטרנט ובטענה לאי-פירסום הסדרי הנגישות שבבית העסק.

...

כאמור, בא כוח המבקש טען שצירוף המשיבות בתובענה אחת נעשה כדי לחסוך לבית המשפט זמן רב. מעבר לכך שאני סבור שאין בטענה זו ממש, הרי שהמבקש עצמו נוהג אחרת – הוא עצמו ציין בכותרת הבקשה לאישור כי הגיש בקשות לאישור תובענה ייצוגית דומות בבתי משפט אחרים.

סוף דבר הבקשה לאישור נגד שלוש המשיבות נמחקת והתובענה האישית נדחית.

המבקש ישלם למשיבות 1 ו-2 את הוצאותיהן בסך 8,500 ₪ כל אחת.

אס ריהוט קל בע"מ טאצ' פוד -לגעת באוכל בע"מ (נמחקה) פסק דין בעיניין המשיבה 9: די אנד אס ריהוט קל בע"מ המבקש הגיש בקשה להסתלקות מבקשתו לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה 9, די אנד אס ריהוט קל בע"מ (להלן: "המשיבה"), שהיא אחת מבין עשר המשיבות שבכותרת, וזאת על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

הקבוצה אשר בשמה התבקש לנהל את התובענה הוגדרה כך: "כלל האנשים עם מוגבלות או נכות לרבות המתניידים בכיסאות גלגלים ו/או כל בעלי המוגבלויות למיניהן שבקשו לעשות שימוש בסניפי המשיבות הפעילים בכל רחבי המדינה, ומצאו כי המשיבות מתנהלות בנגוד להוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק השויון) ותקנה 34 לתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: התקנות) בכך שהן אינן מפרסמות את הסדרי הנגישות שבוצעו בכל הסניפים שלהן." המשיבה טוענת בסעיף 4 לתשובתה כי זמן קצר לאחר הפניה המוקדמת ועובר לנקיטת ההליך המשפטי, פירסמה היא את התאמות הנגישות בסניפיה ובאתר האנטרנט שלה.

מוסיפה המשיבה וטוענת, כי ב"כ המבקש פעל בחוסר תום לב עת סירב לגלות לה את זהות המבקש אותו הוא מייצג בפנייתו; פנייתו המוקדמת אינה אלא שיכפול של פניות שנעשו ליתר המשיבות בתיק, וגירסתו לפיה נימנע מלבקר בסניפי המשיבה עקב העידר הפירסום סותרת את טענתו בהליך מקביל שהוגש קודם להליך דנן כנגד המשיבה (ת"צ 52321-10-19 ארבל נ' ג'ודי'ס ואח'), לפיה ביקר בסניפה שבהרצליה.

בסעיף 4 לתשובה לבקשת האישור, כפי צויין לעיל, טענה המשיבה כי פירסמה את הסדרי הנגישות באתר האנטרנט שלה זמן קצר לאחר פניתו של המבקש, וכך גם נכתב בסעיף 9 לתצהיר שהוגש בתמיכה לתשובה.

...

סוף דבר: הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת.

תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית.

בנסיבות העניין, אני קובעת גמול מיוחד למבקש בסך של 250 ₪, ושכ"ט לבא כוחו בסכום של 5,500 ₪ כולל מע"מ. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הם הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין, עד לתשלום בפועל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת-ים (כב' השופט עדי סומך) מיום 11.2.2024 בת"צ 26635-05-23 ולפיה נדחתה בקשת המבקש "לפסול דו"ח החקירה מהתיק והטענות בדבר זיוף פסק דין". המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הפרה נטענת של הוראות חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק השיויון") – אי פירסום הסדרי נגישות באתר אינטרנט של המשיבה ואי מינוי רכז נגישות.

אין זה נכון שהדו"ח נעשה תוך פגיעה בפרטיות או הפרת חוק חוקרים פרטיים ותקנות האתיקה וכי טענת העדר רלבאנטיות של הדו"ח להליך נטענה על ידי המבקש ללא בסיס.

...

באשר להפרת הפרטיות נקבע בסעיף 23 להחלטה: "באת כוח המבקש טענה גם להפרה של חוק הגנת הפרטיות לפי סעיף2(9) לחוק הגנת הפרטיות, שבו כתוב כך: "שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה." וכן טענה בדבר סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות שבו כתוב כך: "פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם... או להתנהגותו ברשות היחיד." אך אין אני מקבל את הטענה כי המשיבה פרסמה את ענייניה הפרטיים של באת כוח המבקש, אלא פירטה בדו"ח פרטים מקצועיים שהועלו בפגישה שבין הצדדים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים הד א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין ולא בשלב הביניים אלא אם כן כתוצאה מהחלטת הביניים ינוהל ההליך באופן שגוי או אם קיימת הצדקה לביקורת מידית של ערכאת הערעור.

יובהר כי בשלב הנוכחי ודאי שאין להטיל דופי בב"כ המבקש אך מדובר בטענה רלבנטית להליך ואין מקום "למוחקה". לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.