בשים לב לכך שהמבקש הגיש באותו עניין ממש עשרות רבות של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, ולאור מספרן הרב של ההסתלקויות, לא רק בתיקים אלה אלא בתיקים רבים נוספים של המבקש, כשהמאחד ביניהן הוא תשלום טובת הנאה למבקש ולבאי כוחו השונים, ולעיתים גם תרומה לקרן לניהול מצאתי לזמן את הצדדים לדיון בשאלות העקרוניות המתעוררות במסגרת אותן בקשות לאישור וההסתלקויות בעקבותיהן.
...
אני מאשר את ההסתלקות, וקובע שעל המשיבה לתרום לקרן כאמור, אולם אינני מאשר את הגמול והשכר טרחה שסוכמו, כפוף לאמור להלן.
גם כאן אני סבור שאין בתרומה כדי להוביל למסקנה שהמדובר בתועלת לציבור בהליך זה שהוגש לבית משפט המחוזי.
אני מאשר את ההסתלקות, וקובע שעל המשיבה לתרום לקרן כאמור, אולם אינני מאשר את הגמול והשכר טרחה שסוכמו, כפוף לאמור להלן.
כפי שניתן ללמוד סברתי שדינן של הבקשות לאישור דחייה מכל הטעמים שפורטו לעיל, ובהם העדר פנייה מוקדמת.
הצפת בתי המשפט בבקשות לאישור שונות בטענה שיש בהן כביכול לקדם שוויון, כשבסופו של דבר הכוונה היא רק להסב את תשומת הלב למחדל, איננה הדרך.
סוף דבר
העלאת המודעות לנושא כה חשוב כהנגשת אתרי אינטרנט (וגם הפרסום באתר לגבי ההסדרים הקיימים) חיונית בחברה מתוקנת.