מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נאמן בגין הפרת חובות אמון

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת כי הסכם ההתמחרות הופר ולכן הודיעה ביום 21.7.2014 על ביטולו.
עילות התביעה העיקריות המצוינת בבקשה שלפניי הנן הפרת חובות הזהירות והאמון המוטלות על וייזל כנושא משרה, בין היתר מכוח ס' 252 ו-254 לחוק החברות, ותרמית מצידו של וייזל יחד עם שמש ובנדט: חובות האמון ועילת התרמית - כללי חובת האמון היא חובה כללית המוטלת על בעל כוח.
בעניינינו, עיקרן של התביעות הנגזרות שאישורן מבוקש נסוב על טענות חמורות בדבר משיכות כספים שלא כדין, הפרת הסכם המייסדים של פיוז'ן ארופה, גרם הפרת חוזה ועוד תביעה כספית ותביעה למתן חשבונות בגין גרם הפרת הסכם המייסדים של פיוז'ן סקנדינביה, אשר נטענות כנגד יתר הצדדים שלא צורפו לבקשה.
...
מקובלת עלי טענת המשיבים כי בנסיבות אלו יש בהימנעות המבקשת מצירוף תצהירו של דרורי המאשר את טענותיו של ויין - כדי להקים חזקה ראייתית כנגדה לפיה היה בתצהיר, לו צורף, כדי לפגוע בגרסתה (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק (פורסם בנבו, 4.11.2001)).
העדר פעילותה של החברה במקרה שלפניי והעדר הסיכוי לפעילות מחודשת, מביאים למסקנה כי אין מקום לקבוע כי הגשת התביעה היא לטובתה של החברה.
אי צירופם של יתר הצדדים מתווסף לכל הטעמים אשר פורטו לעיל המביאים למסקנה כי יש לדחות את בקשת האישור.
סיכום התוצאה מכל האמור לעיל היא כי דין הבקשה לאישור התביעות כתביעות נגזרות ודין התביעות להידחות.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

פסק דין זה עניינו בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המבקש, בשל טענתו כי לחברה מושא התיק, עילות תביעה טובות נגד עו"ד בלפור קיוויתי, נאמן המחזיק בנאמנות כספים עבור החברה, אשר כשיטת המבקש, הפר את חובות האמון שלו וגרם לה נזק בעילות תביעה נוספות.
...
לפיכך, ולכל הפחות לאור כך שנטל השכנוע כי מדובר בתביעה לטובת החברה מוטל על חורי, לא שוכנעתי כי התביעה הנגזרת המבוקשת, הינה תביעה לטובת החברה.
לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גרסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכינוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכינוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר למשיבות 3 – 5, טוען המשיב כי הן ניצלו את כוחן לרעה על מנת להוציא מקופת השותפות תמלוגי-על ביתר בשיעור מוגדל של 6.5%, ובכך הפרו את "הסכם העברת הזכויות" ו/או גרמו להפרת "חוזה השותפות", התעשרו שלא במשפט, הפרו חובת הגינות ואת החובה שלא לנצל לרעה את כוחן כבעלות שליטה, גרמו לנושאי משרה בשותפות להמצא בנגוד עניינים, להפר חובות אמון כלפי השותפות ולעוול בגרם הפרת חוזה.
(ג) המפקח ינקוט את הפעולות הדרושות לשם הבטחת מילוי חובותיה והתחייבויותיה של חברת השותף הכללי על פי תקנות השותפות ומילוי חובותיו והתחייבויותיו של הנאמן על פי הסכם הנאמנות.
שלישית, נראה כי ככל שמדובר בתביעה נגד חברת השותף הכללי ונושאי משרה בשותפות ובחברת השותף הכללי - למפקח יש יתרון על פני בעל יחידת הישתתפות המבקש להגיש תביעה נגזרת, לפי שעל פי הוראות הפקודה, זכאי המפקח לקבל מידע על עינייני השותפות וחברת השותף הכללי, להישתתף בכל ישיבת דירקטוריון ובכל אסיפה כללית, להעסיק יועצים (כפי שפעל במקרה כאן) ולכנס אסיפה כללית מקום שימצא לנכון.
בהיתחשב בכל אלה, נראה כי כמדיניות במקרה בו מוגשת תביעה הנוגעת לאופן ניהול עינייני השותפות על ידי חברת השותף הכללי יש להעדיף את תביעת המפקח על פני בקשה לאישור תביעה נגזרת המוגשת על ידי בעל יחידת הישתתפות, וכך גם במקרה כאן.
...
דיון מקובלת עליי טענת המשיב, לפיה אין לדון בטענה לאי פניה מוקדמת במסגרת בקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור מקום שנדרש בירור עובדתי בעניין זה. בירור שכזה יש לברר במסגרת הדיון בבקשת האישור המהווה אף היא בקשת ביניים.
ראשית, כעניין של מדיניות אין לאפשר קיומם של שני הליכים משפטיים שהסוגיה העיקרית בהם זהה.
