בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בדבר היטלי פיתוח

כמו כן, המבקש קיבל דרישת חיוב היטלי פיתוח (שצ"פ, תעול, סלילת כביש וסלילת מדרכה) שבה חיוב לפי שטח בגודל 15.46 מ"ר. עוד קיבל המבקש דרישה לתשלום דמי הקמה לפי שטח בגודל 15.46 מ"ר. חוקי העזר, שמכוחם הוטלו ההיטלים, קובעים כי הסמכות לחיוב הנה רק ביחס לבניה החדשה שאושרה לאחר ששולם החיוב הראשון (סעיף 3(ד) בחוק עזר למודיעין-מכבים-רעות (תעול), התשע"ג-2012, סעיף 4(ד) בחוק עזר למודיעין-מכבים-רעות (שטחים צבוריים פתוחים), התשע"ג-2012, סעיף 3(ד) בחוק עזר למודיעין-מכבים-רעות (סלילת רחובות), התשע"ג-2012).

בחינת גרמושקות היתרי הבנייה שפורטו בטבלת הבקשות לשנת 2021 (גרמושקות חתומות ומאושרות על ידי המשיבה 2 ולפיכך מהוות רשומות מוסדיות, צורף כנספח א'), עולה כי בנגוד לנטען על ידי המשיבות 2-1, במחצית הראשונה של שנת 2021 נחסך מהציבור נזק בדמות שטחים בגודל של כ-438 מ"ר שקוזזו ולא חויבו בהיטלים (בעקבות התיקון שנעשה על ידי המשיבות בעקבות התובענה הייצוגית) ואשר החיוב בגינם נאמד בכ-144,540 ₪.

בעע"מ 9237/12 עריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) (להלן: "עניין ברקאי") קבע בית המשפט העליון כי: "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טירחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטירחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך היתחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובילבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטירחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטירחה והגמול". בעע"מ 2978/13 מי הגליל - תאגיד והביוב האיזורי בע"מ נ' יונס (23.07.15), המאוחר לפסיקה בעיניין ברקאי (שתוצאתו נהפכה בדיון נוסף אך נראה שהדברים הבאים עדין עומדים בעינם) נקבע: "בעת פסיקתם של גמול ושכר טירחה לאחר מתן הודעת חדילה מאת הרשות, בידי בית המשפט – אך אינו חייב – לפעול באמצעות שיטת האחוזים, הן תוך יישומו בהתבסס על הסעד שהיה נפסק אילו התקבלה התובענה הייצוגית לגופה, והן על סמך התועלת המשוערת, הכל בהתאם לנסיבות ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט, ותוך היתחשבות בהוראות סעיפים 23-22 לחוק התובענות הייצוגיות ובכך שהמדובר בכספי ציבור" (שם, בפיסקה ס"ג. בדיון הנוסף שהתקיים על פס"ד זה, דנ"מ 5519/15 לא שונתה קביעה זו).

...

לא מצאתי ליתן משקל לכך שהמבקש לא המתין משך זמן סביר מהפנייה המוקדמת, ושלא פנה בפניה כזו למשיבה 3, בהיעדר חובה כזו לפי הפסיקה (ר' דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (17.12.19)) לאחר ששקלתי את טענות הצדדים - בהתחשב בסכום גביית היתר (שכאמור, אינו מוסכם על הצדדים ואיני קובעת מסמרות בעניינו) ובחסכון עתידי מסוים, ובשיקולי התפוקה, התשומה והחשיבות הציבורית שפורטו לעיל - אני קובעת כדלקמן: המשיבות 2-1 תשלמנה גמול למבקש בסך 9,000 ₪ ושכר טרחה לבאת כוחו בסך 102,375 ₪ כולל מע"מ. המשיבה 3 תשלם גמול למבקש 2,000 ₪ בסך ושכר טרחה לבאת כוחו בסך 21,937 ₪ כולל מע"מ. 53אני מורה כי המבקש פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לתקנה 7(א(א)(4)(ב) בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

ביום 30.7.18 הגישה המבקשת, יעד שיאן נדל"ן בע"מ בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה שעניינה היה השבת היטל סלילה בגין שטחים המשמשים כמרפסת גג או כחניה פתוחה כהגדרתם בחוק העזר בראשון לציון (סלילת רחובות התשנ"ו-1995), ששטחם מוחרג מ"שטח קומה" בר חיוב בהיטלי סלילה, על פי חוק העזר סלילה (להלן: "השטחים המוחרגים").

בהודעת החדילה טענה המשיבה בין היתר כי במהלך החודשים שקדמו להודעת החדילה ועוד לפני הגשת בקשת האישור, נמצא כי בשל חילוף בעלי תפקיד באגף רשוי ופקוח על הבניה במינהל ההנדסה בעריית ראשון לציון, במהלך השנתיים האחרונות, נפלו טעויות במספר דרישות היטלי הפיתוח שהופקו למבקשי היתרי בניה בתחום המשיבה, בכל הנוגע לחיוב שטחי בניה המהוים מרפסות גג או חניה פתוחה, וזאת בנגוד למדיניות המשיבה.

נתון התחלות הבניה שגוי הואיל והבניה בתחום העיריה ובפרט השכונות החדשות היא במסגרת הסכם גג שנחתם עם רמ"י או הסכמי פיתוח אחרים על פיהם נגבים הוצאות הפיתוח על פי המנגנון הקבוע בהסכמים, ולא נגבים היטלי סלילה על פי הוראות חוק העזר.

וכך נקבע שם בין היתר: "ברי, כי כאשר מחליט בית-המשפט לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טירחה לבאי-כוחו, חרף דחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מחמת הודעת חדילה של הרשות, מדובר במצב ייחודי, המשפיע על אופן האיזון שבין השיקולים הכלליים, המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק. לעניין זה התייחסה השופטת א' פרוקצ'יה, בעיניין אכדיה המאוזכר לעיל, ומפאת חשיבות הדברים לענייננו, אביאם במלואם:

לעניין שכר הטירחה בתביעת השבה נגד רשות, קבע בית המשפט העליון בין היתר בע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) כך: "אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטירחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטירחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטירחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטירחה קטן". בעע"מ 9237/12 עריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ (18.5.14) (להלן: "עניין ברקאי") קבע בית המשפט העליון כי: "הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טירחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עיזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטירחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך היתחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובילבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטירחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטירחה והגמול". בעע"מ 2978/13 מי הגליל - תאגיד והביוב האיזורי בע"מ נ' יונס ((23.07.15 , המאוחר לפסיקה בעיניין ברקאי, נקבע: "בעת פסיקתם של גמול ושכר טירחה לאחר מתן הודעת חדילה מאת הרשות, בידי בית המשפט – אך אינו חייב – לפעול באמצעות שיטת האחוזים, הן תוך יישומו בהתבסס על הסעד שהיה נפסק אילו התקבלה התובענה הייצוגית לגופה, והן על סמך התועלת המשוערת, הכל בהתאם לנסיבות ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט, ותוך היתחשבות בהוראות סעיפים 23-22 לחוק התובענות הייצוגיות ובכך שהמדובר בכספי ציבור" (שם, בפיסקה ס"ג; בדיון הנוסף שהתקיים על פס"ד זה, דנ"מ 5519/15 לא שונתה קביעה זו).

...

שכן אין לאפשר לרשות להודיע על חדילה ובו בזמן לטעון שלא גבתה ביתר ושעל כן אין עליה לשלם גמול ושכר טרחה לתובע ולבא כוחו (ר' בש"א (מח'-ת"א) 30948/08 זמיר נ' עיריית רמלה (6.1.09)).

טענות המשיבה נטענו בעלמא ללא כל אסמכתא ועל כן אינני מקבלת אותן.

אני מורה כי המבקשת פטורה מתשלום המחצית השנייה של האגרה, בהתאם לתקנה 7(א)(א)(4)(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

עקרי הסדר הפשרה הגדרות: "המועד הקובע" – המועד בו פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה במלואו ועל כל חלקיו ייהפך חלוט (ולא הוגשו, בטרם בוצע ההסכם, בקשה או בקשות למתן ארכה להגשת ערעור או בקשת רשות לערער או בקשה לביטול ו/או שינוי פסק הדין – ואם הוגשה בקשה כלשהיא כאמור – המועד בו נדחתה).

"התובעים בתביעות האישיות" – כל מי שהגיש כנגד המשיבה תביעה פרטנית בנושא השבת אגרות והיטלי פיתוח לרבות בטענה מושא ההליך דנן, עד למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לבית המשפט.

סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להיתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה". סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע: "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

...

באשר לטענה כי בדיעבד נוצר גירעון בהכנסות מהיטלי ביוב – המומחה מצא שלא ניתן להסיק מסקנה זו (או מסקנה אחרת מבוססת כלשהי) מבסיס הנתונים שהציגה המשיבה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"צ 51815-10-20 כהן נ' בר ובניו חברה לבניין ופיתוח בע"מ תיק חצוני: בפני כב' השופטת עינב גולומב המבקש אייל כהן ע"י ב"כ עו"ד ניזאר טנוס המשיבה בר ובניו חברה לבניין ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ירון וזאן החלטה

בהחלטה מיום 8.4.2021 קבע בהמ"ש (מותב קודם) כי בנסיבות בהן בקשת המשיבה כרוכה בהשבת כספים לחברי הקבוצה, הרי שהדרך הראויה היא גיבוש הסכם פשרה לגביו מתוה החוק הוראות מיוחדות, לרבות קבלת עמדת היועמ"ש למשלה, מינוי בודק מטעם בהמ"ש וכד', והמליץ לצדדים להגשת בקשה כאמור.

אלה כוללים בין היתר "כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על עסקה שלא על פי חוק זה" (סעיף 7(1) לחוק מע"מ, ההדגשה הוספה).

לא למותר לציין בהקשר זה את ההלכה הפסוקה לפיה בשלב זה של בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית, די בכך שהוכחה לכאורה קיומה של קבוצה, גם אם היקפה וגובה הנזק ביחס למכלול חבריה טרם הובהרו, דבר אותו ניתן יהיה לעשות במסגרת התובענה לגופה, וכן ההלכה לפיה לא נידרשת זהות מלאה בין חברי הקבוצה, אלא די בכך שיש שאלות משותפות של עובדה או משפט שהן מהותיות (ע"א 6887/03 חיים רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות (פורסם במאגרים) (2010)).

...

מסקנה דומה עולה אף מסעיף ב(5) לסיכומי המשיבה, שם מציינת היא את אופן קביעת מחיר הממכר בהסכם בינה לבין המבקש "ובאופן דומה גם עם רוכשי דירות אחרים". המסקנה הלכאורית העולה מכל המקובץ היא, שכוונת הצדדים להסכם היתה כי רכיב המע"מ שיגבה מרוכשי הדירות ובכלל זה המבקש, יחושב על בסיס התמורה שנקבעה בהסכם לאחר ניטרול רכיב המע"מ, הצמדתה למדד תשומות הבניה ותוספת מע"מ על התשלום הכולל.

המשיב הינו צד ישיר להסכם וככל שיש ממש בטענותיו באשר לפסול באופן בו פעלה המשיבה בהקשר זה (וכאמור – סבורני כי קיים סיכוי סביר שכך ייקבע), הדבר מעמיד לו לכאורה עילת תביעה אישית.

בהינתן כל המקובץ לעיל, ומשמדובר בסכומים נמוכים יחסית בעבור כל רוכש, באופן שעל-פניו לא סביר שיהיה תמריץ לתובע בודד לנהל הליך פרטני, סבורני גם כי התובענה הייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

עניינה של בקשת האישור בטענה כי חוק עזר לרחובות (שטחים צבוריים פתוחים), התשע"א-2010 (להלן: חוק העזר), המסמיך את הערייה לגבות מבעלי נכסים בשטחה המוניציפלי היטלים לצורך הקמת שטחים צבוריים פתוחים בתחומה (להלן: שצ"פ), מביא לגביית יתר עקב טעויות שנפלו בתחשיב העומד בבסיסו (להלן: תחשיב הערייה או התחשיב).

לאחר שהצדדים לעתירות אלה הגיעו להסדר פשרה, הורה בית המשפט קמא על המשך בירור בקשת האישור דנן.

בין שיקולים אלו, ניתן למנות את המשמעות הכלכלית של אישור ניהול התובענה כייצוגית מבחינת הנתבע; את משקלן של השאלות, המשפטיות והעובדתיות, המתעוררות בבקשת רשות העירעור אל מול השאלות שנותר לידון בהן במסגרת הדיון העקרי בתובענה הייצוגית; וכן את סכויי הקבלה של בקשת רשות העירעור – שיקול אשר ייבחן במקרי קצה בלבד כאשר "הקשיים שבהחלטת האישור, או העדרם, בולטים על פני הדברים" (רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל, פסקה 5 (6.5.2010).

ראשית, הערייה אומנם טוענת כי אישור נהולה של התובענה כייצוגית יגרום לה ולציבור נזק רב, אך זאת ללא כל הסבר של ממש, למעט אמירות כלליות כי "חיוב [הערייה] בהשבת הכספים יגרום לפגיעה בתקציביה" וכי "המשמעות המיידית של אישור התובענה כייצוגית הינו הפחתה בתקציבי הפיתוח של הערייה באופן משמעותי" (סעיפים 53 ו-57 לבקשת רשות העירעור), ובפרט ללא כל גיבוי ראייתי שיתמוך באמירות אלו (בר"מ 5006/12 עירית גבעתיים נ' יעקבי, פסקה 6 (25.6.2013); רע"א 4421/23 גוליבר תיירות בע"מ נ' מעטוק, פסקה 8 (12.3.2024) (להלן: עניין גוליבר)).

...

סבורני כי יישומם של שיקולים אלה על נסיבות המקרה שלפניי מביא למסקנה כי אין המדובר במקרה המצדיק מתן רשות ערעור.

ואולם, ההכרעה לטובת העירייה ביחס לטענה זו נעשתה בתמציתיות, במסגרת דיון כולל במספר טענות שנגעו לתחשיב ומבלי שקדם לה דיון ממצה (תחילה נכתב כי "בהתייחס לחלקה 207 בתכנית במ/11 [...] יש לה [לעירייה] תשובה עניינית" ובהמשך, סוכם הדיון במסקנה כי "אין בעובדה שנפלו מספר טעויות אריתמטיות בתחשיב כדי להביא להתעשרות העיריה" (עניין מכון ויצמן, בפסקאות 34 ו-36, בהתאמה)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.