בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין מסרוני ספאם

בסמוך למועד הפירסום ובחודשים לאחריו שלחו הנתבעים לתובע ארבע הודעות טקסט (מסרונים) חוזרות בתוכנן: "שלום רב שמי בר לוקר מ"RELOCATION אני מחפש דירה לרכישה בקרית חיים מערבית עבור לקוחות מהמרכז 0525550920, להסרה...[צורף לינק]". התובע טוען כי הודעות אלו שנשלחו בנגוד לחוק (הידוע בשם חוק הספם), הטרידו את מנוחותו והפריעו לו. התובע מכנה את הנעשה כ"תופעה מכוערת אשר ראויה לגינוי".

על כן ובהתאם להוראות סעיף 30א(י) לחוק המאשר פיצוי של עד 1000 ₪ בשל כל דבר פירסומת שנשלח שלא כדין הגיש התובע תביעתו זו. טענות הנתבעים הנתבעים טוענים כי המסרונים אינם עונים להגדרה של "דבר פירסומת" במובנו של סעיף 30א לחוק.

שלישית, ובהתייחס לטענת הנתבעים כי עצם הפירסום באתר יד 2 ואישור התקנון מהוה הסכמה לפנייה מצד גורמים שלישיים - איני מקבלת את טענה זו. בת"צ 15462-05-18 שדה ואח' נ טרייד מובייל בע"מ (31.7.2022) (פורסם במאגרים משפטיים) (סעיף 10 להחלטה) נדונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הפרת הוראות סעיף 30א לחוק.

...

אני קובעת כי לתובע הייתה חובה לפעול להקטנת נזקיו על ידי ניסיון להסירו מרשימת הנמנעים מיד עם קבלת ההודעה הראשונה או לכל היותר ההודעה השנייה, בין אם בשימוש בקישור שצורף, השבה להודעה, פנייה בכתב או ביצירת קשר טלפוני כפי שאכן עשה.

משכך, באיזון הדברים אני קובעת כי בגין כל הפרה יפצו הנתבעים את התובע בסך של 500 ₪.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 2,000 ₪, בצירוף הוצאות בסך כולל של 300 ₪.

עוד טענה, שהמבקש אינו ממלא גם אחר יתר התנאים להגשת בקשת האישור, ובכלל זאת, בקשת האישור אינה מעוררת שאלות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה הנטענת, הסבירות כי הטענות יוכרעו לטובת הקבוצה הנטענת היא קלושה, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת בעניינינו, המבקשים (כך במקור בסעיף 8.4 –ע.ה.) אינם עומדים בתנאי הייצוג ההולם ותום הלב.עוד טענה, כי היא איננה "ספמרית" הקוצרת רווחים ממשלוח הודעות לנמענים שאינן מעוניינים בהן, אלא גוף עסקי בעל עשרות אלפי לקוחות, המצויים עימו בקשר שוטף, וככלל, מעוניינים לקבל ממנו הודעות, עדכונים והצעות מסחריות.

בשלב זה ביהמ"ש לא נידרש לקבוע פיצוי ולנוכח תאור מימדי הפעילות של המשיבה בבקשה וסכומי העתק שהמשיבה טענה שהשקיעה במערכת התיקשורת, ובהנתן שאין לראות בה, כאמור לעיל, עסק זעיר כגון, מכולת, או מכבסה, שכונתית, ביהמ"ש דוחה הטענה שיש לדחות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בגלל סכום התביעה.

הקבוצה התובעת תיכלול: "כל אדם אשר קיבל דבר פירסומת אשר שוגר על ידי מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע"מ בנגוד להוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או מבלי שהמשיבה איפשרה לו להסיר את עצמו באותו האופן בו שוגרה הפרסומת ו/או מבלי שהמשיבה ציינה בפרסומות את פרטי יצירת הקשר עימה ואת יתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים האחרונות בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו". השאלה העיקרית המשותפת לחברי הקבוצה התובעת היא: "האם המשיבה שיגרה פירסומות באמצעות מסרונים בנגוד להוראות סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לרבות מבלי שנתן את הסכמתו המפורשת לכך ו/או מבלי שהמשיבה איפשרה לו להסיר את עצמו באותו האופן בו שוגרה הפרסומת ו/או מבלי שהמשיבה ציינה בפרסומות את פרטי יצירת הקשר עימה ואת יתר הפרטים הנדרשים בדין, וזאת בשבע השנים האחרונות בתקופה שקדמה להגשת התובענה נושא בקשה זו". הסעדים הנתבעים הם: צו מניעה המורה למשיבה להמנע משיגור דברי פירסומת לחברי הקבוצה בנגוד להוראות הדין וללא אישור הסכמה מפורש מראש מהנמען, צו עשה המורה למשיבה לקיים את הוראות חוק התיקשורת, לרבות הוספת אפשרות הסרת נמענים באופן שבו שוגרו הפרסומות, לאותו המספר, ולא באמצעות לינק צו עשה המורה למשיבה לציין בכל דבר פירסומת הנשלח מטעמה באמצעות הודעת מסר קצר, את שמה, כתובתה, דרכי יצירת הקשר עימה ויתר הפרטים הנדרשים בדין.

...

עוד טענה, שלאחר שהמבקש ובא כוחו נחשפו בקבוצות פייסבוק לתלונות על ספאם מקבוצות ספורט, ואף איתרו הליכים של תביעות קטנות שהוגשו כנגד חברת מועדון הכדורגל מכבי תל אביב (גוף שאין לו שום קשר אליה), הם "קפצו" למסקנה (השגויה) כי ישנם, כביכול, חברי קבוצה רבים.

ביהמ"ש מקבל הבקשה לאישור התובענה כייצוגית לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי המבקש עמד בנטל להצביע, כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט, שיש לכאורה אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת "דואר זבל", כייצוגית.

אולם, התברר שטענה זו התייחסה לטענה הראשונה של המבקש לפיה קיבל שתי הודעות בזו אחר זו. אולם, מכיוון שהמשיבות עצמן טענו שמדובר באותו מיסרון שנשלח פעם אחת, והתברר שהמסרון נשלח לשני מספרי טלפון של המבקש ואל זיו, ולא הונחה תשתית עובדתית לתקלה המסבירה מדוע נשלח המסרון למספר מספרי טלפון של מי שלא נתנו הסכמתם לקבלו, מכאן שהונחה דעת ביהמ"ש שקיימת קבוצה שיש לקבוע היקפה המדויק לאחר אישור התובענה כייצוגית.

...

עוד טענו, שהמבקש טען בהודעתו כי "מבדיקה שערכתי בין מכרים וחברים, אינני המקרה היחיד" ושאלו- הכיצד הוא הספיק לערוך בדיקה אצל מכרים וחברים עלומים, תוך פחות מ- 14 דקות, "שבצירוף מקרים משמים גם הם לכאורה קיבלו הודעה דומה?!!!". עוד טענו, שהמבקש עושה שימוש ציני בכלי התובענות הייצוגיות, כלי שנקבע לגביו שהינו רב עוצמתי, שלא אחת נקבע כי יש לעשות בו שימוש במשורה ובתום לב, ומטעם זה לבדו יש לדחות את הבקשה, ולקבוע כי המבקש אינו ראוי לשמש כתובע ייצוגי.

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שליחת "דואר זבל". הגשת כתב טענות, דיונים, החלפת בא כוח מייצג, והגשת סיכומים המבקשים הגישו בתאריך 9.9.22 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים בגין משלוח דברי פירסומת בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב- 1982.

להסרה לחץ או השב הסר https://atj.io/abcdef ". עוד טענו שבתאריך 31.12.21 נשלח מיסרון הזהה למסרון שנשלח, פעם נוספת לרשימת התפוצה השיווקית – כל זאת, על מנת להבטיח למען הסר ספק כי פעולותיה של הומלנד מתבצעות בהתאם להוראות הדין וחוק התיקשורת בפרט. עוד טענו שאוריאל ואבישי לא קיבלו את המסרונים האמורים שכן הם היו ברשימת מורשי הדיוור של הומלנד ושבט דן, אם כי בסטאטוס חסומי דיוור וכי כך גם יאנה אשר אכן הייתה מצויה ברשימת מורשי הדיוור בדואר מקוון לא סיפקה לעניין כל היתייחסות ולמעשה היתעלמה מסוגיה זו כליל במסגרת בקשת האישור.

...

ביהמ"ש קבע בתאריך 17.10.23 כי לאחר עיון נוסף משהוסרה סוגיית הייצוג, ולאחר עיון בסיכומים, הוא הגיע למסקנה שיש לאשר הבקשה והעמיד לצדדים פרק זמן להודיע אם מעוניינים בהחלטה מנומקת.

המבקשים הציעו כי הקבוצה בשמה תוגש התובענה הייצוגית תוגדר כדלקמן: "כל הנמענים שקיבלו מהמשיבים או מי מהם, בשבע השנים האחרונות, דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ''ב 1982- , וכתוצאה מכך נגרם להם נזק". המבקשים טענו כי בסופו של דבר, נגרם להם נזק לא ממוני כתוצאה ממעשי ומחדלי המשיבים או מי מהם, ומהפרותיהם את הוראות החוק כמפורט לעיל וכי נזק זה, מוערך על ידיהם, בהערכה סבירה וזהירה, בסכום בסך של 100 ₪ לכל הודעה מפרה.

אולם, הם הסתפקו בהסקת מסקנה לפיה אם היא עבדה בחברה שלה היה קשר עבודה אתם מכאן שהיא הסכימה לקבלת הדואר.

לפני ביהמ"ש בקשת המבקשים לאישור התובענה כייצוגית בגין משלוח הודעות שלא כדין המכונה "דואר זבל". הגשת כתבי טענות ודיונים המבקשים הגישו בתאריך 1.3.23 בקשה לאישור תובענה כייצוגית על סך של 2.5 מיליון ₪.

כך, בטופס המעודכן והמתוקן, שהמשיבה צרפה כנספח 3 לתשובתה, מופיעה שורה חדשה לפיה חבר המועדון יכול לסמן/לא לסמן "אני רוצה לקבל מכם פרסומים על הטבות שיתופי פעולה ועדכונים באמצעות דוא"ל ו- SMS" וזאת, בשונה מטופס ההצטרפות הישן, אשר לא כלל את האפשרות לסמן/לא לסמן קבלת דיוור, ותוך שלפני עידכון זה - המשיבה הסתפקה באישור תנאי השמוש ומדיניות הפרטיות לשם משלוח הודעות פרסומיות.

...

המבקשים הגדירו הקבוצה כפי שיפורט בהמשך וטענו, כי חזקה היא, כי לכל נמען שקיבל הודעה ללא הסכמה נגרם נזק וכי בסופו של דבר נגרם להם ולחברי הקבוצה נזק לא ממוני כתוצאה\ ממעשי ומחדלי המשיבה ומהפרותיה את הוראות החוק וכי נזק זה מוערך על ידיהם, בהערכה סבירה וזהירה, בסכום של 50 ₪ לכל דבר פרסומת מפר, שנשלח בהודעת SMS ו- 100 ₪ עבור כל הודעה, שנשלחה באמצעות דואר מקוון, וכי סך הנזק שנגרם למבקשת עומד על סך של 1,000 ₪ (700 ₪ בגין 14 דברי פרסומת, שנשלחו במסרונים ועוד 300 ₪ בגין 3 דברי פרסומת, שנשלחו בדואר מקוון) וכי סך הנזק שנגרם למבקש עומד על סך של 600 ₪ בגין 6 דברי פרסומת שקיבל בדוא"ל. המבקשים העריכו בשלב ראשוני זה את היקף הקבוצה ככזה העומד על לכל הפחות 12,500 נמענים, אשר קיבלו מהמשיבה דברי פרסומת בדואר מקוון וחלקם אף קיבלו דברי פרסומת במסרונים והזכירו כי עסקינן בחברה מובילה בתחומה, בעלת מותג בינלאומי ומכאן שמדובר בהערכה סבירה ושמרנית ביותר.

נתונים אלו, טענה, מחזקים את המסקנה שהמערכת פעלה כשורה, שכן אם הייתה תקלה במסגרתה חברי מועדון נקלטו כמאשרים בעת שלא אישרו, היה משתקף אחוז חריג של מאשרי דיוור ביחס למועדים אחרים.

עוד טענו שהעובדה כי המבקשת צירפה ראיות חותכות כי לא נתנה את הסכמתה לדיוור במהלך ביצוע ההרשמה הנ"ל ולמרות זאת המשיבה טענה כי היא סווגה במערכותיה הפנימיות כמורשת דיוור – מובילה לכלל מסקנה כי המשיבה נוהגת כך אף ביחס ליתר לקוחותיה בדיוק כפי שטענו המבקשים בסעיף 81 לבקשת האישור: "ככל הנראה, המשיבה מקטלגת באופן אוטומטי כל לקוח, שמבצע הזמנה או נרשם לאתר שלה, כמורשה דיוור, אף אם לא נתן הסכמה מראש ". עוד טענו שההודעה על הטבת יום ההולדת מהווה דבר פרסומת לכל דבר ועניין.