סוף דבר אני מקבל את הבקשה ומורה על סילוק הבקשה לאישור תביעה נגזרת (תנ"ג 68243-11-18) על הסף.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה נאמר כי מדובר בבקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה כנגד בעלי השליטה בה, המשיב 2 - ברק רוזן שהוא מנכ"ל החברה והמשיב 3 - אסף טוכמאייר שהוא יו"ר הדירקטוריון של החברה (להלן: "המשיבים" או "ברק" ו-"אסף").
נאמר כי בשלב זה עולה מהאמור בבקשה ובתשובה, לפחות לכאורה, כי המשיבים הפרו את חובת האמונים ופעלו בחוסר תום לב, וכי די בכך כדי שבית משפט יאשר את הבקשה להגשת תביעה נגזרת.
עילת התביעה העיקרית המצוינת בבקשה, הנה, כאמור, הפרת חובות האמון המוטלות על המשיבים כלפי החברה.
"הביטוי המסורתי של חובת הנאמנות נמצא במקרים שבהם היזדמנה לחברה (או לנאמנות) היזדמנות עסקית כלשהיא, כאשר מסיבה זו או אחרת, החברה (או הנאמנות) לא יכולה הייתה לנצל את ההזדמנות העסקית בכוחות עצמה... למרות שלא נגרם כל נזק לחברה הדגישו בתי המשפט כי אסור לנושאי המשרה... ליטול לעצמו הזדמנויות עסקיות של החברה... בהתאם לכך, באותם מקרים, הטיל בית המשפט על נושא המשרה (או הנאמן) את החובה להשיב לחברה... את מלוא התמורה האישית שהפיק מאותה פעולה" (חביב סגל עמ' 500) .
לאור כל האמור לעיל, קמה עילת תביעה לכאורה כנגד המשיבים בגין הפרת חובות נאמנות כלפי החברה תוך ניצול היזדמנות עסקית.
...
לאור כל האמור לעיל, קמה עילת תביעה לכאורה כנגד המשיבים בגין הפרת חובות נאמנות כלפי החברה תוך ניצול הזדמנות עסקית.
גם אם קיבל עו"ד גולן שכ"ט הרי שאין בהתנהגות זו, בלתי תקינה ככל שתהיה, כדי לבסס מסקנה בדבר חוסר תום לב של המבקש.
למרות כל האמור לעיל, אינני רואה בנושאים אלה כפוגמים בתום ליבו של המבקש כמשמעותו בהוראת סעיף 198.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, יש בכך משום ניצול לרעה של הליכי משפט ומשום הפרה של תניית הבוררות בהסכם המייסדים שכן הרציונל שעמד ביסוד הסכמה זו הוא בירור מהיר של המחלוקת בין הצדדים.
בנוסף, טוען המערער כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו כי אין לברר את טענות המשיבים במסגרת הליך פירוקה של החברה ובקביעתו לפיה אין תחולה להוראת סעיף 205 לחוק החברות במקרה זה. בתשובתו לתגובת המשיבים (על תוכן התגובה אעמוד מיד) הוסיף המבקש וטען כי מאחר שעיקר התביעה שבכוונת המשיבים להגיש נגדו מבוססת על מעשים שביצע המהוים לשיטתם הפרה של חובות האמון שלו כנושא משרה בחברה, לא ניתן לבררן במסגרת בוררות שכן מדובר בזכויות קוגנטיות שהכרעה לגביהן אינה יכולה להעשות במסגרת הליך בוררות.
כותרת הטיוטה הייתה "כתב תביעה ותביעה נגזרת". עיון בתוכן הטיוטה מלמד כי המשיבים מבקשים לתבוע אף בשם החברה וכי בין טענות המשיבים טענות בדבר הפרת חובות אמון אותן חב המבקש לחברה כנושא משרה.
בין הנימוקים שהועלו בשעתו להתנגדות למינוי בורר לא נזכרה ולו ברמז הטענה כי מדובר למעשה בתביעה נגזרת שאין לבררה במסגרת בוררות, נוכח ההסדרים הפרטניים הקבועים לאישורה בסעיפים 198-194 לחוק החברות (ראו: תגובת המבקש מיום 25.9.2006).
...
אף אני סבור כי טענת המבקש המתבססת על הוראת סעיף 205 לחוק החברות אינה מציבה משוכה של ממש בפני בירור המחלוקת בין הצדדים במסגרת הליך הבוררות על פי הסכמתם, אולם נימוקיי מעט שונים מנימוקי בית המשפט המחוזי.
סבורני כי ככל שיש בפי המבקש טענות הנוגעות לעצם קיומו של נזק אישי של בעלי המניות, במובחן מנזקה של החברה, או להעדרה של עילת תביעה אישית של בעלי המניות ראוי כי טענות אלה תתבררנה במסגרת הבוררות בין הצדדים.
אדגיש כי בנקודה זו עמדתי שונה מעמדת בית המשפט המחוזי - סבורני כי לא היה צורך להכריע בתחולת סעיף 205 לחוק החברות על מנת לקבוע כי יש לברר את הסכסוך בין הצדדים במסגרת בוררות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו