בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין מעילה בכספי חברה

בחודש נובמבר 2009 הגיש המערער בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של החברה נגד לבייב, פנדייל וגורמים נוספים, בשורה ארוכה של עילות וטענות, שעיקרן טענות בדבר מעשי תרמית שביצעו לבייב וקבוצתו וריקון נכסיה של החברה לטובת חברות אחרות של לבייב (תנ"ג (ת"א) 09- 11- 15442).

המערער טוען כי רו"ח פסי והמפרק עשו יד אחת על מנת להטעות את בית המשפט ולהסתיר ממנו מסמכים, וכי השניים מעלו בתפקידם בעקבות השפעה אסורה של לבייב.

לענין זה, כך טוען המערער, לא היה מקום להסתמך על פסק הדין בתביעה הנגזרת משום שזה איננו מעשה בית דין הואיל והערעור עליו נדחה רק בשל פירוקה של החברה.

עוד נמצא שכספי ההלוואה שמשו לסילוק חובות החברה, כפי שגם נקבע במסגרת פסק הדין בתביעה הנגזרת, ומשכך לא זכאי המערער לקבלת חלק מהם, בנגוד לנטען על ידו.

...

משכך, דין הערעור בכל הנוגע לאישור תביעת החוב של פנדייל- להדחות.

יודגש כי צופיוב לא הגיש תביעת חוב למפרק בגין חוב זה הרשום על שמו, מה שמחזק את המסקנה כי אכן ויתר עליו לטובתו של המערער.

משכך, בהעדר התנגדות של פנדייל ולפנים משורת הדין, ומבלי להכריע בשאלה האם הדו"ח לשנת 2006 מהימן יותר מהדו"ח לשנת 2007, הערעור השני יתקבל גם בנקודה זו. סוף דבר, הערעור השני מתקבל במובן זה שסכום תביעת החוב המאושרת של המערער יעמוד על סך של 680,000 דולר בצירוף סך נוסף של 100,000 דולר בגין חלקו של צופיוב.

בנתבעת היתקיימה בדיקה מעמיקה באשר לנסיבות שאיפשרו את מעשה המעילה וביחס לגורמים שהיו מעורבים בה ותוך זמן לא רב התברר, שהתובע ידע שההשקעות הכספיות הן בפקדון והן באג"ח הן פיקטיביות ולא כשרות והן בוצעו שלא לטובת החברה ועל מנת לשרת את האינטרסים הפרטיים של בעלי השליטה לשעבר בנתבעת.

בחודש 2/16 הוגשה ע"י חברת יעד פאר שירותי ניהול בע"מ (בעל מניות בחברה) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה ובהם התובע בטענה להפרת חובת הזהירות והאמונים אותם חייבים לחברה.

מטעם הנתבעת העידו: מר יוסי ויליגר , בעל השליטה בנתבעת; מר אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים מיום 15.10.17; מר פנחס ירוני, גזבר הנתבעת מיום 13.10.98; מר דורון יוניסי, מבקר הפנים של הנתבעת וחברת האם "וילי פוד השקעות בע"מ". הכרעה לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות ברובה ודין התביעה שכנגד להדחות.

...

סוף דבר הננו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: הודעה מוקדמת בסך של 66,000 ₪; חופשה שנתית בסך 15,000 ₪; פיצויי פיטורים בסך 72,291 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

באופן דומה קבע השופט כבוב בדיון החוזר בת.א. (כלכלית) 53375-06-14 אפרתי נ' כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ (15.5.2015, להלן: "עניין אפרתי") כי כאשר החברה אינה פעילה מזה זמן ממושך, יש בכך כדי להשפיע על ההחלטה בבקשה לאישור תביעה נגזרת.

יתרה מכך, לחברה יש גם חובות, ולכן אם התביעה הנגזרת תאושר ותתקבל והחברה תזכה לקבל כספים מהמשיב – היא תוכל לעשות בהם שימוש, בין אם לצורך פעולותיה בקשר עם המקרקעין ובין אם לתשלום לנושיה.

עוד יש לציין כי מאחר שממילא חלק מעילות התביעה לא התיישנו, ניתן לברר את נושא ההתיישנות בכללותו במסגרת הדיון בתביעה לגופה, לאחר שהבקשה לאישור תביעה נגזרת תאושר.

...

לכן אני סבורה כי המבקש עמד בנטל שהוטל עליו נכון לשלב זה של הדיון – שלב הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ביחס לכל רכיבי התביעה שאותם הוא מבקש לאשר.

מובן כי כאשר תידון התביעה לגופה, יהיה מקום לשוב ולברר את עילות התביעה וזאת בהתאם לנטל ההוכחה המוטל על תובע בתביעה אזרחית, ולקבוע האם החברה עמדה בנטל זה. בשולי הדברים אוסיף כי לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי אין גם מקום לקבל את עמדת המשיב ביחס לחוסר תום-לבו של המבקש, וכי אין מקום לדחות את בקשת האישור גם מטעם זה. עוד יצוין כי ניתן לאשר את הבקשה גם ביחס למשיבה 2 – חברת יונה בן עמיתי (שלא הייתה מיוצגת בהליך דנן), כאשר לגישת המבקש לחברה עומדת עילת תביעה כנגדה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, מאחר שדמי השכירות הגיעו לידיה.

לכן, לאור כל האמור, אני מאשרת את הבקשה להגשת תביעה נגזרת בשמה של החברה מטעמו של המבקש.

פסק דין זה עניינו בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המבקש, בשל טענתו כי לחברה מושא התיק, עילות תביעה טובות נגד עו"ד בלפור קיוויתי, נאמן המחזיק בנאמנות כספים עבור החברה, אשר כשיטת המבקש, הפר את חובות האמון שלו וגרם לה נזק בעילות תביעה נוספות.

הטענה הראשונה, נוגעת להודאת בעל דין של חורי בהודעה שהגיש הוא לתיק הפרוק ביום 10.7.18, אז הגיש הוא בקשה שבה התבקש בית המשפט, להורות לעו"ד קיוויתי לשחרר כספים, כאשר במכתבו, יש הודאה לגבי חלוקת הכספים שאצל עו"ד קיוויתי, באופן ששומט מעילת התביעה הנטענת.

לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גירסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכנוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכנוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.

...

לפיכך, ולכל הפחות לאור כך שנטל השכנוע כי מדובר בתביעה לטובת החברה מוטל על חורי, לא שוכנעתי כי התביעה הנגזרת המבוקשת, הינה תביעה לטובת החברה.

לפיכך, לא שוכנעתי בתום ליבו של חורי בהגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת ולאור קביעותי והמסקנות האישיות כנגד חורי, כנגד אמינות גרסתו, כאמור, ראו ההחלטה המהותית שניתנה היום בתיק הכינוס, במקביל להחלטה זו, (אולם הדברים פורטו גם בהחלטת הביניים בתיק הכינוס החלטה מיום 7.1.20), יש קושי בכך שחורי הוא זה שיגיש התביעה בשם החברה, בעיקר נגד בעל המניות השני.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

מקורות נוספים לבצוע ההסדר הם תקבולים אפשריים בעקבות תביעות שתוגשנה נגד בעלי שליטה, רואי חשבון וגורמים נוספים, כאשר התקבולים מהתביעות יחולקו "פרו- ראטה". מקור פוטנציאלי נוסף לתשלום לנושי החברה הוא כספים שיתקבלו ממשקיע עתידי, כנגד הקצאת מניות.

בעלי המניות פנסו ואייזיק (אך לא רק הם) טוענים כי החברה כלל אינה חדלת פרעון, ולכן יש להעמיד את הצעת ההסדר גם להצבעת אסיפה של בעלי המניות; לחלופין, יש לפתוח בהליכי חידלות פרעון נגד החברה לפי חלק ב' של החוק, ולא לפי חלק י', בשים לב לחומרת הטענות בענין התרמית והמעילה שהביאו לקריסתה.

חגי יודקביץ ורונן אלוש, שהגישו בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה בגין הפרת חובות זהירות ואמונים של נושאי המשרה בחברה (להלן: "המבקשים הנגזרים") טוענים כי אין מקום לאשר פטור לדירקטורים הבלתי תלויים, משום שהדבר נוגד את טובת החברה.

...

משכך, בקשתו של הנאמן להתמנות כמשקיף בישיבות דירקטוריון החברה- נדחית.

יחד עם זאת, וכפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 22.9.2022 במסגרת ה"סיבוב" הקודם של הבקשה לכינוס אסיפות, בסופו של דבר עדיף כמעט תמיד להותיר את הבחירה בענין זה בידיהם של הנושים, נוכח הכלל הידוע לפיו בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של אלה בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו.

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב של החברה, בכפוף לביטולה של ההוראה הכופה המחאת זכויות תביעה פרטיות של נושים נגד צדדים שלישיים, ושל ההוראה האוסרת על הגשת תביעות בין הנושים לבין עצמם.