מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לאישור ייצוגית כנגד קופת חולים מאוחדת

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפנַי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בע"א 5858/19 מיום 17.5.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למחיקת ערעור על הסף בטענה כי נפלה שגיאה בסווג ההליך שהוגש לבית משפט זה. הרקע לבקשה בשנת 2010 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"צ 17626-11-10).
שאלת קיומם של טעמים מסוג זה נבחנת לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים (בש"א 1839/20 פלונית נ' קופת חולים מאוחדת, פסקה 8 (16.3.2020)).
...
כמו כן, כלל לא ברור שפסק הדין מיום 11.10.2012 אכן בוטל ומכאן מתחדדת המסקנה שלפיה יש לראות בכל החלטת הביטול "החלטה אחרת" אשר ניתן להגיש עליה בקשת רשות ערעור.
גם "מבחן הסעד" מוביל למסקנה כי אין זכות ערעור על ההחלטה האמורה.
בשקלול כל השיקולים דלעיל, בקשת הארכת המועד נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

חב"ר 35534-06-11 הוגשה על ידי עותרים 1 ו-2 נגד שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות (להלן: כללית ו-מכבי); חב"ר 41474-06-11 הוגשה על ידי עותרות 3 ו-4 נגד כללית; חב"ר 43102-06-11 הוגשה על ידי עותרת 5 נגד לאומית שירותי בריאות (להלן: לאומית); וחב"ר 45734-06-11 הוגשה על ידי עותרת 6 נגד קופת חולים מאוחדת (להלן: מאוחדת) (להלן יחד: בקשות האישור, העותרים ו-קופות החולים או הקופות, בהתאמה).
מצוידים בהבהרות האמורות ביחס למסגרת הדיון, נוכל לפנות לשאלה המרכזית שהונחה להכרעתנו: האם בקשות האישור בהן עסקינן יכולות לבוא בגדריו של פרט 11? על מנת לענות בחיוב על שאלה זו נידרש לקבוע כי התביעות הללו מקיימות שתי דרישות מרכזיות: ראשית, כי הוגשו נגד "רשות" כהגדרתה לעניין חוק תובענות ייצוגיות; שנית, כי הן מתייחסות לתשלום שנגבה על ידי קופות החולים "כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". חברתי סבורה כי מיתקיים התנאי הראשון, אך לא התנאי השני.
...
מכאן שדין בקשתן לסיום ההליך הייצוגי מחמת חדילה להידחות, ודין התובענות להיות מוחזרות לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שבקשות האישור ייבחנו לגופן, תוך בחינת האפשרות לאשרן לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
השופט י' עמית: במחלוקת שנפלה בין חברי וחברתי, אני מצטרף לדעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, מהטעמים האמורים בפסק דינו, כי אין לראות את קופת חולים כ"רשות" לצורך חוק תובענות ייצוגיות, מאחר שאינה בגדר "גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין". לאור מסקנה זו, איני נדרש להכריע בשאלה אם יש לראות את דמי ההשתתפות שגובות קופות חולים כאגרה או כמחיר, ואותיר שאלה זו בצריך עיון.
הוחלט פה אחד כי דין העתירה להתקבל והצו על תנאי שהוצא יהפוך למוחלט, במובן זה שפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה יבוטל, והדיון יוחזר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו לבחינת הבקשות לאישור תובענה כייצוגית לגופן.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת, הגב' אורית אופיר (להלן: "הגב' אופיר"), הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעים, בית החולים משגב לדך וקופת חולים מאוחדת (להלן ביחד: "הנתבעים". או "בית החולים" ו "מאוחדת" בנפרד).
...
המסקנה המתבקשת, לשיטתה של הגב' אופיר, היא שהנתבעים הם בגדר "עוסק" ולא "רשות" ושהתביעה היא לא להשבה של "אגרה או תשלום חובה אחר" אלא להשבה של "מחיר". בנסיבות אלה התובענה איננה עונה על התנאים הקבועים בסעיף 5(ב)(2) לחוק המקנה סמכות ייחודית לבית משפט לעניינים מנהליים במקרה של תובענה ייצוגית המוגשת נגד רשות להשבה של אגרה או תשלום חובה אחר.
