פסק דין זה עניינו בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המבקש, בשל טענתו כי לחברה מושא התיק, עילות תביעה טובות נגד עו"ד בלפור קיוויתי, נאמן המחזיק בנאמנות כספים עבור החברה, אשר כשיטת המבקש, הפר את חובות האמון שלו וגרם לה נזק בעילות תביעה נוספות.
הטענה הראשונה, נוגעת להודאת בעל דין של חורי בהודעה שהגיש הוא לתיק הפרוק ביום 10.7.18, אז הגיש הוא בקשה שבה התבקש בית המשפט, להורות לעו"ד קיוויתי לשחרר כספים, כאשר במכתבו, יש הודאה לגבי חלוקת הכספים שאצל עו"ד קיוויתי, באופן ששומט מעילת התביעה הנטענת.
לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גירסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכנוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכנוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.
...
לפיכך, ולכל הפחות לאור כך שנטל השכנוע כי מדובר בתביעה לטובת החברה מוטל על חורי, לא שוכנעתי כי התביעה הנגזרת המבוקשת, הינה תביעה לטובת החברה.
לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גרסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכינוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכינוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.