(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.
אמנם, לא נעשתה פניה מוקדמת על ידי המבקש למועצה המקומית על מנת שתחדל מהגביה הרטרואקטיבית (נעשו פניות, אך בנושאים אחרים הקשורים לחיוב הארנונה שהושת על המבקׂש).
אין ספק, כי הפריביליגיה השמורה למועצה להודיע על חדילה, ובכך להמנע מהשבת כספים שנגבו שלא כדין, צריכה להיות מובאת בחשבון, ומשגבתה המועצה 97% מהחיובים הרטרואקטיביים שהוציאה כאמור לעיל, המסתכמים ככל הנראה בלמעלה ממיליון ש"ח, יש להיתחשב אף בכך.
המועצה העלתה עוד טענה כאילו אין למבקש עילת תביעה אישית מאחר שהציב בחצר ביתו מחסן ופרגולה וכן חניה מקורה, ונמנע מלדווח עליהם משך שנים.
...
בעניין אבוטבול אשר נזכר לעיל נקבע כי "גם אם נאמץ, בענייננו, את העיקרון אשר נקבע בהלכת רייכרט (שיטת האחוזים – י.ק.), אין משמעות הדבר כי אין עוד מקום לשקילת התשומות שהשקיעו התובע המייצג ובאי-כוחו".
עוד נקבע בעניין אבוטבול כי "תובענה ייצוגית, אשר הוגשה נגד המדינה ונדחתה מכוח הוראת סעיף 9(ב) לחוק, כבמקרה דנא, מהווה סוג מיוחד של תובענות ייצוגיות, אשר אופיין שונה, ולפיכך גם מערכת הכללים החלה לגביהן, אינה זהה למערכת הכללים החלה לגבי תובענות ייצוגיות אחרות. אשר על כן, סבורני, כי אין מקום להחיל בתובענות ייצוגיות מסוג זה את ההלכה אשר נקבעה בעניין רייכרט, כלשונה".
נזכיר כי בנסיבות המיוחדות של פסק הדין בעניין רייכרט נפסקו אחוזים גבוהים יחסית למייצג (25% עד סכום של 5 מיליון ש"ח, ואחוזים נמוכים יותר למדרגות הבאות).
סיכום
אשר על כן אני מקבל את הודעת החדילה ודוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ואת התובענה.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 25,000 ש"ח, ולב"כ המבקש תשלם היא שכ"ט בסך 105,000 ש"ח (כולל מע"מ).
