בקשה לאישור הסתלקות מתביעה ייצוגית בעניין סימון מזון דיאטטי

באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור בית המשפט התבקש להגדיר את הקבוצה: "כל הצרכנים אשר רכשו את המוצר המיוצר והמשווק על ידי המשיבה והמכונה 'לחם שאור קל אורגאני' שעה שכונה וסומן בנגוד להוראות הדין המנויות בתקן הישראלי ת"י 1145, ותקן ישראלי ת"י 1241, וכל זאת ממועד ייצורו של המוצר ועד למתן פסק דין בתובענה". לטענת המבקשת עילות התובענה הנם להלן בין היתר: הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין התשכ"ח -1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), לעניין זה נטען להפרה של הפרת חובות חקוקות בתקן ישראלי ת"י 1145 שעניינו סימון מזון ארוז מראש, וכן סעיפים 107.5.1 ו-107.5.2 תקן ישראלי ת"י 1241 (לחם) ואת הוראת סעיף 3.3 לתקן )1145.

לטענת המשיבה יש להשוות את המוצר נשוא בקשת האישור למוצר אשר שמו: "לחם שאור עשיר הרדוף" אשר מכיל 320 קלוריות למאה גרם מוצר ומכאן שמותר היה למשיבה לציין על גבי המוצר נשוא בקשת האישור כי הוא מוצר "קל". עוד טוענת המשיבה כי תמוהה העובדה שהמבקשת לא בדקה את הערכים התזונתיים של המוצר עוד בטרם רכשה אותו, וזאת בשים לב לכך שהיא ציינה במסגרת בקשת האישור מטעמה כי היא מקפידה על דיאטה מאוזנת וצריכת מזונות בריאים.

למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות הוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טירחה בבקשות כגון דא, וראו דבריו של פרופ' א. קלמנט במאמריו בעיניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)).

עוד אציין כי לאור העובדה שבקשת הסתלקות אינה מקימה מעשה בית דין, ובשים לב כי לכאורה המשיבה לא עמדה בהוראות התקן הרלוואנטיות לעניין סימון המוצר נשוא בקשת האישור כ"קל", הרי שאין בפסק דין זה כדי לכבול את ידי הרגולטור מלפעול כנגד המשיבה בעיניין הכיתוב על גבי המוצר במישור זה או אחר, במידה וימצא בכך צורך.

...

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

ביצוע כל ההתחייבויות המשיבה יהיו בהתאם לאמור בסעיף 30 להחלטתי זו. הנני מורה כי הגמול למבקשת בסך 2,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

תמצית טענת המבקש היתה, שהמשיבה הפרה שורה של חובות חקוקות בכל הנוגע לסימון המוצרים, וכן הציגה מצג מטעה המיועד ליצירת הרושם המוטעה, כי סדרת מוצרי החלב הנ"ל הם מיוחדים, בריאים יותר ושונים מהמוצרים בקטגוריה זו, ו/או של חברות אחרות המונחים במדפים, וזאת תוך הפרות חובות הסימון, וכן תוך ייחוס סגולות מרפא למוצרים, וכן מכירת מוצר עם אחוז שומן שלא קיים בתקן, כמו גם הוספת תוסף מזון – סידן וסיבים תזונתיים בנגוד לדין.

כמו כן מצביעה המשיבה, על חשיבותו של ויטמין D, כשבחלב רגיל אין ויטמין D, בעוד שהחלב המועשר של המשיבה מכיל ויטמין D (ולעניין ויטמין D מפנה המשיבה לחוות דעתה של הדיאטנית ד"ר ניבה שפירא), וכן סיבים תזונתיים.

בתשובת המבקש מיום 12.11.2015 נטען, שהתובענה הוגשה בתום לב מתוך כוונה לפעול לתיקון עולם ולמען הציבור, אך נוכח החלטת בית משפט זה בהליך כנגד תנובה בדבר דחיית בקשת האישור שם, לא היה טעם להמשיך את בירור התובענה נשוא הליך זה, שעניינה בעילות ובמוצרים דומים, ומכאן הבקשה להסתלק מן הבקשה בשלב קדם המשפט, ובטרם קביעת התיק להוכחות.

לכן לטעמו של המבקש, יש לדחות את בקשת המשיבה לחייבו בהוצאות, והוא מסתמך על ע"א 7928/12 אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תיקשורת בע"מ (מיום 22.1.15) בנוגע למדיניות הראויה בהטלת הוצאות על תובע ייצוגי שבקשתו לאישור התובענה כייצוגית נדחתה.

...

בהביאי בחשבון את כלל השיקולים שהעלו ב"כ שני הצדדים בטיעוניהם ואת הפסיקה הרלוונטית, סבורני שיש לחייב את המבקש לשלם למשיבה בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין סכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן: אני נעתר לבקשת ההסתלקות ומורה על דחיית התובענה האישיות של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקשת, לפיה המשיבה הפרה את הוראות הדין, עת הציגה מצג מטעה לציבור הצרכנים, באשר לרכיבי מוצר מזון - מרציפן , אשר סומן כמוצר "ללא תוספת סוכר". המשיבה לא ציינה כי המוצר מכיל רב כהליים - שהם אמנם מופחתי קלוריות בהשוואה לסוכר, אולם בעלי ערך פחממתי רב יותר ואינם מתאימים לאנשים שלהם רמת סוכר גבוהה בדמם.