על-כן כדי להכריע בבקשה לסילוק על הסף יש להיכנס לעומקם של דברים, להבחין בין הסעדים השונים ולקבוע קביעות הרלוונטיות לעצם אישור התובענה כייצוגית אם לאו, שכן גם אם בית המשפט יגיע למסקנה שהתביעה כוללת גם סעד של השבה של תשלום חובה, עדיין תידרש הכרעה בנוגע ליתר הסעדים וזו רלוונטית לעצם האפשרות לברר את התובענה על פי חוק תובענות ייצוגיות).
משהגעתי למסקנה שהמקרה שלפני אינו נופל בגדר החריג שהותווה בפסיקה אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים הגישו שתי תובענות כשלצידן בקשות אישור לניהול תובענה ייצוגית כנגד קופת חולים מאוחדת ((ת"צ 16511-01-20, ת"צ 53287-12-19) אשר אוחדו למסגרת הליך אחד (להלן: "בקשת האישור"), במרכזן עמדה הטענה כי קופת חולים מאוחדת עוולה בכל הנוגע לשמירת מידע אישי של מבוטחיה, וזאת בשני מקרים: האחד, כאשר מסרה התקן איחסון נייד המכיל את נתוניהם האישיים של מבוטחיה לגורמים פרטיים אשר סייעו לה להקים סניף בעכו, וזאת מבלי לפקח על השמוש שעשו במידע זה. והשני, כאשר התגלתה פרצת אבטחה ביישומון שמפעילה מאוחדת, אשר אפשר למשתמשי היישומון גישה למידע האישי של כלל המשתמשים מבוטחי הקופה.
...
לבסוף, נטען כי דין בקשת האישור להידחות אף מחמת שיהוי והתיישנות בהגשתה.
משכך, אין עסקינן בתביעה נזיקית מכוח חוק זה. הטענה כי מדובר ביחסים שבין "עוסק לבין לקוח" על פי חוק הגנת הצרכן, ואינה נטועה בחוק הגנת הפרטיות, אך מחזקת את המסקנה כי עסקינן במערך יחסים חוזיים שבין העוסק – המבטח לבין הלקוח – המבוטח.
(ראו גם ת"צ (ת"א) 3637-01-17 טל טיומקין נ' מכבי שירותי בריאות בע"מ (11.11.20)) סוף דבר לאור כל האמור, אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה זו נתונה לבית הדין לעבודה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 15093-05-18 דנציגר נ' מכבי שירותי בריאות ת"צ 7555-04-17 מילר נ' קופת חולים מאוחדת אגודה עותמאנית תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין מבקשות 1. רחל דנציגר 2. לאה מילר משיבות 1. מכבי שירותי בריאות 2. קופת חולים מאוחדת החלטה
במסגרת שתי בקשות (שאוחדו) לאישור תובענות כייצוגיות, ושעניינן בטענה כי המשיבות גובות שלא כדין סכומי מע"מ בגין תרופות (שמחירן נמוך מסכום ההישתתפות העצמית), על אף שהן מסווגות כמלכ"ר הפטור ממע"מ ועל אף שמדובר במחירים מפוקחים - הוגשו שתי בקשות: האחת בקשה בתיק 7555-04-17 להרשות מתן תגובה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, והשנייה בקשה בתיק 15093-05-18 לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמהותה דומה לבקשה הראשונה.
על פניו נראה כי סוגיה זו אינה רלוואנטית להליך דנן שעניינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות.
...
העמדה אמנם כוללת הבהרה כי לעניין זה אין הבדל בין תרופה שמחירה גבוה מסכום ההשתתפות העצמית (כפי שהיה בענין מלכא הנ"ל) ובין תרופה שמתחת למחיר ההשתתפות העצמית, אך בסופו של דבר עניינה הוא אחד – לפי עמדת היועמ"ש, העובדה כי המשיבות הן מלכ"ר אין פירושה שהן לא רשאיות להסתמך על המחיר המחייב לצרכן כולל מע"מ כפי שהוא מופיע במחירון הרשמי מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
סוף דבר - הבקשות נדחות ואיני מתיר את הגשת חוות הדעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו