בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה ונושאי משרה

בחודש יולי 2016 הגיש שיירי בקשה לאישור תובענה נגזרת נגד החברה, הדירקטורים ונושאי המשרה בה. בקשת האישור עוסקת בכספים שחולקו מקופת החברה לנושאי המשרה, לטענתו – שלא כדין.

...

שלישית, גם במצב שבו בחן בית המשפט את הליך קבלת ההחלטה אם להגיש תביעה אם לאו בהתאם לכלל שיקול הדעת העסקי, והגיע למסקנה כי איזה מתנאיו אינו מתקיים, יהיה על בית המשפט לבחון את סבירותה של החלטת הדירקטוריון, בראי עילת התביעה והאם ניהולה הוא לטובת החברה" (שם, פסקה 38).

זוהי הנקודה הארכימדית שעל-פיה, כפי שאפרט מיד, יש לקבל את הערעור.

מן הטעם הזה, דין הערעור להתקבל, וכך אציע לחברַי כי נורה; דוח הוועדה יוגש כראיה לבית המשפט המחוזי.

בחודש 2/16 הוגשה ע"י חברת יעד פאר שירותי ניהול בע"מ (בעל מניות בחברה) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה ובהם התובע בטענה להפרת חובת הזהירות והאמונים אותם חייבים לחברה.

...

סוף דבר הננו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: הודעה מוקדמת בסך של 66,000 ₪; חופשה שנתית בסך 15,000 ₪; פיצויי פיטורים בסך 72,291 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

בנוסף, טענה טבע כי שוורץ בעצמו הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה ונושאי המשרה בקשר לענין אחר - רכישת חברה מקסיקנית שגרמה לטענתו נזק לחברה.

...

אני סבורה כי קיומה של הוועדה הבלתי-תלויה אינו מצדיק את עיכוב מתן ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף של בקשת שוורץ.

מכל הטעמים שפורטו לעיל אני סבורה כי זוהי בקשה שיש מקום לסלקה כבר בשלב זה. אין לכן מקום להותירה תלויה ועומדת – תוך תקווה אפשרית של שוורץ כי קיומה יביא לכך שגם הקבוצה ששוורץ מבקש לייצג תזכה לפיצוי כזה או אחר במסגרת פשרה, אם הוועדה תמליץ על פשרה כזו.

סוף דבר – בקשת שוורץ תימחק.

רקע שמונה עשר בעלי מניות ופנסיונרים של דן חברה לתחבורה בע"מ (להלן: המבקשים ו-החברה בהתאמה) הגישו בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה ושבעה נושאי משרה, המכהנים כדירקטורים (להלן: בקשת האישור; משיבים 2-8 יכונו להלן: המשיבים או הדירקטורים).

...

כפי שיבואר להלן, בנסיבות המקרה שבפני, לאחר בחינת מכלול השיקולים מצאתי כי יש לדחות את בקשת החברה והמשיבים ולהורות להם להגיש את תגובתם לבקשת האישור.

בנסיבות העניין, השלב המקדמי בו מצוי ההליך, העדר מלוא הנתונים הרלוונטיים ועמדת החברה והמשיבים לפיה ככל שתידחה עמדתם יבקשו להוסיף טיעונים בתגובה לבקשת האישור, מובילים למסקנה שבחינת מסקנות הוועדה לגופן בשלב זה אינה מעשית.

סוף דבר בקשת החברה והמשיבים לדחיית בקשת האישור, כבר כעת, נוכח החלטת דירקטוריון החברה לאמץ את המלצותיה של ועדת התביעות נדחית.

אין במסקנה זו כדי לומר כי לא יינתן משקל למסקנותיה והמלצותיה של הוועדה או להחלטת הדירקטוריון במסגרת בחינת בקשת האישור.

המשיבה טוענת בבקשת הגילוי כי המסמכים נחוצים לשם בחינת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה כנגד נושאי המשרה בה, בעילות של הפרת חובת הזהירות (היתנהלות בפזיזות) והפרת חובת האמונים המוטלת על מי מנושאי החברה.

...

הבקשה לגילוי מסמכים הועברה לטיפולי, ובהחלטה הראשונית מיום 8.8.23 קבעתי כדלקמן: "מעיון בה (בבקשה) עולה כי הבקשה הוגשה יום לאחר הדיווח המיידי בדבר הכוונה להטיל עיצום כספי ע"י רשות התחרות. דומה כי עיצום זה טרם הוטל וכן נרשם כי החברה טוענת כי פעלה כשורה. במצב דברים זה עולה השאלה האם ראוי לברר את הבקשה כבר בשלב זה או שמא יש להשהות את בירורה ולעכב את ההליך עד שתתבהר התמונה... לפיכך, ובטרם תועבר הבקשה לתגובה, דבר אשר מן הסתם עלול להסב נזק לחברה, וכן ליצור עלויות וודאיות – תודיע המבקשת האם עומדת היא על בירורה". למרות החלטתי הנ"ל וחרף העובדה כי נדרשה הבהרה בטרם העברת בקשת הגילוי לתגובה, הגישה החברה ביום 9.8.23 את הבקשה שבפניי, במסגרתה טענה כי יש לסלק את הבקשה לגילוי מסמכים על הסף, וזאת נוכח היותה בקשה מקדימה את זמנה ותיאורטית גרידא, כפי שיפורט להלן.

כלל זה עלול להוביל למצב בו מוגשת בקשה לגילוי מסמכים שאינה בשלה, והגעתי למסקנה כי זהו המקרה שלפנינו.

במקרים הנכללים בקטגוריה הראשונה, יש לתת עדיפות מכרעת לתובע "הראשון בזמן" שהוא כאמור זה שחשף את הפרשה, ואין לאפשר לגורמים אחרים "לרכוב" על ההליך שהגיש התובע הראשון.

מכל הטעמים הללו, מורה אני על סילוק הבקשה על הסף.