חברי הקבוצה הוגדרו: "לקוחות המשיבה המעוניינים לשמור על דיאטה, לרבות חולי סכרת ו/או ציבור הצרכנים הרגיש לרכיבי רב-כהליים, אשר רכשו מיום ייצורו של המוצר ועד ליום מתן פסק הדין בתובענה, את המוצר "מרציפן ללא תוספת סוכר". הסעד שנתבקש בבקשת האישור היה מתן פיצוי אישי בסך 35.90 ₪, וכן פיצוי לכלל חברי הקבוצה על סך של 2,700,000 ₪; מתן צו הצהרתי לפיו הפרה המשיבה הוראות ת"י 1006 (מרציפן ומוצריו), ס' 2.6.1, 2.6.2; ומתן צו עשה המורה למשיבה הסרת המוצר מהמדפים.

בצדו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011)).

וכך סוכמו עקרי הדברים: "ניתן לסכם ולומר, כי שומה על בית משפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טירחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק" (סעיף 31 לפסה"ד בענין סונול).

...

סוף דבר הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת, נדחית.

המשיבה תשלם למבקשת גמול על סך של 2,000 ₪, ושכר טרחה לבאות כוחה על סך של 30,000 ₪, בתוספת מע"מ. הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

דיון והכרעה בשים לב לשלב הראשוני בבירור ההליך שבו הוגשה בקשת ההסתלקות, לא מצאתי מניעה לאשר את עצם הסתלקות המבקשת מההליך, וגם לא מצאתי מקום לתת הוראות בדבר איתור מבקש ובא-כוח מייצג חלופיים בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות (לדיון בשיקולים בנושא ראו, ת"צ (שלום הרצ') 29157-10-17 בן סימון נ' מנו ספנות בע"מ (18.1.2020)).

היתייחסות ממוקדת יותר הקיימת בפסיקת בתי המשפט בקשר לאישור מתן טובת הנאה במסגרת הסתלקות, היא לגבי הליכים ייצוגיים העוסקים בסימון מזון.

בעיניין פסטה נונה הביע בית המשפט המחוזי דעתו כי הסתלקות מתביעות אלה ככלל אינה מצדיקה פסיקת גמול ושכר טירחה – וזאת גם אם הסדר ההסתלקות מבוסס על התחייבות מצד ספקית או משווקת המזון, לתיקון הפרת התקן הרלוואנטי לעתיד.

מכאן שבתביעות אלו ניתן להעזר בהבחנה, האם הפרת הדין בקשר לסימון מוצר המזון נוגעת לנושא שיש לו ערך בריאותי-תזונתי או שהוא נושא משמעות לצריכה נבונה (לדוגמה, היותו דיאטטי אם לאו), להבדיל מנושאים טכניים שאינם בעלי חשיבות של ממש לצרכן הסביר.

...

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקשת נדחית.

(ו) אשר לאגרת בית המשפט: הבקשה להחזר החלק הראשון של האגרה נדחית.

הבקשה למתן פטור מתשלום החלק השני של האגרה נדחית.

התשובה נתמכה בחוות דעת מומחה שנערכה על ידי דיאטנית קלינית מורשה ומומחית לתזונה, ד"ר סיגלית אילת-אדר, במסגרתה פורטו כשלים שונים שלשיטת דגנית נפלו בחוות דעת המומחה מטעם המבקשת, ובה נטען כי הלחמים שקילים תזונתית ולכן היו ברי השוואה.

בתשובה דגנית הוסיפה וטענה כי המבקשת לא נזוקה כתוצאה מרכישת הלחם, שכן הוא תואם את העדפותיה התזונתיות - כך לפי "הפרקטיקה התזונתית". בדיון שנערך לפני ביום 20/10/2021 עמדו הצדדים על טענותיהם בעיניין עילת התביעה של המבקשת, וכן בעיניין פרשנות תקני סימון המזון ותחולתם על המקרה הנוכחי (בין היתר לאור דברים שנטענו בתגובה לתשובות).

הדרישה לקבלת אישור בית המשפט לבקשת הסתלקות נדונה במספר החלטות שיפוטיות (ראו למשל: ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29/9/2013); ע"א 9585/11 יערי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (1/10/2013); ת"צ (ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26/11/2014); ראו גם: א' קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5 (2011)).

כפי שצוין לעיל, הסדר ההסתלקות אינו כולל התחייבות מפורשת לגבי שניים מן הלחמים מושא בקשת האישור, ככל הנראה מאחר שהצדדים נותרו חלוקים בשאלה האם הם מפרים את תקני המזון הרלוונטייים, אם לאו.

...

מקובלת עלי המלצת הצדדים לפי המשיבה תשפה את המבקשת במחצית שכר המומחה מטעמה ובמחצית סכום האגרה ששילמה.

לנוכח האמור לעיל, אני מורה כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 3,000 ₪ ולבא כוחה שכר טרחה בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ. דגנית תשלם למבקשת גם את סכום האגרה שהוסכם על ידי הצדדים (2,700 ₪) ומחצית משכר טרחת המומחה בסך של 5,000 ₪.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתה האישית של המבקשת כמפורט לעיל, ללא צורך בפרסום.